‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העמותה מול החברה לתועלת הציבור?

תוכן עניינים:

מבוא

הזכות להתאגד וחוק העמותות.. 

הזכות להתאגד בחוק החרות. 

איסור על התאגדות וולונטרית שאינה תאגיד. 

פרשת אתגר נ' מוניץ. 

החוק העותומני על האגודות.. 

הלכה ואין מורין כן 1

חוק העמותות

השינויים לגבי החוק הקודם

ההסדר לגבי מפלגות וארגוני עובדים ומעבידים

תיקון מספר 6 לחוק החברות ותיקון מספר 10 לחוק העמותות

חברה לתועלת הציבור. 

חוק החברות לתועלת הציבור לאחר תיקון מספר 6. 

חברות לתועלת הציבור לעומת עמותות.

יתרונותיו של חוק החברות על פני חוק העמותות

חסרונותיה של החברה לתועלת הציבור. 

ההכרה בחברה לתועלת הציבור במערכות דינים אחרות.

אפשרויות הרמת המסך בחברה לתועלת הציבור. 

הרמת מסך מכוח "תנאי הקבוע בחיקוק" (סעיף 6(ב) הקודם) 

קיומה של "רשלנות" מצד בעל המניה. 

ייחוס תוצאות המסך המורם לאורגנים אחרים פרט לבעלי מניות

פעולות תוך חריגה ממטרות החברה או בלא הרשאה. 

הקמת ועדות-משנה לדירקטוריון 

צביעת מניות בחברה לתועלת הציבור. 

החלטת תשלום שכר לדירקטורים.. 

סיכום.

ביביליוגרפיה. 

כפיטריות אחר הגשם צצות להן בשנים האחרונות חברות לתועלת הציבור המהוות סוג תאגיד חדש, המשלב מירקם מושכל של עקרונות הלקוחים מחוק החברות, חוק העמותות[1], חוק הנאמנות וההקדשות ודיניו הכלליים של המגזר השלישי. קיימת מחלוקת באשר לנחיצותן של החברות לתועלת הציבור על רקע קיומו האינדיבידואלי של חוק העמותות, האמור למצות לכאורה את גופי המגזר השלישי. אלא שכאמור, המציאות טופחת על פני כל שיקול משפטי, כאשר בפועל, בחיי המעשה קיים מעבר ברור מרישום בלעדי של עמותות, להקמתם ורישומם של גופים ותאגידים דומים, ובראשם - החברה לתועלת הציבור. אין המדובר רק בהקמתם של גופים חדשים, שכן לא אחת, עמותות גדולות בהיקפן משנות כיום את מראן המשפטי והופכות - תוך קבלת כל ההחלטות המשפטיות הדרושות - לחברה לתועלת הציבור תוך הוספת התואר "בע"מ" לשמן ופירוק העמותה "הישנה". יש לדייק ולקבוע, כי אף המושג עצמו, "חברה לתועלת הציבור", אינו מדויק, שהרי מוסד זה נמחק מספר החוקים הישראלי עם העברתו מן העולם של סעיף 32 לפקודת החברות יחד עם מרבית סעיפיה של הפקודה הנ"ל. דומה היה, שעם אובדן זה, אין עוד תקומה בישראל לחברות לתועלת הציבור, ואילו הציבור המעונין להתאגד במסגרת פעילות ללא כוונת רווח, חייב משנת 2000 - להסתפק רק בתאגיד שהוא "עמותה" המיוסד על פי חוק העמותות.

תיקון מס' 3 לחוק החברות יצר שינויים המשליכים גם על חברות לתועלת הציבור (עפ"י חוק החברות - חברות למטרה ציבורית). יחד עם זאת נראה, כי הגיעה העת לערוך רוויזיה של ממש בחוק החברות כולו מאספקלריה בלעדית של אותן חברות לתועלת הציבור, ובמסגרת זו ראוי להעניק קדימות להצעת משרד המשפטים בעניין זה, הצעה אשר נקדיש לה דיון בעיתוי אחר. מטרה ראויה היא להעצים פעילותן של החברות הנ"ל, שמתפקדות היטב במסגרת המגזר השלישי המצוי בתווך שבין חברות וגופים עסקיים לבין המגזר הממשלתי והממסדי. השאיפה לקבוע דינים ספציפיים, כאמור, אין בה כדי למנוע בשלב הנוכחי שימוש יעיל ומושכל בחוק החברות הקיים, שעל פניו עדיף על חוק העמותות[3] שהינו קשה ליישום בהעדר הוראות ברורות להפעלתו.

אין ספק, שקיימים מצבים בהם עדיף להקים עמותה על פני חברה לתועלת הציבור, וזאת בראש ובראשונה כאשר אין המדובר בגוף המוקם ל"מטרות ציבוריות" אלא למטרות פרטיות לחלוטין. ודוק: חוק העמותות אינו מטיל כל הגבלה באשר למטרותיו של הגוף המוקם מכוחו, ובלבד שיענה לתנאי הבסיסי: שכל מטרותיו "חוקיות" הן. אמור איפוא, כל מטרה חוקית תואמת הקמתה של עמותה גם אם אין לה דבר עם הציבור, מתנדבים או רעיונות חברתיים נשגבים. כך למשל, ועד בית רשאי להתאגד כעמותה, או קבוצת חברים המעוניינים לבצע כל רעיון חוקי העולה מלפניהם. לעומת זאת, חברה למטרות ציבוריות מכוח חוק החברות טעונה, כשמה, ביסוס תקנוני ב"מטרות ציבוריות". יודגש, כי מהות המטרות הציבוריות אינה מוגדרת כלל בחוק החברות, וכל חברה רשאית להגדיר לעצמה מה הן "מטרות ציבוריות" מנקודת ראותה הספציפית. נקודת זכות בחוק העמותות היא הדין המחייב קוגנטית הקמתו של מוסד "ועדת הביקורת", בעוד שחוק החברות מותיר זאת לשיקול דעתה של החברה הפרטית. עם זאת יש הטוענים, כי ספק אם יש בכך חיסרון, שהרי הקמתו של מוסד ביקורת בגוף הפועל למען הציבור הוא תנאי שאין בלתו כמעט מבחינת חברי הגוף עצמו, ולכן אין צורך בהתערבות חקיקתית קוגנטית, ומוטב שכך.

חסרונות נוספים בחוק החברות נובעים מכך שטרם נצבר ניסיון בהפעלתו, אף שלאחרונה הפיץ משרד המשפטים טיוטת הצעת חוק לתיקון חוק החברות שמטרתה שיפור נקודות מסוימות בחברה לתועלת הציבור. כך למשל, כיום ניתן, ולו תאורטית, במסגרת החלטת אסיפה כללית, לשנות את מעמדה של חברה לתועלת הציבור לחברה עיסקית רגילה ולהיפך. ברור כי מהפך שכזה בחייה של החברה לתועלת הציבור, קרי הפיכתה מגוף ללא כוונת רווח לגוף עיסקי רגיל לכל דבר וענין, לרבות אפשרות משיכת דיבדינדים, עלול לגרור תוצאות קשות באשר להיבט הציבורי והממלכתי של אותו גוף. במצב מסוג זה עלולים תורמים, לרבות המדינה כגוף מתקצב ותומך, או כגוף המקל על היבטי המס, למצוא שכל תמיכתם והשקעתם בחברה היו לשווא, שהרי במחי החלטת האסיפה הכללית ושינוי המטרות ניתן להפוך את הגוף לחברה עיסקית רגילה בה רשאים בעלי המניות אף למשוך לכיסם דיבידנדים. לכשעצמנו, חולקים אנו באשר לעצם קיומה של אופציה משפטית שכזו, נוכח ההתחייבות הנדרשת מכלל החברות לתועלת הציבור עם הקמתן, מצד רשויות המס למשל, להימנע מלנקוט בהליך שכזה, ואף ללא דרישה זו, בתי המשפט בדרך פרשנית ישללו קבלת טובות הנאה מסוגים אלה, במידה שייזקקו לדון בסוגייה זו, ומקל וחומר לאור תיקון מס' 3 לחוק החברות בו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)