עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מערכת הבריאות בישראל, קורונה, חוק זכויות החולה, הרפורמה, (אחרי משבר הקורונה ובכלל), חוק ביטוח בריאות ממלכתי, השוואה לעולם, קופות חולים, קהילה (עבודה אקדמית מס. 472)

‏290.00 ₪

24 עמודים.

 
סמינריון מערכת הבריאות בישראל, קורונה, חוק זכויות החולה, הרפורמה, (אחרי משבר הקורונה ובכלל), חוק ביטוח בריאות ממלכתי, השוואה לעולם, קופות חולים, קהילה

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מערכת הבריאות בישראל?

תוכן עניינים

מבוא

חוק זכויות החולה

מערכת הבריאות בישראל לעומת מדינות העולם

מערכת הרפואה בקהילה

מרפאות קופת חולים

מכונים ומרפאות מקצועיות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי: הליבה

בעיות ביישום החוק ובהמשך הרפורמה

מקומם של בתי החולים ותפקיד משרד הבריאות

ביטוחים משלימים (שב"ן), שירותים פרטיים (שר"פ) והתמהיל הציבורי-הפרטי

סיכום

מקורות

מערכת הבריאות אותגרה בימי הקורונה. התפרצות הנגיף גרמה למחסור באספקה, הנובעת משימוש מוגבר ברחבי העולם בציוד כדי להילחם בהתפרצויות, קנייה בפאניקה ושיבוש בפעילות המפעלים והלוגיסטיקה הגלובלית. מינהל המזון והתרופות האמריקני פרסם אזהרות בנוגע למחסור בתרופות וציוד רפואי כתוצאה מגידול בביקוש הצרכני והפרעה לספקים.  כמה מדינות כמו ארצות הברית, איטליה והונג קונג, גם היו עדים לקניות בפאניקה שהובילה לכך שהמדפים מנוקים מחומרי המכולת כמו מזון, נייר טואלט ומים בבקבוקים, מה שגרם למחסור באספקה.  תעשיית הטכנולוגיה העילית בפרט הזהירה מפני עיכובים למשלוחים של מוצרים אלקטרוניים. לדברי מנכ"ל WHO, טדרוס אדנום, הביקוש לציוד להגנה אישית עלה פי 100 ודרישה זו הביאה לעליית המחירים של פי עשרים מהמחיר הרגיל וגם גרמה לעיכובים באספקת מוצרים רפואיים לארבעה ח' עד חצי שנה. הדבר גרם גם למחסור בציוד מגן אישי ברחבי העולם, כאשר ה- WHO הזהיר כי הדבר יסכן את עובדי הבריאות[1].

מערכת שירותי הבריאות בישראל היא כשל המתוקנות במדינות העולם, ובכמה תחומים היא אף השיגה הישגי שיא. רמה זו של שירותים מתבטאת בהוצאה לאומית לבריאות (כ-8.5% מן התוצר המקומי הגולמי) הדומה לשיעור הנוהג במדינות אירופה המפותחות. מחקר משווה של ארגון הבריאות העולמי דירג את ישראל מעל לממוצע מדינות OECD הן בהישגים הן ביעילות. תרשימים 1—5, עמ' 25—27, מציגים כמה השוואות בין-לאומיות.

אמנם גם קודם להנהגת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הגיעה מערכת הבריאות בישראל לרמה טובה, אך אין ספק שהחוק, בלוויית השינויים שנספחו אליו, שיפרו במידה ניכרת את המערכת: את תפקודה, את השוויון במימונה ובאספקת שירותיה, ואת תפקודה ויעילות אספקת השירותים בה. המערכת כולה מאורגנת נכון יותר, ומערכת התמריצים בה השתפרה. בשש השנים האחרונות מאז נחקק החוק התרחשו שינויים ניכרים בשיטות הניהול ובהדגשי הניהול, הן של קופות-החולים הן של בתי-החולים: הניהול מקצועי יותר, כלכלי יותר, והוא נעזר יותר בכלי מידע, מחקר וניתוח מודרניים ועדכניים.

אולם אליה וקוץ בה. את מערכת הבריאות בארץ מטרידות בעיות רבות, והציבור מודע להן ברמה האישית והמערכתית כאחת. הרפורמה במערכת הבריאות, שהונהגה כאמור , באה בעקבות משבר ממושך ועל בסיס מסקנות ועדת נתניהו והמלצותיה. הנהגת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הגשימה את ליבת ההמלצות אך לא את כולן. חלק מן הבעיות הקיימות נובעות מאי-השלמת הרפורמה, ונפרט זאת בהמשך. חלק אחר מן הבעיות נובע מן האופי של מערכת הבריאות ומגזר הבריאות וממהותם, בכל מקום ולא רק בארץ. כל פתרון ארגוני של בעיות אלו הוא הרע במיעוטו, במקרה הטוב, ולכן נותרות תמיד בעיות לא פתורות. בעיות אחרות נובעות מכשלי ביצוע וממסורות ונהגים המיוחדים לכל מדינה ומדינה. 

בעיות רבות נוספות הבולטות במערכת הבריאות בישראל לא נידונו כאן, כגון אלה הכרוכות במעמד הרופא ובשכר הרופאים (בין השאר לנוכח המספר הרב של רופאים בישראל, ראו תרשימים 22, 23, עמ' 35—36), במבנה הרפואה הראשונית ורפואת המומחים (שנידונו בהרחבה ב'כנס ים המלח'), במעמד הרפואה המונעת לסוגיה ועוד. יש להדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של ההשלכות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי על התנהגות הצרכנים ועל השמירה על זכויותיהם. חופש המעבר בין הקופות מעניק לצרכני הבריאות כוח ניכר, שלקופות קשה להסתגל אליו; עם זאת, הגדלת החשיבות של השיקול הכלכלי בתפקוד הקופות ובתי-החולים מחייבת להגן על הצרכן בפני ניסיונות לפגוע באיכות השירותים, ולשם כך נחקק לאחרונה חוק זכויות החולה. עד שהמערכת תגיע לאיזון נאות בתחומים האלה יחלוף זמן-מה, ובינתיים המחקר לסוגיו מודד את השינויים בשביעות הרצון של האוכלוסייה משירותי הבריאות. תרשים 24, עמ' 36, מראה, כי רמת שביעות הרצון גבוהה (בניגוד אולי למשתמע במרבית כלי התקשורת); הרמה עלתה בשנים הראשונות להפעלת החוק אך נסוגה אחר כך. הנסיגה משקפת ככל הנראה את צמצום חופש הבחירה, ההגבלה על שירותים וההשתתפות העצמית, שהנהיגו כל קופות-החולים על-מנת לעמוד במגבלת התקציב. נציין שכמה מחקרים (למשל, עמיר שמואלי) מלמדים על שביעות רצון פחותה. לנוכח ריבוי הסקרים מסוג זה, ראוי להדגיש כי שביעות רצון הציבור מן המערכת, עם כל חשיבותה, היא רק ממד אחד בהערכת איכותה של המערכת — לטוב ולרע.

פרופ' ויקטור פוקס מאוניבסיטת סטנפורד, מן האבות המייסדים של כלכלת הבריאות, הציג לפני שנים אחדות בפני האגודה האמריקנית לכלכלה את האוטופיה שלו למערכת בריאות מיטבית. הוא קרא לה 'אוטופית' מכיוון שהיא כה שונה מן המערכת האמריקנית, המעוותת בעיניו מבחינות רבות (ובעיני רבים), ומכיוון שלא ראה סיכוי כלשהו להגשמתה בארצות הברית בעתיד הנראה לעין. ואלה רכיביה העיקריים:
• מס על בסיס רחב המיועד לשירותי הבריאות, שיעניק לכל אמריקני 'שובר' השתתפות בתכנית בריאות בסיסית.
• אספקת השירות תיעשה באמצעות מערכות משולבות, שיספקו את כל השירותים (שירותי מרפאה, בתי-חולים וכולי), בארגון אחד.
• המערכות האלה תנוהלנה בידי רופאים.
• התגמול לספקי שירותי הבריאות יהיה באמצעות תשלום קפיטציה ובהשתתפות עצמית צנועה.
• המערכות תחויבנה להציע, נוסף על שירותי הסל, מגוון רחב של שירותים משלימים, שהחולים ישלמו בעבורם מכיסם.
• יוקם מוסד מרכזי להערכת טכנולוגיות, תרופות וטיפולים, שייתן גושפנקה מקצועית (לא מחייבת אבל בעלת משקל רב).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מרקוס א(2020). מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות (צווים ותקנות), דיני עבודה (חל"ת, אבטלה ועוד), מיסים, ארנונה, אוצר המשפט

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

ניסים כהן , "רגולציה במערכת הבריאות: השליטה על פעילותן של קופות החולים". פרויקט הרגולציה של מכון ון ליר

 Britnell, Mark . In Search of the Perfect Health System. London: Palgrave. p. 71

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת