‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הזכות למות בכבוד?

ראשי פרקים

מבוא

א. היקף הבעיות 

ב. זכויות מנוגדות 

1. החולה 

2. המשפחה 

3. הרופא 

4. המערכת החברתית 

ג. תשובות חוץ-ממסדיות 

ד. התשובות המשפטיות שניתנו לבעיות שהוזכרו

1. בחקיקה 

2. בפסיקה 

ה. ועדת שטיינברג 

ו. סיכום

בבליוגרפיה 

בקול תרועה חוקקה הכנסת לספר החוקים שלנו חוק הקרוי : "חוק החולה הנוטה למות" = תשס"ו".

חוק זה בא על רקע ויכוחים ודיונים לרבות מספר תקדימים משפטיים על ידי בית המשפט. קובע כי חולה במצב סופני יכול לבקש להמנע מלתת לו טיפול רפואי כל שהוא. על מנת שחייו יסתיימו בלא סבל מתמשך או החייאה, כאשר הוא במצב סופני[1].

החוק קובע, כי רק כאשר אדם מביע רצונו בברור במובן זה, ימנעו מטיפול רפואי.

בכל מקרה אחר שאין בו הבעת רצון שכזו ימשך הטיפול הרפואי כסידרו.

החוק קובע כי חולה הנוטה למות הוא אדם הסובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם ינתן לו טיפול רפואי אינה עולה על שישה חודשים.

קביעה שכזאת תעשה על ידי רופא "אחראי" שהוא מנהל מחלקה או ומנהל יחידה באותו מוסד רפואי, והוא אחראי על טיפול בחולה הנוטה למות. או רופא מומחה שמינה אותו מנהל אותו מוסד.

כאשר נקבעה קביעה שכזו, יודיע הרופא לאדם הנוטה למות או לאדם הקרוב לחולה הנוטה למות על מנת שזה יעשה את שיקוליו ויביע את רצונו.

החוק קובע באופן קטגורי, כי חולה הנוטה למות, שהוא בעל כשרות משפטית, יביע זאת שאינו רוצה שחייו יאורכו, יש לכבד את רצונו ולהמנע מטיפול רפואי בו.

במקרה שכזה, הרופאים יתנו לו אך ורק טיפול רפואי מקל כגון חמצן,מזון ונוזלים, אך ורק, על מנת להקל עליו.

המחוקק גם נתן את הדעת על מתן הוראות מקדימות שכאלה. בעת אשר אדם מצוי במיטבו והוא עושה זאת באופן מודע וזאת בלא קשר עם מחלה כל שהיא באותה עת.

קיימות תקנות מפורטות אשר מפרטות מתן הוראות מקדימות שכאלה.

הוראות אלה תינתנה רק לאחר שקיבל המצווה מידע רפואי מרופא מוסמך על מצבו, באותה עת יכול להיות שמצבו תקין בהחלט.

יחתום על ההוראות הללו בפני שני עדים. וימסור מידע זה למרכז מידע שינוהל על ידי משרד הבריאות, ומשרד הבריאות יקיים מאגר מידע בו יירשמו כל ההנחיות והמסמכים הקשורים לכך.

המחוקק נותן אפשרות נוספת אף למנות מיופה כח, גם כן, תוך מתן הוראות מקדימות למיופה הכוח בחתימתם של שני עדים[2].

מיופה הכח, יהיה זה, אשר יתן את ההנחיות לרופאים על פי יפו"כ חתום כנ"ל,מה ייעשה בעת אשר ימצא אדם במצב אנוש.

במקרה ולא יושארו הוראות או מיופה כח, ניתן לרופאים לפנות ל"אדם קרוב" שהוא אחד מן השניים, או בעל קירבה משפחתית או רגשית אל החולה. או שהוא מכר טוב שלו אשר מקיים עימו קשר רצוף.

כמו כן תוקמנה "וועדות מוסדיות" בניהול משרד הבריאות וכן "וועדה ארצית".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים - הוראות רפואיות מקדימות,ה"ח 3019

הצעת חוק הימנעות מהארכת חיים

הצעת חוק החולה הנוטה למות

הוכיזר ר., "חיים בכל מחיר- המתת חסד ? בהגות היהודית בעת החדשה ובפילוסופיה", עבודת גמר, אונ' חיפה החוג למחשבת ישראל