עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית EU מדינת ישראל מול האיחוד האירופי, יחסי חוץ אירופה ומדינת ישראל (עבודה אקדמית מס. 3656)

‏290.00 ₪

35 עמודים.

עבודה אקדמית EU מדינת ישראל מול האיחוד האירופי, יחסי חוץ  אירופה ומדינת ישראל

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי היחס של האיחוד האירופי אל מדינת ישראל ‏?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

רקע היסטורי

משבר ההגירה האירופי 2015-2017

תוכנית האיחוד האירופי לקליטת 160 אלף מהגרים

תחומי הפעולה והגדרת האיחוד

עקרונות

מוסדות ממשל ומשפט עיקריים:

האיחוד האירופי בחיי היום יום

שפות

האיחוד האירופי וישראל

הצטרפות ישראל לאיחוד האירופי

האיחוד ופלשתין

בניה בשטחים ויחס האיחוד האירופי

ביבליוגרפיה

 

לאיחוד האירופי ולישראל היסטוריה משותפת ארוכה, המתאפיינת בתלות הדדית ובשיתוף פעולה הולכים וגוברים - שניהם שותפים לאותם ערכי דמוקרטיה, כבוד לחירות ושלטון החוק, ושניהם מחויבים למערכת כלכלית קפיטליסטית בינלאומית פתוחה המבוססת על עקרונות השוק. מובילים ישראלים בתחום הפוליטיקה, התעשייה, המסחר והמדע עומדים בקשרים הדוקים עם אירופה. למעלה מחמישה עשורים של מסחר, חילופי תרבות, שיתוף פעולה פוליטי ומערכת הסכמים מפותחת ביצרו את היחסים הללו.

מדינות האיחוד פעלו בשתי רמות עבודה מול ישראל, רמה כלכלית ורמה מדינית. בתחום הכלכלי מדינות האיחוד הפגינו פתיחות ונכונות לחתום עם מדינת ישראל על הסכם שיפתח את השוק האירופי לתעשייה ולחקלאות הישראלית. נחתם הסכם כלכלי עם ישראל שכלל פתיחת אזור סחר חופשי, שיתוף פעולה בהעברת טכנולוגיה וחילופי מידע במחקר ובפיתוח מדעי. בתחום המדיני מדינות האיחוד פעלו לקדם את פתרון המדינה הפלסטינית תוך התעלמות מהעמדה הישראלית הרשמית ששללה את הרעיון על הסף‏.

החלטת ממשלת ישראל בדבר כוונתה לפרסם מכרז על בניית אלף יחידות דיור בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, גררה כצפוי תגובה מצד הממונה על מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד, הגב' אשטון. פחות צפויה הייתה תגובת ממשלת גרמניה וההודעה שפרסמו ארבעת חברות האיחוד האירופי החברות במועצת הביטחון – גרמניה, צרפת, בריטניה ופורטוגל. לתגובות אלו יש לצרף את הפרסום שניתן למסמך, שנכתב על ידי שגרירי נציגויות האיחוד בישראל ולפיו מציעים חלק מהנציגים להציב את סוגיית ערביי ישראל על סדר היום של האיחוד כמו גם את המחאה שהגיש שגריר האיחוד האירופי בישראל למשרד החוץ, בעקבות הריסת בתי פלסטינים בשטח אי-1. 

החלטת ממשלת ישראל בדבר כוונתה לפרסם מכרז על בניית אלף יחידות דיור בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, גררה כצפוי תגובה מצד הממונה על מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד, הגב' אשטון. פחות צפויה הייתה תגובת ממשלת גרמניה וההודעה שפרסמו ארבעת חברות האיחוד האירופי החברות במועצת הביטחון – גרמניה, צרפת, בריטניה ופורטוגל. לתגובות אלו יש לצרף את הפרסום שניתן למסמך, שנכתב על ידי שגרירי נציגויות האיחוד בישראל ולפיו מציעים חלק מהנציגים להציב את סוגיית ערביי ישראל על סדר היום של האיחוד כמו גם את המחאה שהגיש שגריר האיחוד האירופי בישראל למשרד החוץ, בעקבות הריסת בתי פלסטינים בשטח אי-1. מחאה זו באה בעקבות מחאה שהוגשה כמה שבועות קודם לכן על ידי הנציבה לעניינים הומניטריים של האיחוד על רקע פינוי בדואים משטחי אי-1.
 מעבר לתגובה הישראלית השגרתית, המלווה את הודעות הממונה על מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד, הגב' אשטון, בנושא ההתנחלויות (זימון שגריר האיחוד לשיחה, לדוגמא), החלטת משרד החוץ לפרסם הודעה חריפה ואף מתלהמת בתוכנה הייתה חריגה בנוף של חילופי הדברים בין ישראל לאיחוד. האם יש בעיתוי הפרסום של שלל ההתבטאויות מצד חברות האיחוד בפרט והאיחוד ככלל, כמו גם בתוכנן, כדי להצביע על שינוי בעמדת האיחוד ומה הסיבה לתגובת ישראל? 
 מבחינה כרונולוגית, היה זה דובר ממשלת גרמניה אשר הזדרז לפרסם הודעת גינוי בעקבות החלטת ממשלת ישראל. בהודעה מובעת דאגה עמוקה בעקבות ההחלטה. לממשלת ישראל, נאמר בהודעה, צריך להיות ברור שההודעות הנמשכות בדבר בניית התנחלויות חדשות משגרות מסר הרסני בהקשר למאמץ לחידוש השיחות עם הפלסטינים.

הודעות אלו חותרות תחת האמון שניתן בישראל אשר לרצונה לנהל משא ומתן. הדובר דורש מישראל לבטל בדחיפות את ההחלטה. 
 תוכן ההודעה והעובדה שממשלת גרמניה החליטה להגיב, מאפיינת את השינוי שחל בעמדת הקנצלרית בשנה החולפת. אם בעבר בחרה הקנצלרית להצניע את חילוקי הדעות בינה לבין ממשלת נתניהו בנושאים המדיניים ולהעדיף את הדיאלוג השקט, הרי שמאז ביקורה בישראל (סוף ינואר 2011), פינתה הדיסקרטיות את מקומה להבלטה פומבית של חילוקי הדעות וחוסר האמון כלפי ראש הממשלה. בהודעת הדובר נותנת הקנצלרית (שעדיין מהווה בלם בפני מגמות בקרב האליטה הפוליטית, שלא לדבר על הציבור הגרמני, שמוכן אף להרחיק לכת בהפגנת ביקורתו) ביטוי להסתייגותה ממדיניות ממשלת ישראל בסוגיית הבנייה בשטחים (כולל במזרח ירושלים) וההשלכות שיש לצעדים חד-צדדים אלה על המאמץ לחדש את השיחות בדרך לפתרון המוסכם של שתי מדינות. 
 את תגובתה הצפויה של הממונה על נושאי החוץ והביטחון של האיחוד, הגב' אשטון, יש לראות כחלק מריטואל קבוע כל אימת שמתקבלת החלטה בנושא הבנייה בשטחים. ההודעה האחרונה (ב-20 בדצמבר 2011) מצטרפת להודעות שהיא פרסמה באוקטובר ש.ז. (בעקבות ההחלטה לבנות בגבעת המטוס) ובנובמבר ש.ז. (בעקבות ההחלטה להאיץ בניית התנחלויות בתגובה להחלטת אונסק"ו בנושא הפלסטיני). בכל ההודעות חוזרים על-פי-רוב המוטיבים הקבועים, קרי: התנגדות להחלטה הנוגדת את החוק הבינלאומי וקריאה לבטל את ההחלטה המהווה פגיעה במאמץ לחדש את התהליך. לקטגוריה זו יש לצרף את המחאות הדיפלומטיות המוגשות מדי פעם בעקבות צעדים שישראל נוקטת – או מתכוונת לנקוט – שיש בהם כדי לשנות את אופי השטח, אשר מבחינת האיחוד יש בהן כדי להפר את המשפט הבינלאומי ולחבל במאמץ לחידוש ההידברות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזרשרביט, בתוך: ב. נויברגר וא. גרוניק (עורכים), מדיניות חוץ בין עימות להסדרים ישראל  מקראה חלק ב' (1051-1026), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

Barnard, Catherine. The Substantive Law of the EU: The four freedoms (2

ed.). Oxford University Press. p. 4

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת