עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית זיקת הנאה מכוח שנים, התיישנות, מקרקעין התישנות (עבודה אקדמית מס. 2495)

‏290.00 ₪

32 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2495

עבודה סמינריונית זיקת הנאה מכוח שנים, התיישנות, מקרקעין התישנות

 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זיקת הנאה מכוח שנים?

 

תוכן עניינים

מבוא 

 פרק א' – זיקת הנאה: קווים לדמותה 

א.1 – הגדרת זיקת הנאה 

א.2 – הגבלות על זיקת הנאה 

א.3 – סוגי זיקת הנאה 

א.4 – מיהות הזכאי בזיקת הנאה 

א.5 – יצירת זיקת הנאה 

פרק ב' – זיקת הנאה מכוח שנים: סוגיות 

ב.1 – כללי 

ב.2 – יצירתה של זיקת הנאה מכוח שנים 

ב.3 – הפסקת המירוץ לזיקה 

ב.4 – תיחום הזיקה 

ב.5 – לטובת מי נוצרת זיקת שנים 

ב.6 – סוגי הזיקות הנוצרות בזיקת שנים 

ב.7 – שיקול דעת בית המשפט 

ב.8 – זיקת הנאה מכוח שנים שאינה רשומה 

ב.9 – הצדדים לזיקת שנים 

ב.10 – ביטול זיקת הנאה ושינוי תנאיה 

ב.11 – זיקת שנים ומקרקעי ציבור 

ב.12 – הצדקות חלופיות ליצירת זיקת שנים 

ב.13 – מקורות נורמטיביים נוספים 

ב.14 – תחילת המירוץ לזיקה 

פרק ג' – זיקת הנאה מכוח שנים בתזכיר חוק דיני ממונות 

סיכום 

רשימה ביבליוגרפית 

נושא עבודה זו הוא זיקת הנאה מכוח שנים.

זיקת ההנאה היא זכות ייחודית בנוף המשפט הישראלי והיא מעלה בעיות נורמטיביות ופרשניות רבות. אין היא זכות ברורה כלל ועיקר והויכוחים עליה בפסיקה ובספרות רבים ומעמיקים ונוגעים לדרכי יצירתה, התוכן האפשרי שלה, מקורות השלמה לפרשנות וכיוצא באלו סוגיות, אשר לעתים רחוקות מתעוררת בנוגע לזכויות קנייניות אחרות.

זיקת הנאה מכוח שנים, או זיקת שנים כפי שהיא תיקרא פעמים רבות במסגרת עבודה זו, מוסיפה נדבכים נוספים לזיקת ההנאה, אשר גם הם כר פורה למחלוקות תיאורטיות ומעשיות. עם זאת, אציין כי הפסיקה בנושא אינה רבה כלל ועיקר ואף הכתיבה שעוסקת במישרין בזיקת השנים אינה נרחבת די הצורך.

מסיבה זו ניסיתי להרחיב במידת האפשר את רשימת המקורות ששימשו אותי לעבודה זו ומעבר לספרים ולמאמרים שעוסקים בעיקר בזיקת ההנאה הכללית קראתי פסקי דין רבים של בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות וזאת ע"מ לנסות ולהבין את הלך הרוח בערכאות דלמטה אשר מתעסקות בסוגיות אלה ביום-יום. מכיוון שפסיקת ביהמ"ש העליון בנושא מצומצמת ניתן לראות מספר מגמות בבתי המשפט המחוזיים ולא ניתן לקבוע בבירור כי פרשנות כזו או אחרת היא השולטת בשיח הנוגע לזיקת השנים.

בפרק א' של עבודתי אצייר קווים כלליים לדמותה של זיקת ההנאה. אציין כבר בשלב זה כי ניתן היה להרחיב את הדיבור על הסוגיות השונות העולות ממהותה של זיקת ההנאה אך מכיוון שזה לא עיקר עבודתי ומפאת קוצר היריעה לא הרחבתי עליהן את הדיבור, אלא רק במידה הנחוצה ע"מ להקנות לקורא את הבסיס העיוני להמשך העבודה.

בפרק ב' אדון בסוגיות השונות הרבות העולות מתוך זיקת השנים וארחיב עליהן את הדיבור כמיטב יכולתי לפי מגבלות המקום העומדות בפניי.

בפרק ג' אסקור את הצעת חוק דיני הממונות אשר עתידה להסדיר את תחום המשפט האזרחי בחקיקה הישראלית, ככל שהיא נוגעת לזיקת השנים. אבחן האם היא פותרת את הבעיות הקיימות ובמידה והיא עושה זאת – האם היא מעלה בעיות חדשות אשר יהיו הבסיס למחלוקות העתידיות.

לבסוף אסכם בקצרה את רשימתי זו.

שנים רבות חלפו מאז כתב פרופ' רייכמן את מאמרו "הערות להגדרת זיקת ההנאה"[1] אשר יצא לאוויר העולם בסמוך לחקיקת חוק המקרקעין ואנו רואים כי כמות ההערות אך גדלה עם השנים ורבות מהסוגיות העולות זוכות למספר תשובות אפשריות, אשר לא זכו להכרעה בבית המשפט העליון.

הפסיקה החסרה בנושא והמנעות בית המשפט העליון מלדון בסוגיות ממשיכות את חוסר הוודאות המשפטית אשר ניכר היטב בפסיקת בתי המשפט המחוזיים אשר פוסקים ללא יד מכוונת החלטות שלעתים סותרות אחת את רעותה.

ניסיתי להראות במהלך עבודה זו את האפשרויות הפרשניות השונות לכל הסוגיות והקפדתי להביע את דעתי בנוגע לפרשנות הנכונה בכל שלב ושלב.

זיקת השנים הינה זכות קניינית שהעניק המחוקק בהתאם לתנאים המצויים בסעיף 94 לחוק המקרקעין. ככזו יש לשמור גם עליה ולפרש את סעיפי החוק באופן שלא יפגע בה יתר על המידה. על כן, לדעתי, איני מוצא הצדקה ראויה לדרישת המשניות העולה מדעתם של חלק מהמלומדים. עוד אני מאמין כי הפירוש הנכון לס' 94 אינו מעניק מרחב שיקול דעת לביהמ"ש בנוגע למידה שבו שימוש ראוי להיות זיקה אלא רק במידה שהוא מתאים להיות כזו. לא זו אף זו, נראה לי כי המקום הנכון להכנסת מדיניות ושיקול דעת ביהמ"ש הינו במסגרת סעיף 96 לחוק וכי היקף שיקול הדעת שמפעיל ביהמ"ש ואשר אותו מקנים המלומדים הוא רחב מדי ופוגע באופיה הקנייני של זיקת השנים. לבסוף אסכם ואומר שהפירוש הנכון, בכל סוגיה וסוגיה, צריך להיות פירוש תכליתי, שמתחקה אחר הנסיבות ומקיים את הוראות סעיף 94 (לשון אחר, אינו מרוקן אותו מתוכן).

כפי שכתבתי במסגרת העבודה, לפי דעתי הסוגיה הבאה שביהמ"ש העליון יצטרך להכריע בה היא הפירוש הנכון לס' 113(ג) אשר מונע את תחולתו של סעיף 94 במקרקעי ציבור.

אציין עוד כי נראה שהקודקס העתיד לבוא עלינו לטובה, יפתור חלק מהבעיות העולות, לרוב בצורה התואמת את השקפתי, אך וודאי לא יפתור את כולן. [2]

לבסוף אציין כי ניסיתי להביא לדיון מעמיק (ככל שמתאפשר לי מפאת קוצר היריעה) את כל הסוגיות העולות מזיקת השנים ואני מקווה שעמדתי במשימתי זו.

 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מ' דוכן דיני קרקעות במדינת ישראל (מהדורה חדשה) 55-57
י' ויסמן, דיני קניין כרך שלישי- החזקה ושימוש (הוצ' בורסי).
יהושע ויסמן "שכירות, רשיון, זיקת הנאה ומה שביניהם" המשפט 26

 Pellissery, Sony and Dey Biswas, Sattwick. Emerging Property Regimes: What It Holds For the Future of Socio-Economic Rights? IRMA Working

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת