‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד האישה האתיופית?

תוכן עניינים

הקדמה  

פרק ראשון - שבת בקהילת ביתא ישראל    

פרק שני - מעמד האישה כללי        

מעמד האישה ביהדות       

מעמד האישה בקהילת ביתא ישראל           

פרק שלישי - ניתוח הראיונות         

הצגת המרואיינות ואמצעי הריאיון             

תוצאות 

חלת השבת          

ההכנות לשבת     

הדלקת נרות        

נידה       

בית כנסת ושירי שבת        

הבדל אחד משמעותי בין ישראל לאתיופיה 

פרק רביעי - מסקנות        

פרק חמישי - רפלקציה אישית       

ביבליוגרפיה         

נספחים 

נספח מס' 1: ראיון עם ו'  

בת 50, נתניה. עלתה לארץ בגיל     

נספח מס' 2 ראיון עם א'. 

נספח מס' 3: ראיון עם ע'.

יום השבת הוא היום הקדוש ביותר בעם היהודי. אנשים דתיים וחילוניים כאחד נותנים חשיבות שונה ליום השבת מאשר ימים אחרים בשבוע או בשנה. ביום זה אין נוהגים לעשות כל מלאכה, ישנם תפילות מיוחדות ביום זה ושולחן השבת הינו מסורת רבת שנים שבה למעשה ברוב הבתים זהו היום היחידי בשבוע שבו מתאחדים חברי המשפחה לארוחות משותפות לשירה ולברכות מיוחדות והדבר היחידי הדוחה שבת הינו פיקוח נפש.

יחד עם השבת, לאישה ביהדות יש גם מעמד מיוחד – ישנם מדרשים המהללים את האישה ואין כל עוררין כי השיר "אשת חיל" הינו שיר ידוע ומוכר שמטרתו להלל ולשבח את האישה, תכונותיה ופועלה במסגרת המשפחה. [1]

בעבודה זו אנו נתמקד במעמד האישה בשבת בקרב קהילת ביתא ישראל, קהילה שעלתה לארץ בשני מבצעים גדולים – מבצע משה ומבצע שלמה. ליום השבת בקרב הקהילה האתיופית ישנו מעמד מיוחד וכן תפקידי האישה האתיופית במהלך יום השבת וההכנות עבור יום זה הם שונים. במהלך העבודה נרצה לענות על השאלה אלו תפקידים נשאה האישה האתיופית ביום השבת? והאם תפקידים אלו קיבלו תפנית עם העלייה לישראל?

במהלך העבודה נעזרנו בראיונות עם נשים אתיופיות שחוו את השבת באתיופיה כל אחת מנוקדת מבטה ומהמקום שבו התגוררה. אנו רוצות להודות לכל מי שעזר לנו ותמך בנו וכן לנשים שעזרו לנו להוציא את העבודה אל הפועל והסכימו להתראיין עבור העבודה מתוך כוונה לעזור להפיץ קבלה, הבנה וידע עבור האחרים.

דוגמא מראיון מתומלל:

...איפה גרתן באתיופיה?

יש שרף ובית מריה.

 זה ליד הים?

זה אזורים באתיופיה, אנחנו מאזור טירגייס.

 איזה הכנות מיוחדות היא הייתה עושה לשבת?

מיום חמישי היו מתכוננים לבישולים, גם יום שישי ואח"כ הן היו מכינות את עצמן לקראת שבת והן היו מדליקות נרות ואז היו הולכות לבית הכנסת.

הן היו מדליקות נרות? כי שמענו שלא מדליקים באתיופיה

סליחה זו טעות, הן לא היו מדליקות נרות כי זה אזור ללא תנאים כמו בארץ אבל הייתה להן מנורה שהייתה כמו נר. כמו נר שהיו שמים בשקע – אז משהו בסגנון הזה אבל בלי השקע, זה היה נשאר דלוק כל הזמן.

 הן היו מכניסות את השבת בהתאם לאור ולחושך?

כן, לפי השקיעה.

 הן היו הולכות לבית הכנסת? כל הנשים היו הולכות?

כן, אם הן היו ילדות קטנות לא היו הולכות אבל מבוגרות כן היו הולכות.

 איך הן היו מבחינת הארוחה או שהיו אוכלים שם בבית הכנסת?

אחרי שהיו מסיימים לבית הכנסת הן היו מגיעים הביתה ואז היו עושים קידוש ואז ארוחה.

הבנו שיש מקומות שלוקחים אוכל והולכים לקייס?

אצלנו זה לא היה כי זה באזורים שונים. התבלבלתי, בבית הכנסת היו עושים את הקידוש ואת הארוחה ואז כל אחד היה הולך לבית שלו.

מה קורה כשנשים היו בנידה? הן לא היו בבית בשבת?

הן היו נמצאות לבד הייתה להן בקתה והן היו נשארות שם. בנים הן היו נשארים 40 יום והן גם היו צמות – בסוף הימים בבקתה. ואם זה בנות אז זה 80 יום מחוץ לבית.

ומי היה מטפל בילדים ועוזר בהכנת האוכל?

קודם כל הן היו גרים בבקתות אז אני מניחה שהן היו נעזרים בהם או אחים גדולים.

האם היא רואה הבדל בין השבת בבית לשבת באתיופיה?

אין שום הבדל זה אותו דבר, ההבדל היחיד שכאן (בארץ) הם מתפללים בבית הכנסת ואז חוזרים לעשות סעודה וקידוש...

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מילוא ח', סיפורי עם מפי יהודים יוצאי אתיופיה בישראל, הוצ' פרדס (2020)

נעמי שמואל, דורות של תקווה: מסורת והעברה בין-דורית עם העלייה מאתיופיה, הוצ' פרדס (2020)

אינגדאו-ונדה ש', חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג, (2019)