‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המרחב הקיברנטי והסחר הבינלאומי ?

תוכן עניינים

מבוא    

פרק ראשון - המרחב הקיברנטי  

מהפכת האינטרנט          

מידע חוצה גבולות         

מוצרים דיגיטלים          

המרחב הקיברנטי כמקום           

פרק שני - הסחר בשירותים        

שירותים חוצי גבולות     

חשיבות המסחר האלקטרוני בשוק הגלובלי          

פרק שלישי – "אזור סחר חופשי-קיברנטי"          

הסכם ארה"ב – אוסטרליה         

הסכם ארה"ב-ירדן        

הסכם ארה"ב-קוריאה   

התפתחות הגישה המשפטית לסחר קיברנטי ואסח"ק        

פרק רביעי – ישראל, הסכמי סחר בשירותים ומסחר אלקטרוני     

ישראל והסחר בשירותים           

הסכם סחר חופשי ישראל-קולומביה       

הצעת חוק מסחר אלקטרוני        

סיכום   

ב- 2019 נכנסה אמזון עם מחסני לוגיסטיקה משוכללים לישראל. הנושא בו בחרתי להתעמק בעבודת המחקר הוא התפיסות השונות לשירותים ולמסחר אלקטרוני על גבי רשת האינטרנט בכלל, ובפרט דרכיה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים הרבים שמהפכת האינטרנט מציבה לסחר הבינלאומי. החלטתי להעמיק בנושא זה לאור קרבתי ועיסוקי השוטף בתחום הטכנולוגיה, ובפרט באיומיים ובשינויים הקורים במרחב הקיברנטי.

שאלת המחקר אותה אני מעלה היא כיצד מתמודדת ישראל עם השלכות מהפכת האינטרנט על הסחר הבינלאומי והמסחר האלקטרוני. חשוב מאד בעיני לחקור את השאלה הזאת מאחר ותחום הסחר האלקטרוני מהווה נדברך מרכזי בחיי היום יום של אנשים וארגונים רבים בישראל ובעולם כולו. 

בפרק הראשון אסקור את התפתחות האינטרנט ואת המהפכה שהוא מביא איתו. אטען כי במרחב האינטרנט אין גבולות ברורים והמידע אשר זורם בו חוצה גבולות פיסים בלי לשים לב. אסביר מה הם המוצרים הדיגיטלים וכיצד המוצרים הישניים והטובים הצליחו ללבוש צורה חדשה. בנוסף, אתאר כיצד לעומת היותו של מרחב האינטרנט מרחב לוגי המורכב מאותות דיגיטליים עדיין ניתן לתפוס אותו בתור מקום ולהחיל עליו חוקים שונים.

בפרק השני אדון בנושא הסחר בשירותים. אסביר מה הם שירותים חוצי גבולות, כיצד הם נתפסים בהסכם הGATS וכיצד יש להתייחס אליהם בתחום הסחר האלקטרוני. בהמשך אדבר על חשיבותו של הסחר האלקטרוני בשוק הגלובלי וכיצד הביא הסחר האלקטרוני להתעצמותן של חברות קטנות אשר הסכילו להטמיע את תפיסת המסחר האלקטרוני.

הפרק השלישי הוא פרק של משפט משווה. בפרק זה אציג מספר הסכמי אזור סחר חופשי עליהם חתמה ארה"ב עם מדינות אחרות, אסקור בקצרה את ההתייחסויות השונות לנושאים כמו שירותים חוצי גבולות ומסחר אלקטרוני ואערוך השוואה בין ההסכמים על מנת להראות את השינויים והשוני בין ההסכמים בהתאם למדינות איתם באה ארה"ב בהסכם. בפרק זה אביא לידי ביטוי תפיסה קצרה שלי ל"אזור סחר חופשי-קיברנטי" - אזור סחר חופשי הוא אזור המאפשר לסחורה תעשייתית לעבור בין הצדדים בהסכם בלי להטיל מכס או מגבלות כמותיות. "אזור סחר חופשי-קיברנטי" (אסח"ק) הוא בעצם השילוב בין התייחסות למרחק הקיברנטי כמקום, ההבנה שאין גבולות ברורים במרחב הקיברנטי (אך עדיין ישנם שירותים ומוצרים דיגיטלים חוצי גבולות) וההשקעה בתהליך זה על מנת להטמיע חוקים ולייצר תשתית ראויה למסחר אלקטרוני.

בפרק הרביעי והאחרון אתמקד בישראל, אפרט על הסכם אזור הסחר החדש מול קולומביה. אגע בכך שזאת הפעם הראושנה בו התייחסה ישראל לנושא השירותים ולמסחר אלקטרוני. אציג את הבעייתיות שבהסכם זה, ומדוע נספח הסחר האלקטרוני אינו מספק מענה מושלם לנושא. בהמשך אטען כי לסחר האלקטרוני יש השלכות רבות על החקיקה בישראל, אסקור את הצעת "חוק מסחר אלקטרוני" משנת 2008 ואסביר מה הם לדעתי השינויים הנדרשים לביצוע בחקיקה השונה. 

אני מקווה כי בעבודה זו אצליח לענות בצורה ברורה על שאלת המחקר אותה בחרתי. חשוב לציין כי עבודה זו מניחה תשתית רחבה לעבודות נוספות אשר יכולות לבוא בעקבותה. ההתייחסות באקדמיה הישראלית לתחום המסחר האלקטרוני היא דלה יחסית לקצב התפתחות הטכנולוגיה. עם זאת, נראה כי הממשלות השונות לאורך השנים הבינו כי עליהם להערך לתחום זה וכן ערכו סקירות שונות בנושא. סקירות אלו לא הובילו לשינויים משמעותיים ועל כן הדרך להסדרת הנושא בישראל עוד ארוכה. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי CIA, (2019)

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ (2019)

קליין נעמי, לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, נובמבר 2018.

Klein N. No Is Not Enough: Resisting Trump's Shock Politics and Winning the World We Need. Haymarket Books (2018)