‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 20 שקפים לרפרנט.

דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, הנחשבת כדרישה מהותית ודרישת החוק לפיה על עסקה עם פסול-דין להיות מאושרת על ידי בית המשפט. ערב חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) על ההוראות שבסעיפים 39 ו61-(ב) בו בדבר קיום חוזה וחיובים אחרים בתום לב, היה המכשיר לאכיפת הבטחות המכשיר של השתק הבטחה או השתק שביושר. בעזרת מכשיר זה ניתן היה לאכוף התחייבויות של עובדים אם תביעתם סתרה באופן קיצוני את הבטחתם. כיום המכשיר לכך הוא תום הלב. בעניין זוננשטיין[1] הביע השופט בייסקי את דעתו כי אין לסטות מכללים קוגנטיים בהסתמך על עקרון תום הלב. דעת המיעוט סברה אחרת. העניין שנדון שם היה סטייה בדרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין. פרופ' נילי כהן סבורה כי גישתו של השופט בייסקי אינה מתיישבת עם דרישת ההגינות ותום הלב שבחוק החוזים. לדעתה סעיף 12 לחוק החוזים רחב דיו כדי החלת המוסד של השתק הבטחה.