עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית מזונות : משפט עברי, משפט אזרחי, הדין המוסלמי- שריעה, משפט משווה: ארה"ב, אנגליה, קנדה (עבודה אקדמית מס. 3045)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3045

עבודה סמינריונית מזונות : משפט עברי, משפט אזרחי, הדין המוסלמי- שריעה, משפט משווה: ארה"ב, אנגליה, קנדה

שאלות המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מזונות ילדים במשפט העברי ובמשפט האזרחי?

עד כמה המשפט האזרחי מסתמך על המשפט העברי בקביעת מזונות ילדים?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלות המחקר.

חובת האב והאם בדיני מזונות ילדים, בפסיקה האזרחית. 

תיקונים מודרניים לחוק. 

בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה. 

ועדת שיפמן 

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה: הקו הכללי הוא מהמשפט העברי עם מגמות אזרחיות ליברליות. 

פסיקה עדכנית של בתי משפט אזרחיים בנושא מזונות. 

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות. 

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת. 

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. 

פסק דין בעניין: תביעת מזונות. 

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות. 

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה. 

משפט משווה: מזונות בעולם

המודל בקנדה. 

המודל בבריטניה. 

דיני השריעה לעומת המשפט העברי: מזונות לילדים מוסלמים.

סיכום.. 

מסקנה

ביבליוגרפיה  

עבודה אקדמית זאת עוסקת בדיני מזונות: דין אזרחי, דין דתי עברי בעניין של מזונות ילדים.

המשפט העברי הוא הקובע הדין בדבר מזונות ילדים גם לבית משפט האזרחי. אבל הפסיקה האזרחית ניסתה למתוח הגבולולת ולהכניס אלמנטים ליברליים מודרניים לדיני המזונות.

מקור חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי כפי שקבוע במשפט העברי היהודי. סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), -1 (להלן : "חוק המזונות"), הדן במזונות ילדים קטינים, בארבע הסיטואציות הבאות :

1. מזונות ילד קטין מאביו.

2. מזונות ילד קטין מאמו.

3. מזונות ילד קטין מאביו החורג.

4. מזונות ילד קטין מאמו החורגת.

 

הלכה פסוקה היא כי הורים יהודים חייבים במזונות ילדיהם, על פי הדין האישי-הדתי, שכן חוק המזונות מפנה לדין האישי, והוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. הלכה פסוקה זו מוסיפה כי דברים אלה חלים גם על אם יהודייה, כי מוטל עליה, כמו על האב, חיוב עקרוני למזונות ילדיה מכוח דין צדקה בהלכה.

ברם, בכל מה שנוגע ליהודים - ניתן למיין את ארבע הסיטואציות הנדונות מבחינת מקור החיוב לשתי קבוצות כדלקמן :

קבוצה ראשונה: מזונות ילד עד גיל חמש-עשרה מאביו (ובלבד ששיעור המזונות הוא כפי צרכיו ההכרחיים של הילד3).

לגבי קבוצה זו נובע מקור חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה, לפי המשפט העברי, מן הדין או מן התקנה.

קבוצה שניה: 1. מזונות ילד מגיל חמש-עשרה עד שמונה-עשרה מאביו5.

2. מזונות ילד קטין מאמו.

3. מזונות ילד קטין מאביו החורג או מאמו החורגת.

 

לגבי הקבוצה השניה - המשותף לכל מרכיביה הוא, שמקור החיוב על-פי המשפט העברי, נובע מדיני צדקה, שעל-פיהם ניתן לחייב, בין השאר, אב במזונות ילדיו שמעל גיל חמש-עשרה ; אם במזונות ילדיה הקטינים ; והורה במזונות ילדיו הקטינים של בן-זוגו - בהתמלא התנאים שמעמידים לכך דיני הצדקה. גם ביחס למזונות ילד עד גיל חמש-עשרה מאביו, כששיעור המזונות הוא מעל לצרכיו ההכרחיים של הילד, ניתן לחייב את האב מדין צדקה, אם הוא אמיד, לפי הרגלו של הילד, בהתמלא התנאים שמעמידים לכך דיני הצדקה6. לפיכך, משתבצים מזונות ילדים עד גיל חמש-עשרה מאביהם, כששיעור המזונות הוא מעל לצרכיהם ההכרחיים, למסגרת הקבוצה השניה, שהמשותף לכל מרכיביה הוא, כאמור, שמקור החיוב נובע מדיני צדקה.

למעשה בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום הפליה זו בדרכים שונות: ראשית, על ידי הרחבה של "הצרכים הנוספים", הנעשית כדי לקדם את שוויון החובות של האב והאם. מבחן הצרכים הנוספים, להבדיל מהצרכים ההכרחיים, הוא קשה ליישום מחוסר הגדרה ברורה מהו היקף הצרכים הבסיסיים[1].יש הפוסקים כי צרכים שונים בתחום החינוך, כגון חוגים, הם צרכים נוספים, אך הנושא נתון במחלוקת, לדוגמה השופט י' גייפמן פסק כי חוגים הם צרכים נוספים, ואילו השופטת נ' מימון פסקה כי "חוגים כל עוד אין הגזמה בכך, ותשלום עבור צרכי תרבות וספרים, הרי הם חלק מצרכיהם הבסיסיים של ילדים"[2]. שנית, חלוקת נטל המזונות במעגל של דין צדקה נעשית לפי יחס ההכנסות הפנויות של שני ההורים[3]. בית המשפט נוהג להפחית מהכנסתו הפנויה של האב את חיובו בצורכי המזונות הבסיסיים של הילדים באופן שאישה המשתכרת כמו הבעל נושאת בחלק גדול יותר מן הצרכים הנוספים, עד כדי שוויון בין האב לאם בנטל הכולל של מזונות הילדים (צרכים הכרחיים וצרכים נוספים) שכל אחד מההורים משלם.

לדוגמה סיטואציה של משפחה שבה לאב ולאם משכורת נטו שווה של 8000 ש"ח לחודש. הצרכים הבסיסיים של הילד הם 1,500 ש"ח לחודש, והצרכים הנוספים – 2000 ש"ח – סה"כ 3,500 ש"ח לחודש. לפי הפסיקה הנ"ל, האב ישלם את מלוא הצרכים הבסיסיים: 1,500 ש"ח. לפיכך לצורך חישוב המזונות מדין צדקה הכנסתו הפנויה היא 6500, ואילו הכנסתה הפנויה של האם היא 8,000 ש"ח, והיא עולה על זו של האב ב1,500- ש"ח. שני ההורים נושאים בנטל הצרכים הנוספים לפי יכולתם היחסית.

בבריטניה הרשות האחראית על הנושא של מזונות ילדים היא ה-CSA ((Child Support Agency[1]. הרשות הינה רשות ציבורית, הכפופה לשר לענייני עבודה, שתפקידה לוודא כי הורים החיים בנפרד יעמדו במחויבות כלפי ילדיהם. מטרתה העיקרית היא להגדיל את מספר הסדרי תשלום מזונות ילדים החיים בנפרד מאחד או משני הוריהם.

הפניה לרשות היא בחירתם החופשית של ההורים יחד או לחוד. לרשות יש שיקול דעת לקבוע את שיטת התשלומים, למי מההורים ישולמו הכספים, מתי ומה יהיה גובה הסכום. החלטתה מתבססת על מידע הנמסר על ידי ההורים בעת הגשת הבקשה.

השריעה: החובה האבסולוטית של אב מוסלמי כלפי בנו מתייחסת ללבושו, מזונו, שיכונו ובריאותו, ואף השכלתו. ואולם הדין השרעי מתייחס באשר לקביעת שיעור המזונות גם לפוטנציאל ההשתכרות של האב. בפסק הדין הייתה לאב הכנסה גבוהה בהרבה מן הנטען על ידו, אולם צורכי הקטינים לא הוכחו. שם בית המשפט העריך את סכום מזונותיהם וקבע כי סכום מזונותיהם יהא בסך של 1,150 ₪ לחודש בצירוף החלק היחסי במדור לכל קטין.

פסיקת מזונות בדין המוסלמי מורכבת משני תחומים – האחד, תחום פסיקת המינימום של דמי מזונות ללא צורך בהבאת ראיות מיוחדות. השני – פסיקת מזונות על פי פוטנציאל השתכרות. על פי הדין המוסלמי, יכולתו של אב ובעל לשאת במזונות אשתו וילדיו אינה נמדדת רק על פי הכנסתו בפועל אלא בהתאם לפוטנציאל השתכרותו.

הדין המוסלמי קובע כי אדם אשר איננו יכול לעבוד או להשתכר הוא אחד משני הבאים – לוקה במחלת נפש או מחלה הגורמת לאובדן מוחלט של כושר השתכרות, או מחוסר עבודה.

יודגש, די בהיות האב בריא בגופו על מנת לאיין את טענתו כי הוא מחוסר עבודה. ההלכה הפסוקה קובעת כי אם עיסוקו של האב אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת שתאפשר לו קיום חובותיו כלפי הקטינים ולהתאמץ עד קצה גבול יכולתו (אף לעבוד כפועל פשוט). כל עוד לא הוכחו בפני בית המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב להשתכר, לא יוכל הוא להיתלות בטענות שונות כדי לפטור עצמו מחיובו לפרנסת ילדיו הקטינים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בנימין שמואלי "האינטראקציה בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה הדתיים האזרחיים: המעגלים השונים של תביעות הנזיקין במשפחה" עשרים שנה לבית-המשפט לענייני משפחה , צבי ויצמן עורך (2016)

דינה צדוק ‏הסדרים לתשלום מזונות ילדים, הכנסת - הלשכה המשפטית, 11 בפברואר 2013.

רות זפרן "קביעת מזונות ילדים בישראל – מהפך?" משפט ועסקים .

ת"א (ת"א) שקדני נ' שקדני, פ"מ (ת) ז 131

ע"א  בן חיים נ' רזניק פ"ד טז 925, 928

Weitzman, Lenore J. Economics of Divorce: Social and Economic Consequences of Property, Alimony and Child Support Awards 28 UCLA L. Rev. 1181 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת