‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי עבירות סחיטה , עבירת האיומים?

תוכן עניינים

מבוא.

סעיף החוק.. 

עבירת האיומים.

שיקולי ענישה. 

ההבדל בין עבירת סחיטה באיומים לבין עבירת האיומים- סעיף 192 לחוק העונשין 

עבירת הסחיטה באיומים.. 

יסוד נפשי: "להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו"  

"המאיים... בפגיעה שלא כדין". 

פגיעה כדין : הגנת תביעת זכות בתום-לב על-פי סעיף 14 לחוק העונשין 

עבירות סחיטה - עבירות ביחס לרכוש ?. 

עבירת סחיטה : עבירה מבלי כוונה לרמות או לפגוע ?. 

עבירות הסחיטה - עבירות שחל בהן עקרון תביעת זכות בתום לב ?. 

מסקנה. 

משפט משווה. 

סיכום..

ביבליוגרפיה.

עבירת הסחיטה באיומים הפכה ברבות השנים לאחת העבירות השכיחות ביותר אשר לפיה מוגשים כתבי אישום לבית המשפט השכם וערב, זאת משום הישנותם הרבה של מקרים מסוג זה, התפשטות התופעה והפיכתה ל"נגע חברתי". בעבר היו מייחסים עבירה זו בעיקר לארגוני פשיעה ואנשיהם ואולם אט אט התרחבה התופעה וכיום ניתן למצוא אנשים רבים, ביניהם אף "נורמטיביים" שעומדים לדין באשמת עבירה זו.סחיטה היא עבירה פלילית של הנעת אדם למעשה או להימנעות ממעשה, באמצעות שימוש בכוח או באיומים כלפיו.

פעמים רבות משמשת סחיטה לשם קבלת כסף מהנסחט. סחיטה מאנשי עסקים בתואנה של מתן הגנה לעסקם קרויה פרוטקשן. לעתים נחטף בן ערובה לשם סחיטת כופר נפש. סחיטה משמשת גם לקבלת טובות הנאה מסוגים שונים, כגון קיום יחסי מין (סחיטה מסוג זה היא בגדר הטרדה מינית או תקיפה מינית).

חוק העונשין מבחין בין שני סוגים של עבירות סחיטה:

סחיטה בכוח‏: שימוש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. לעניין זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

סחיטה באיומים‏: איום על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.

בשני הסוגים, דינו של הסוחט הוא מאסר שבע שנים, ואם נעשו המעשה או המחדל עקב הסחיטה, דינו – מאסר תשע שנים.

אין ספק כי הכרה בתחולת הגנת סעיף 14 אף ביחס לעבירות הסחיטה - כמו גם פירוש חוקיות הנעת המאויים לעשות מעשה או להימנע מעשייתו כתלויה בזכותו של המאיים - כורכת עמה תוצאה העומדת בניגוד לדרך הפירוש הנורמטיבי מפי בית המשפט העליון, כמו גם בניגוד לרצון המחוקק. עם זאת - טענות אלו לא הועלו בפני בית המשפט ולא נדונו על ידו בהקשרן הכולל. 

נראה לנו כי אין לו לשופט אלא הוראות החוק כלשונן. פירוש שהוצע - והמיטיב עם הנאשם הטוען להגנת סעיף 14 - אינו עומד בסתירה ללשון החוק ואף לא נשלל בד"נ 6/75. אף אם עומד הוא בניגוד לדברי ההסבר[4] - ניצב נוסחו החדש מ-1973 (השונה לעניננו מהנוסח המקורי ואשר אינו שונה לעניננו מתיקון מס' 12 ) כתומך בבחינת זכות המאיים על-פי זכותו של המאויים. 

"אם הם בידך דין לעשותו, הרי מאבד המעשה, אם לא את אופיו המכוער, הרי על-כל-פנים את אופיו הפלילי".

מורת רוח מהתוצאה המוצעת יכול ותמצא תיקונה על-ידי חקיקה מפורשת. זאת - בין ברוח סעיף 12 המקורי בתוספת קביעה המבטלת הגנת זכות בתום לב בכלל, או ביחס לעבירות סחיטה בפרט, ובין על-ידי חקיקה מיוחדת לענין זה בדומה לסעיף 40 ל- Act Justice of Administration.

עד לתיקון חוק ברוח האמורה נראה לנו כי התובע זכותו הרכושית הכנה בתום לב, הגם שבכוח או באיומים, בין אם הניע את הזולת לבצע מיידית את המעשה אם לאו, יהא אשם בעבירות שונות המצויות בחוק העונשין למן תקיפה דרך איומים ועד לאיומים ברצח וחבלה חמורה. לעומת זאת סבורים אנו כי לא ניתן יהיה להאשימו בעבירות סחיטה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

גל לברטוב פושעים ללא גבולות: הסגרות בינלאומיות, ספרי חמד, ידיעות ספרים, 2018.

מאור אבן חן עבירות השוחד (הוצאת לשכת עורכי הדין, 2018).