‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי אבחון ויחס לילדים מחוננים ?

בשנת הלימודים הדרכתי באילת סדנא להורי הילדים שאותרו כמחוננים בעיר ובקיבוצים בחבל אילות. במפגש הראשון עם ההורים, כאשר ביקשתי מכל אחד ואחת להציג את עצמם, ביקשתי גם לומר מה היתה המוטיבציה שלהם להשתתף בסדנה. בין שלל התשובות שקיבלתי, התשובה בעלת התדירות הגבוהה ביותר היתה:

גם אני אותרתי כמחונן לפני X שנים בעיר Y. עכשיו אני בן 40+, מתפרנס בסדר, בתפקיד רואה חשבון/סגן מנהל מלון/בעל סוכנות תיווך וכדומה. אז מה יצא לי מזה שאותרתי כמחונן? איפה כל ההבטחות שאוכל לעשות מה שארצה בחיי, שיש לי את היכולת לכבוש את העולם? אני לא רואה שהגעתי בחיי ליותר מחברי, שלא אותרו כמחוננים. חלק לא מבוטל מהם הצליח הרבה יותר ממני – ולאו דווקא אלה שהיו אינטליגנטיים במיוחד, או השיגו ציונים טובים במיוחד בבית הספר. החלטתי להשתתף בסדנא כדי לקבל סוף סוף תשובה לשאלה שכל כך מציקה לי: האם האיתור שלי כמחונן, ההשתתפות שלי בתכנית ההעשרה פעם בשבוע, נתנה לי משהו חוץ מתקוות שווא לגבי עתידי? האם זה גם מה שצפוי לבתי שאותרה כמחוננת? האם אי-אפשר לשנות את זה? ואם אפשר – אז איך?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דויד, ח. הקונפליקטים של הבת המוכשרת: מהלכה למעשה. בתוך: א. גלעד, מ. שכטר וש. מלאת (עורכות), דיאלוג מגדרי בחינוך: בין תיאורי ומעשה (עמ' 97-136). ירושלים: אחוה – המכללה האקדמית לחינוך, המכון לחקר המגדר והממונה על השוויון בין המינים, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך.