עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודת סמינריון אולקוס רפואה משלימה, רפואה קונבנציונאלית, כיב קיבה, הפרשת חומצה, אבחון, דרכי טיפול (עבודה אקדמית מס. 4726)

‏290.00 ₪

45 עמודים

עבודה אקדמית מספר 4726
עבודת סמינריון אולקוס רפואה משלימה, רפואה קונבנציונאלית, כיב קיבה, הפרשת חומצה, אבחון, דרכי טיפול

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי כיב קיבה?

תוכן עניינים

מבוא. 

רפואה אלטרנטיבית

רפואה משלימה ואולקוס

מבנה אנטומי של הקיבה והמעי 

אולקוס/ Ulcer 

כיב פפטי 

פתופיזיולוגיה. 

הפרשת חומצה. 

סיבות להיווצרות כיב פפטי 

החיידק הליקובקטר פיילורי 

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

מאפיינים של כיב בתריסריון 

מאפיינים של כיב בקיבה. 

הסתמנות קלינית. 

אבחנה. 

טיפול. 

תרופות המעכבות חומצה. 

טיפול תרופתי להכחדת H. pylori 

טיפול תרופתי בכיבים הנגרמים כתוצאה מ- NSAIDS

סיבוכים של מחלת כיב וניתוח. 

ניתוחים למקרים של סיבוכי מחלת כיב. 

ניתוחים לצורך הפחתת רמות החומצה. 

ניתוחים הקשורים לכיב בקיבה. 

סיבוכים שלאחר הניתוח. 

כיב פפטי/ Peptic Ulcer Disease

אפידמיולוגיה

הגדרה

- Ulcer – תהליך דלקתי העובר את המוסקולריס מוקוסה

סוגים

גורמי סיכון 

ביטויים קליניים

השוני בין כיב פפטי לכיב תריסריון

סכנת דימום אופיינית.

סיבוכים אפשריים

Stress ulcer 

ניהול הטיפול הרפואי 

טיפול תרופתי 

ניהול הטיפול הניתוחי 

סוגי הניתוחים

כיב הקיבה

אפידמיולוגיה

פתופיזיולוגיה.

תסמינים קליניים

אבחנה

טיפול

טיפול שמרני 

טיפול כירורגי 

הטיפול באלוקוס בדרך האלטרנטיבית. 

צמחים לטיפול באולקוס

ביבליוגרפיה. 

 

הטיפול באלוקוס בדרך האלטרנטיבית

במה יתמקד הטיפול הטבעי באולקוס?

בטיפול הטבעי חשוב לאבחן את הסיבה לאולקוס ולטפל במקור הבעיה כמו גם בסימפטומים שלה. טיפול טבעי יתמקד בהקלה על הכאבים וחוסר הנוחות, ריפוי הפצע, איזון חומציות הקיבה, סיכוך הרירית,שיפור פעולת העיכול, בדיקת אלרגיה למזונות הידועים כאלרגנים מחשש למעי דליף ושינוי אורח חיים על מנת למנוע את חזרת הכיב.

 

טיפול התזונתי:

- מומלץ לצרוך סיבים מסיסים כמו אלו המצויים בשיבולת שועל, ומזונות ריריים כמו מרקים סמיכים, בננות, גריסי פנינה דייסות, זרעי צ'יה וזרעי פשתן שלמים שהושרו במים - כל אלו מכילים חומרים ריריים המצפים ומגנים על ריריות מערכת העיכול, מרגיעים את המקום ומסייעים בריפוי.

- מומלץ לאכול ארוחות המבוססות על אוכל בסיסי ופחות חומצי, כדי לאזן את חומציות הקיבה.

ירקות , אגוזים וזרעים, פירות, קטניות מונבטות. עדיף שהירקות יהיו חיים או מוקפצים/מאודים קלות. במצב של אולקוס פעיל עדיף ירקות ופירות מבושלים ומרוסקים כדי למנוע גירוי מכאני של דופן הקיבה[1].

- מומלץ להוריד קפאין, מזון מטוגן וחריף, סיגריות ואלכוהול

- מומלץ להוריד סוכר, ממתקים, לחם לבן ומאפים למיניהם, שוקולדים וכדומה. כולם מעלים את החומציות בקיבה במיוחד כשבאים אחרי ארוחה שומנית וגדולה או על בטן ריקה.

- מומלץ לצרוך ארוחות קטנות במרווחים קטנים

- מומלץ לצרוך 2-3 כוסות מיץ גזר וכרוב מדוללים במים

- מומלץ לצרוך מיץ טרי מעשב חיטה שהוא בסיסי מאוד

 

תוספי מזון:

מיץ אלווארה ללא החומר הממכר, ויטמין A, קומפלקס B, פרוביוטיקה.

 

צמחי מרפא:

צמחי המרפא יכולים לשפר את מצב האולקוס בצורה ניכרת, הצמחים מטפלים בעומק הבעיה בצורה טבעית וללא תופעות לוואי. בטיפול יותאם לכל אדם הטיפול הטוב בשבילו אם זה למניעה של אולקוס כאשר יש רגישות, טיפול במצב של אולקוס מתמשך או לטיפול כאשר יש התפרצות של אולקוס.

עקרונות הטיפול הצמחי יתמקדו בדברים הבאים:

  • ריפוי, איחוי וסיכוך רירית הקיבה/תרסריון
  • טיפול במצב הדלקתי
  • איזון חומציות הקיבה
  • יצירת שיכבה רירית נוגדת דלקת המגנה על הרקמה הפגועה כדי לאפשר ריפוי מקסימאלי
  •  כיווץ וסגירה של הפצע
  • שיפור תהליכי עיכול וספיגה
  • תמיכה במטופל מבחינה נפשית
  • במקרים מסוימים אם צריך: העלאת רמת התיאבון, טיפול באנמיה ובכאבי ראש.

 


[1]  Kato, Ikuko; Abraham M. Y. Nomura, Grant N. Stemmermann and Po-Huang Chyou (2012). "A Prospective Study of Gastric and Duodenal Ulcer and Its Relation to Smoking, Alcohol, and Diet". American Journal of Epidemiology 135 (5): 521–530.

הטיפול בכיב פפטי מתחלק לשניים- האחד, קשור בהפחתת החומציות ומתבצע על ידי תרופות נוגדות חומצה, והשני- קשור לגורמים אשר הביאו ליצירת הכיב- בין אם מדובר בטיפול אנטיביוטי שמטרתו הכחדת החיידק הליקובקטר פיילורי, או הימנעות מטיפול בתרופות מסוג NSAIDS למשל.

תרופות המעכבות חומצה

  • נוגדי חומצה הנקראים גם Antacids- כגון Tums שמות אחרים- Mylanta, Maalox, Gaviscon- תרופות אלו מנטרלות את החומצה ונלקחות כשעה או שלוש שעות לאחר האוכל כדרך להפיג תחושות של דיספפסיה. תרופות אלו הן תרכובות של אלומיניום הידרוקסיד או מגנזיום הידרוקסיד, במרבית המקרים, או לחלופין קלציום קרבונאט וסודיום ביקרבונט. כל אחת מהתרופות האלו יכולה להביא לתופעות לוואי כתלות בחומר הקיים בה- כך למשל, אלומיניום הידרוקסיד יכול לגרום לעצירות ולאובדן של זרחן, וכן להביא לפגיעה במערכת העצבים, בעוד שמגנזיום הידרוקסיד יכול להביא לצואה רכה ואסור לשימוש אצל חולים עם אי ספיקת כליות כרונית לאור חשש מיתר מגנזיום בדם. תרכובות מסוג סודיום ביקרבונט כלול להביא לבססת מטבולית, בעוד שתרכובות מסוג קלציום קרבונט עלולות להביא לתסמונת הנקראת milk-alkali syndrome- תסמונת זו מאופיינת ביתר סידן בדם ויתר זרחן בדם עם סיכוי ליצירת אבני כליה ואי ספיקת כליות תסמונת זו נקראה כך היות שמטופלים אשר סבלו מכיבים נהגו לצרוך חלב ונוגדי חומצה כאשר כתוצאה מעודף צריכה זה התפתחה התסמונת האמורה.
  • תרופות מקבוצת חוסמי הקולטן - H2 H2 receptor antagonists- כגון Cimetidine, Ranitidine, Famotidine, Nizatidine: תרופות אלו פועלות על ידי היקשרות לרצפטור להיסטמין כאנטגוניסט להיסטמין, ועל ידי כך מביאות לירידה משמעותית בהפרשה של חומצה. הטיפול באמצעות תרופות אלו כיום נעשה בעיקר במצבים שיש כיב פעיל, וכן יחד עם אנטיביוטיקה שמטרתה הכחדת החיידק H. pylori. תופעות הלוואי של תרופות אלו כוללות תופעות לוואי אנטי-אנדרוגניות המתבטאות בגניקומסטיה רקמת שד אצל הגבר, זוהי תופעת לוואי הפיכה וכן אימפוטנטיות, בעיקר אצל מטופלים המקבלים מינון גבוה של תרופות אלו ולאורך זמן רב. תרופות אלו פועלות על ציטוכרום P450 בכבד[2] ומעכבות אותו ולכן אנשים המקבלים תרופות אחרות כגון קומדין או פנטואין למשל, צריכים להיות מנוטרים. תופעות לוואי נדיקות אך הפיכות כוללות בלבול ועליה ברמות של אנזימי כבד, קראטינין ופרולקטין, כמו גם פאנציטופניה ירידה של כל שורות הדם, אנמיה ומיעוט טסיות בדם.
  • מעכבי משאבת מימן אשלגן, בראשי תיבות PPI- Proton pump inhibitors כגון Omeprazole, Lansoprazole, Rabeprazole, Pantoprazole, Esomeprazole ובשמותיהן המסחריים- אומפרדקס, לוסק, לנטון, נקסיום: תרופות אלו נקשרות באופן קוולנטי ומעכבות באופן בלתי הפיך את משאבת מימן אשלגן. תרופות אלו הן התרופות היעילות ביותר כיום לעיכוב הפרשת חומצה, ומביאות לעיכוב וירידה בהפרשת חומצה של מעל 95% לאחר נטילה של שבוע. זמן מחצית החיים של תרופות אלו הוא 18 שעות בערך, ולכן רמות החומצה חוזרות לקדמותן תוך יומיים עד חמישה ממועד הפסקת נטילת התרופה. כדי למקסם את פעילותן, יש לקחת את התרופות האלו לפני האוכל- בעיקר בבוקר, על קיבה ריקה, למעט תרכובות עם שחרור מושהה. אצל חולים אשר נטלו תרופות אלו נמצאו רמות קלות עד בינוניות של היפרגסטרינמיה עליה ברמות גסטרין בדם עם זאת לא נמצא קשר בין נטילת תרופות אלו לבין היווצרות של קרצינואיד. אחת מתופעות הלוואי שתוארה הינה תהליך של ריבאונד בהפרשת החומצה לאחר הפסקת נטילתן, כלומר יתר הפרשת חומצה לאחר הפסקת נטילת תרופות אלו, המתבטאת בתלונות מחודשות על דיספפסיה או על רפלוקס- תלונות אלו תוארו אצל חולים ללא עדות להדבקה בחיידק H. pylori. על כן, ההמלצה הינה להפחית בהדרגה את השימוש בתרופות אלו או להחליפן לתרופות מקבוצת חוסמי הקולטן H2. אצל חולים עם הדבקה של- H. pylori, תופעות הריבאונד האלו אינן מתרחשות לאור הירידה בהפרשת החומצה תחת הדבקה ב- H. pylori. תרופות אלו מעכבות גם את הציטוכרום P450 ולכן שימוש לאורך זמן יחד עם תרופות כגון קומדין, פנטואין ואחרות צריך להיות מנוטר. אחת התופעות שנצפתה בשימוש בתרופות PPI הינה עליה בשכיחות של דלקת ריאות בקהילה וכן הידבקות בקולוסטרידיום דיפיצילה. תופעה נוספת כרוכה בשימוש משולב של תרופות אלו יחד עם פלביקס- הן PPI והן פלביקס מתחרות על אותו מיקום בציטוכרום P450, ועובדה זו הביאה לעליה בשכיחות של אירועים קורונריים. עם זאת, ההמלצה הקיימת כיום הינה לשלב בין תרופות אלו במידה והמטופל נזקק הן לפלביקס והן ל- PPI, אולם ליטול אותן במרווח של 12 שעות האחת מהשנייה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.

 Kato, Ikuko; Abraham M. Y. Nomura, Grant N. Stemmermann and Po-Huang Chyou. "A Prospective Study of Gastric and Duodenal Ulcer and Its Relation to Smoking, Alcohol, and Diet". American Journal of Epidemiology 135 (5): 521–530.

 Marshall B.J.  "Unidentified curved bacillus on gastric epithelium in active chronic gastritis". Lancet 1 (8336): 1273–75.

A, Sonnenberg; Müller-Lissner SA, Vogel E, Schmid P, Gonvers JJ, Peter P, Strohmeyer G, Blum AL. "Predictors of duodenal ulcer healing and relapse.". Journal of Gastroenterology 81 (6): 1061–7. PMID 7026344


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת