עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חובת גילוי מבוטח, חברה מבטחת, גילוי נאות בחוזה ביטוח (עבודה אקדמית מס. 2999)

‏290.00 ₪

25 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2999

עבודה אקדמית חובת גילוי מבוטח, חברה מבטחת, גילוי נאות בחוזה ביטוח

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חובת גילוי מבוטח?

תוכן העניינים

א. מבוא

ב. ההסדר המשפטי של סוגיית הגילוי בחוק חוזה הביטוח

1 .רקע

מאפייני החוק

הגנת המבוטח

הוראות כופות

תום לב

פרטי ההסדר

גילוי והסתרה

תוצאותיו של אי-גילוי

עקרון הפיצוי היחסי

הסדר הגילוי בחוק חוזה הביטוח לעומת הסדר הגילוי בחוק החוזים הכללי

אי-גילוי והטעיה

תוצאות אי-גילוי ותוצאות הטעיה

רקע: ביטול החוזה

סייג לביטול

המועד לביטול

הביטול - כיצד?

כניסת הביטול לתוקף

תוצאות הביטול

גילוי ותום לב

תוצאות אי-גילוי ותוצאותיו של חוסר תום לב

ביקורת ההסדר

ביקורת משווה

הדין הקודם

הדין הכללי

משפטים זרים

סיכום

ביבליוגרפיה

הצמצום הבולט של חובת הגילוי של המבוטח, וההגבלות שהוטלו על תוצאותיה, מוסברים בשאיפה לחזק את מעמד המבוטח. שאיפה זו ברורה ולגיטימית היא, אולם נראה לי שיש להציב לה גבולות - פנימיים וחיצוניים. יש לאזן בין הגנת המבוטח לבין עניינו המוצדק של המבטח לקיים - גם אם במגזר צר ובסייגים רבים - את חובת הגילוי. יש לאזן בין הצורך של המבוטח לבטחון בהסתמכותו על הביטוח שרכש, ובין הצורך של המבטח לקבל מידע חיוני להערכת הסיכון. איזון מחודש זה יכול להיעשות באמצעות החלת העקרון הכל-יכול, הוא עקרון תום הלב[1].

ראשית, כפי שניסיתי להראות לעיל, יש להחיל את עקרון תום הלב גם כלפי מבוטחים.

שנית, עקרון תום הלב יכול לסייע בהקלת נטל ההוכחה בתחום הגילוי. סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח, הקובע את חובת הגילוי הצרה, מחייב את המבטח להוכיח כי המבוטח ידע על כך שהענין המוסתר מהותי, והעלים את המידע בכוונת מרמה. הוכחה כזו היא קשה, ולעיתים בלתי אפשרית. במשפט האמריקאי פתרו קושי ראייתי זה על ידי ייחוס כוונת מרמה למבוטח שידע על עניין מהותי ולא גילהו למבטח. במשפטנו ניתן להשיג תוצאה דומה באמצעות עקרון תום הלב וקביעה כי חוסר תום לב יוצר חזקה של כוונת מרמה[2].

שלישית, עקרון תום הלב יכול לרכך ואולי אף לפתור את הקושי הנובע מהחלת חוק חוזה הביטוח במידה שווה על מבוטחים-צרכנים ועל מבוטחים שאינם צרכנים. כמו כל חוק חוזה הביטוח, גם סעיף 6(ג) אינו מבחין בין סוגי מבוטחים. לעומת חוק הגנת הצרכן, שחל רק על צרכנים כהגדרתם בחוק זה, חל חוק חוזה הביטוח באותה מידה על המבוטח הקטן ועל המבוטח אדיר-הכוח. הוא חל עקרונית על כל סוגי הביטוח ומוצרי הביטוח. גישה שיוויונית זו אינה מוצדקת. אין סיבה להעדיף, בשלב עריכת חוזה בנק או מפעל תעשייתי גדול, על פני המבטח, ולשחרר את המבוטח באורח מיידי וכמעט אוטומטי מכל חובת גילוי. דומה כי בהקשרים אחרים מכיר המחוקק באורח עקרוני בהבחנה בין סוגי מבוטחים. כך, למשל מוצא הביטוח הימי מתחום חוזה הביטוח, אולי בגלל מקצועיות המבוטחים ומעמדם האיתן לעומת חברות הביטוח. הקושי הטמון בגישה אחידה כלפי כל המבוטחים, חזקים וחלשים כאחד, יכול להיפתר באמצעות עקרון תום הלב והחלתו הקפדנית רק כלפי מבוטחים בעלי עוצמה כלכלית.

לסיכום: נכון וראוי לתקן את הלכת הגילוי במשפטנו, באמצעות עקרון תום הלב, בשלושה מובנים: ראשית, על ידי החלת עקרון תום הלב גם כלפי מבוטחים בשלב עריכת חוזה הביטוח. שנית, על ידי הקלת הוכחתו של היסוד הדורש כוונת מרמה מצד המבוטח. שלישית, על-ידי הבחנה בין סוגי המבוטחים, וייחוד הדרישות החמורות שבחוק חוזה הביטוח למבוטחים צרכנים. [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אור חן ד'. חוק חוזה הביטוח- דין, הלכה ומעשה. אוצר המשפט (2020)

פני גיל א'. תביעות שיבוב, החזרה, השבה ושיפוי במשפט הישראלי. אוצר המשפט (2019)

אנידג'ר ל. י. תרופת האכיפה בחוזים: תיאוריה דין ומציאות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נבו) (2020)

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)

Adams J.. The impact of changing regulation on the insurance industry. Financial Services Authority


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪

מחיקה ובלעדיות/מצגת