‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

תקציר. 3

מבוא. 5

סקירה ספרות. 9

הדרת נשים בעולם.. 9

אפליית נשים בישראל. 11

הדרת נשים בישראל. 13

הדרת נשים על פי האסלאם.. 14

הדרת נשים במגזר היהודי. 16

הדרת נשים באוטובוסים.. 20

הדרת נשים במגזר החרדי. 21

הדרת נשים בצה"ל. 21

שילוב גברים חרדים בצה"ל. 22

הדרת הנשים במגזר הערבי. 23

הפוליגמיה כמאפיין לאפליית נשים בקרב הבדווים בישראל. 30

הדרת הנשים במגזר הבדוי. 32

ניסיון אישי. 32

דיון וסיכום. 34

מסקנות. 38

ביבליוגרפיה. 39

בעבודה חקרתי את נושא הדרת הנשים. הדרת נשים היא מצב חברתי שיסודו באפליית נשים והוא תחום אחד מהמכלול של אפליית הנשים. אותה אפליה שמתבטאת בתחומים רבים מובילה גם להדרתן במובן של סילוקן מהמרחב הציבורי. נושא זה קיים לא רק בתרבות הערבית (והיהודית) בישראל, אלא בתרבויות רבות. הנשים נחשבו בעבר ונחשבות גם היום במצבים מסוימים לבעלות סטטוס נמוך מהגברים. נושאים כגון רכוש, ירושה, מעמד חברתי ונושאים רבים אחרים נחשבו מחוץ לתחום עבורן, או ככאלה שיש להסתכל עליהן כנחותות. למשל, אם הבן יורש את רכוש המשפחה ולא הבת, זו נחיתות. אם אסור לבחורה ללמוד, להשכיל ולרכוש מקצוע, אין זה מקומה לעבוד מחוץ לבית. כל אלה קשורים כמובן להדרת נשים, כי מי שנחות וחסר זכויות, קל מאד להדירו. [1]

המחקר שביצעתי הוא תיאורטי לחלוטין, אם כי השתמשתי בנתונים סטטיסטיים מסוימים המתפרסמים באתרים שונים ובעיקר אתרים ממשלתיים. סקרתי פרסומים רבים הקשורים לנושא. קיימים מחקרים רבים בנושאי הדרת נשים. לצערי מצאתי שרוב המחקרים האלה נוגעים למגזר היהודי ולא לערבי, אך יש נושאים משותפים.

בחנתי את הדרת הנשים במגזרים הערביים העיקריים בישראל (מוסלמים, נוצרים, דרוזים) ובהשוואה למגזר היהודי. אני מציין שנושא הדרת הנשים אצל היהודים גם כן אינו אחיד וקיים הבדל, בין דתיים לחילוניים ובין חרדים לכל השאר.[2]

היות והמגזרים היהודי והערבי שלובים זה בזה במסגרת מדינת ישראל ומקיימים חיים משותפים המתבטאים במוסדות מדינה משותפים כגון רפואה, תחבורה, ביטוח סוציאלי, מקומות עבודה משותפים ועוד חשוב היה לי לבצע השווה מסוימת בין המגזרים ולכן סקרתי את הנושא באופן השוואתי ולצורך זה חקרתי (אם כי בקצרה באופן יחסי) את הדרת הנשים במגזר היהודי ובדקתי את הדומה והשונה.

הראיתי בעבודה על סמך נתונים שונים שיש שינוי מסוים במגזר הערבי בכיוון של שיפור, כלומר פחות הדרת נשים. הסתמכתי גם על היותי ערבי ומכיר את החברה הערבית ומה שקורה בנושא. בהמשך לכך דנתי בסוגיה מנקודת מבטי מבחינת המצב הקיים כיום והמצב שהייתי מעדיף שיתקיים, מצב מודרני שבו לא תהיה שום הדרת נשים ומי שינסה ללכת בכיוון הזה ימצא את עצמו בבידוד ובהוקעה חברתית ויהיה מנוטרל באפשרויות שלו לקדם את האג'נדה הריאקציונרית הזאת.

המסקנה שלי היא שנושא זה עובר שינויים לכאן ולכן. החלקים המתקדמים יותר במגזר הערבי הולכים ומבטלים ומתרחקים מנושא זה. חלקים אחרים בחברה דווקא שוקעים לדעתי. פער הדורות הוא העל תפקיד חשוב בנושא, כאשר הדורות הקודמים, אנשים בני 40+ מקובעים בדיעות ישנות המתנגדות לשותפות הנשים בכל נושאי החיים ואילו הדורות הצעירים פתוחים לנושא. להגכלה תפקיד חשוב כאן, כאשר המשכילים יותר מתרחקים מההדרה ואילו חסרי ההשכלה דווקא נוטים להדיר נשים ולראות נשים מתקדמות וחופשיות בעין רעה. במיוחד הבחנתי בכך שככל שהאדם בו מדובר הוא דתי יותר כך הוא מתנגד לשילוב הנשים ולהיפך, אם כך אפשר במידה רבה לומר שהדרת הנשים היא פונקציה של הדת, כאשר ככל שהאדם הנבדק קרוב יותר לדת, כך הוא מתנגד לשילוב נשים ומסכים ותומך בהדרתן. לפי מה שבדקתי הדרת נשים קיימת גם במגזר היהודי ויש קווים משותפים.

מהבחינה הזו קיימות גם תופעות חמורות של אלימות כלפי נשים שמגיעות אפילו לפגיעות פיזיות וגם לפגיעות חמורות. אותם גורמים ריאקציונריים ודתיים אליהם התיחסתי רואים אישה ליברלית ומתקדמת ושגם לבושה מודרני ונאה, בעין רעה, באופן אוטומטי כמעט הם חושדים בה בהתנהגות לא מקובלת (לדעתם). אם היא שייכת למשפחתם יש להם תחושה של תסכול ופגיעה בכבוד המשפחה וכבודם האישי ובמידה והיא ממשפחה או ממקום אחר הם נוטים לזלזל בה ובקרוביה. [3]

יש תחושה (מוצדקת) שמדינת ישראל ומוסדות השילטון שלה ובמיוחד המשטרה מקבלים את התופעה כ"משהו טבעי". המושג "כבוד המשפחה", "רצח על רקע כבוד המשפחה" הוא דבר די שגור ולא נעט מקרים אינם מפוענחים וכנראה שגם אין מאמץ מספיק לפענח אותם. זוהי תופעה מתסכלת ולא מבוטלת מבחינה סטטיסטית (ראונק נאטור 2015[4]) כותבת שתוך שנה נרצחו על רקע זה 10 נשים ערביות בשנה האחרונה מתוך 18 נשים שנרצחו בישראל בסך הכל. היות והאוכלוסיה הערבית מהווה כ20% מאזרחי המדינה ברור שהמספר הזה הוא שלילי ביותר. השוואתית אפשר אולי להגיד שבמגזר היהודי המצב טוב יותר, אבל מבחינת ההסתכלות שלי על התופעה אפילו אחת זה יותר מידי. זה מצב שיש לו אפקט קשה וחשוב מבחינת הדרת הנשים במגזר. בדרך הזו הגורמים הדתיים והריאקציונרים כופים את דעתם ומרחיקים ומדירים את הנשים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

[2] פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג, 2018.

[3] ראונק נאטור , רצח נשים בחברה הערבית - מצב חירום לאומי