עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית עילת גירושין אלימות במשפחה, גט אלמ"ב, גרושין בגלל אלימות, בית דין רבני, ביהמ"ש לענייני משפחה, כפיית גט גבר מכה, אישה מוכה, נשים מוכות (עבודה אקדמית מס. 3788)

‏290.00 ₪

36 עמ'

עבודה אקדמית מספר 3788

עבודה אקדמית עילת גירושין אלימות במשפחה, גט אלמ"ב, גרושין בגלל אלימות, בית דין רבני, ביהמ"ש לענייני משפחה, כפיית גט גבר מכה, אישה מוכה, נשים מוכות

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עילה לגרושין בעקבות אלימות במשפחה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מתודולוגיה

סקירת ספרות ומודלים

אלימות – עילה למתן גט

אלימות מילולית

הגבלות וצווי הגנה על פי החוק למניעת אלימות

הגשת תלונה למשטרה בגין אלימות

צווי הרחקה עקב סרבנות לגט

שלום בית והתנצלות בגין התנהגות אלימה

אלימות – עילה לחיוב בגט

חקיקה

דיני המשפחה: אלימות פיזית, מינית ונפשית כעילה לצו הרחקה

סקירת פסיקה של בימ"ש ובית הדין

מסקנות ודעה אישית

ביבליוגרפיה

בעבודת המחקר נשוא סמינריון זה, אתייחס לעילה לגרושין בעקבות אלימות במשפחה. תנותח התמודדות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לסוגיית האלימות הפיזית והנפשית במשפחה עד לחיוב בגט .

חובתו של הבעל לנהוג באשתו בכבוד ולהימנע מכל התנהגות אלימה. אלימות פיזית ומילולית מתמשכת, עומדת בניגוד לחובה למדור שלו ושקט החלה על הבעל, והיא מהווה עילה לגירושין. יש מקרים בהם האלימות מצד הבעל תגרום לבית הדין הרבני להטיל עליו עונשים, וגם לכפות מתן גט. עם זאת ברוב המקרים מסתפקים גם בחיוב גט בלבד.

על פי חוק בתי הדין הרבניים בית הדין רשאי לפסוק צווי הרחקה לצורך הרחקת הבעל האלים. כאשר הבעל האלים מסרב לקיים פסק דין שמחייב אותו לתת גט, יטיל עליו בית הדין צווי הגבלה וסנקציות כמו איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, וכולי.

רבות מהנשים המוכות חורקות שיניים ומעדיפות להישאר עם בעליהן האלים. אולם, נשים מוכות לא מעטות מעדיפות לנהל הליך גירושין, כואב ומתיש ככל שיהיה, על מנת לזכות בגט מהבעל האלים, מאחר והן מסרבות להמשיך ולחיות עוד חיי תופת עם בעל מכה ואלים.

כדי לתבוע גט, על האישה להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי, באזור מגוריה.

בישראל, ישנן שתי ערכאות אשר נאלצות לחיות בצוותא ולדון בעניינים הקשורים למשפחה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה בנושאי פסיקת מזונות – ילדים ואישה, החזקת ילדים, הסדרי ראיה, אפוטרופסות וחלוקת רכוש.

לעומת זאת, בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, הינם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג - 1953. בני זוג, יהודים, בישראל המבקשים להתגרש כדין, נזקקים לסידור גט בבית דין רבני, מאחר שלבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לעניין זה ולמעשה לבית הדין הרבני מונופול בעניין.

ישנו גם הבדל מהותי בין פעולת הגירושין על פי הדין היהודי ובין פעולת הגירושין בשיטות משפט שנהוגים בהן גירושין אזרחיים.

בדין היהודי, הגירושין הם אקט פרטי בין הבעל לבין אשתו, הבעל צריך לתת את הגט והאישה צריכה לקבל אותו.

אין לבית הדין תפקיד מהותי בביצוע הגירושין ופסק דין שהוא נותן, בעקבות תביעת הגירושין אינו יוצר את ההפרדה בין הבעל לבין האישה. במצב זה האישה תלויה ברצון בעלה וכל זמן שהוא אינו מסכים לגרש אותה – לא ניתן לבצע את הגירושין. מצב זה מקנה כח רב לגבר ומביא לידי כך שנשים רבות מסורבות גט לא יכולות להמשיך בחייהן. [2]

הכלל הוא: "שלא יגרש האיש אלא ברצונו" מופיע בראש רשימת עשרת הדברים שהם עיקר הגירושין, כלשון הרמב"ם.

בגירושין אזרחיים בהתאם לשיטות משפט אחרות, לעומת זאת, אין הבעל והאישה נדרשים למעשה כלשהו ופעולת הגירושין מתבצעת מכוחו של פסק דין לגירושין, כאשר בית המשפט מכריז על גירושיהם של בני הזוג והגירושין חלים מיד עם הינתן פסק הדין לגירושין.

בגירושין אזרחיים, שבהם אין כל צורך בהבעת רצונם של בני הזוג ובית המשפט מחליט בעצמו אם אין סיכוי להמשך הנישואין, אין בעיה של מסורבות גט, מפני שאין האישה התובעת גירושין תלויה ברצון הבעל, אלא בהחלטת בית המשפט.

הבדל מהותי זה בין הדין היהודי לבין גירושין אזרחיים, עומד ביסוד בעייתן של נשים יהודיות בישראל הרוצות להתגרש מבעליהן, כאשר הבעל מסרב ליתן להן גט, או מתנה את הגט בתנאים קשים ולא הגיוניים, גם אם הן חוו אלימות מצידו, על שלל גווניה, סוגיה ועוצמותיה.

המשמעות של הדרישה לרצון חופשי של הבעל ליתן לאשתו גט, אין משמעותה שלעולם לא ניתן יהיה לכפות עליו לגרש את אשתו. ישנם תנאים הקבועים בהלכה המאפשרים לבית הדין הרבני לכפות על בעל לגרש את אשתו. כפיה שיוצרת רצון.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גידי פרישטיק, אלימות פיזית של בעלים כעילה לקבלת גט בהלכה היהודית ובשיפוט הרבני, דיני ישראל יז, 93 

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת משכל

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת