‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי גישות שונות בהערכת שווי חברות?

תוכן עניינים

מבוא: גישות שונות בהערכת שווי חברות

הצורך בביצוע הערכת שווי

הגישות לביצוע הערכת שווי:

גישת השווי הנכסי הנקי-

הערכת חברות עפ"י גישת האופציות

גישת - MVA  Market Value Added

גישת EVA - Economic Value Added

WACC – מחיר הון משוקלל
NOPAT – רווח תפעולי נטו המתוקן לאחר מס
EVA  גישת המכפיל-
גישת היוון תזרימי המזומנים  DCF -  Discounted Cash Flow
השימוש במכפיל מול גישת תזרים המזומנים

הבעיות הכרוכות בשיטת המכפיל-

רווחים והפסדים חד פעמיים-

סטיית הרווחיות התפעולית ביחס לרווחיות היציגה (תוחלת הרווח)-

השלכות מנוף פיננסי-

העדר פוזיציה ברמת השוק והענף-

פערים בין הרווח החשבונאי לתזרים המזומנים-

יישום גישת היוון תזרים המזומנים - DCF

ניתוח מבנה תחזית התזרים התפעולי הנקי

עלות המכירות-

השקעה ברכוש קבוע/ פחת-

פחת חשבונאי ופחת לצרכי מס-

מיסים על ההכנסה-

השקעה בהון חוזר נטו-

התזרים היציג וצמיחה לאינסוף-

שיעורי הרווחיות התפעולית המקובלים בענפים שונים-

בהתחייבויות פיננסיות נטו –

התחייבויות תלויות

הערכת נגזרות פיננסיות

נכסים עודפים אחרים , נטו

הערכת שווי –האם תלויה במזמין?

הערכת שווי עבור משקיעים בעלי תיק השקעות שאינו מפוזר

מטרת הערכת שווי (כמו כל ניתוח כדאיות כלכלית) היא השגת תשואה טובה יותר למשקיעים משני סוגים עיקריים:
א. פירמות ויחידים המבקשים לרכוש שליטה בחברה.
ב. הגופים המוסדיים בשווקי ההון השונים – המשקיעים הדומיננטיים כיום בשוק ההון.
לכאורה, כפי שלמדנו עפ"י מודל CAPM אין כל צורך בהערכות שווי, שכן כל המשקיעים (היעילים – נמצאים על הקו) יחזיקו באותה פרופורציה של מניות בתיק השוק, והשקעתם זו תניב את התשואה המתאימה לסיכון השיטתי. למרות זאת, מדובר במודל תיאורטי ואילו המציאות הסבוכה אינה ניתנת "למידול" מלא. היו שהצליחו באמצעות ניתוחים כלכליים מבריקים להשיג תשואות יתר, אך עדין מדובר באחוזים בודדים.

על מנת שהערכת שווי לא תלקה בחסר יש צורך בהשגת מידע פנימי המחייב שיתוף פעולה מלא של הנהלת הפירמה

עם זאת גם שיתוף פעולה מלא מצד הפירמה והנהלתה אינו מייתר את הצורך בניתוח השוק והענף (הצלבת נתונים, השגת מקורות מידע ותחזיות אלטרנטיביות).  

בשווקי ההון ובענפי הכלכלה מקובל השימוש ב"כללי אצבע" לצורך מתן אינדיקציה לשווי אקוויטי חברה.

שווי "פר POP"- בענפים בהם ניתן זיכיון למתן שירות באזור מסוים מתומחר לעיתים הזיכיון עפ"י גודל האוכלוסייה באזור הכיסוי הרלוונטי. לדוגמא: שירותי טלוויזיה טלפון סלולארי וכו'.