עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון נשק גרעיני כמימוש להגנה עצמית או איסור מוחלט (עבודה אקדמית מס. 4800)

‏290.00 ₪

26 עמ'.

סמינריון נשק גרעיני כמימוש להגנה עצמית או איסור מוחלט

שאלת המחקר

כיצד באם לידי ביטוי השיקולים בעד ונגד אשרור נוכחי של האמנה בדבר איסור נשק כימי ? 

 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

התייחסות המשפט הבינלאומי לנשק לא קונבנציונאלי ("נשק להשמדה המונית")        

האמנה לאיסור על ניסויים גרעיניים - CTBT           

אמנות בינלאומיות חשובות בנושא ביטחון בינלאומי עליהן ישראל לא חתומה

האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני-NPT     

הזכות ל"הגנה עצמית"   

המשפט הבינלאומי והגרעין         

סמכותה של העצרת הכללית של ארגון האו"ם       

בית הדין הבינלאומי בהאג          

חוקיות נשק גרעיני         

פרס נובל לשלום לשנת 2017 לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני (ICAN)   

הסכם וינה        

פרטי ההסכם    

פיקוח   

תגובות להסכם 

תגובות דיפלומטיות       

האם ישראל צריכה לדחוף את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות         

הפצצת הכור הגרעיני העיראקי: היבטים משפטיים 

השאלות המשפטיות      

דוקטרינת ההגנה העצמית          

סיכום   

תשובה לשאלת המחקר  

ביבליוגרפיה       

 

"נשק להשמדה המונית" - הכולל אמצעים גרעיניים, ביולוגיים וכימיים - הינו אחת הסוגיות המורכבות והמרתקות אשר מעסיקות את הפוליטיקה הבינלאומית מאז מלחמת העולם השנייה. יכולתה של מדינה לייצר, להפיץ ולהשתמש בסוגי נשק אלה, נתפסת כאיום על שלום העולם כולו, זאת מבלי להתחשב במיקומה הגיאוגרפי או במעמדה בין השחקנים במגרש הבינלאומי. מאז נעשה השימוש האמריקאי בנשק גרעיני, נדמה כי העולם מבקש להדחיק מן המחשבה צידוקים לשימוש בנשק להשמדה המונית, כגון, היותה של מדינה על סף השמדתה הטוטאלית.

 

ע"פ כללי המשפט הבינלאומי, ישנו איסור על מלחמה, כגון גם פגיעה באזרחים תוך כדי לחימה. ואולם, לנוכח המציאות קיימת, בה מתנהלת לחימה ומתרחשות מלחמות, התפתחו במשפט הבינלאומי כלים שונים להתמודדות עם התופעה, כגון התר על שימוש בסוגי נשק שונים. ואולם, כללי המשפט הבינלאומי תרים עדיין אחר כלים משפטיים להתמודדות עם שאיפת המדינות להתחמשות גרעינית, ביולוגית וכימית.

 

, נחתמה באומות מאוחדות אמנת הנשק הכימי Chemical Weapons Convention, אשר וזו נכנסה לתוקף ב [1]. אמנה זו הינה הסכם בינלאומי למניעת הפצת כלי נשק, האוסר על יצור, אגירה ושימוש בכלי נשק כימיים[2]. הפיקוח על ביצועו של ההסכם נתון בידי הארגון לאיסור על נשק כימי (OPCW), שהינו ארגון עצמאי ואיננו זרוע מבצעת של האומות מאוחדות. מטהו של הארגון נמצא בהאג, ותפקידו לישנו ביקורי מפקחים בבסיסים צבאיים ובמפעלים תעשייתיים בכל המדינות החתומות על ההסכם וכן פועל לתיאום פעולותיהן של המדינות המחזיקות במאגרי נשק כימיים. רוב מדינות העולם, הצטרפו לאמנה על כלי נשק כימיים, אולם ישראל, אשר חתמה על האמנה כבר עם פרסומה, טרם אשררה אותה ומשכך, תוקפה אינה מחייב כלפי ישראל.

 

השאלות הנשאלות הן אם כן: מהם השיקולים בעד ונגד אשרורה של האמנה זו כעת ואם ניתן להצדיק את מדיניותה של ישראל בהקשר לנשק כימי[3] באמצעות כללי המשפט הבינלאומי ההסכמי והמנהגי? יתר על כן ראוי לבחון האם המשפט הבינלאומי המתאימים מציע כלים נאותים להתמודדות עם שאלת הנשק הכימי בכלל וזה המצוי בידי ישראל בפרט? כלום ניתן, באמצעות מי מהכללים והדוקטרינות המצויות בידינו, להצדיק את אי אשרור האמנה[4] על ידי ישראל?

בעבודה זו אנסה לבחון סוגיות אלה ולהעלות מספר פתרונות אפשריים. לשם כך, אסקור תחילה את כללי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה באשר הם. לאחר מכן, אסקור את הרקע להפיכתה של ישראל למעצמה של נשק "להשמדה המונית" בכלל ושל נשק כימי בפרט. לבסוף אנסה לענות על שאלות המחקר, תוך התייחסות לעמדה הקיימת במשפט הבינלאומי כלפי נשק להשמדה המונית, והניסיון להצדיק את מדיניותה של ישראל בתחום. 


המערכת הבינלאומית מושתתת על מס' רב של יחידות מדיניות עצמאיות וארגונים בינלאומיים. אומנם במצבים מסוימים מחליטות מדינות לשתף בניהן פעולה ע"מ לקדם אינטרסים משותפים או אינטרסים עצמיים אך יחד עם זאת, פעמים רבות הפוליטיקה הבינלאומית מתאפיינת בתחרות הגורמת לסכסוכים. במצבים אלה, נוטות המדינות לאמץ את המאבק כדרך לשרידותן או בכדי להשפיע באופן זה על סביבתן[5].

 

בתחילת המאה ה-20 הוקם חבר הלאומים, במטרה לייסד קהילת ביטחון בינלאומית. לאחר מלה"ע ה-2, כשנדמה היה כי ייעודו של חבר הלאומים לא הוגשם, הוקם תחתיו האומות מאוחדות, אשר אחד מתפקידיו המוצהרים הינו שמירת השלום העולמי וקידומו של המשפט הבינלאומי.

 

כך לדוגמה, הפרק השישי במגילת האומות מאוחדות[6] דורש מכל בעלי סכסוך לפתור אותו בדרכי שלום של משא ומתן, תיווך, בוררות ועוד. מגילה זו מסמיכה את מועצת הביטחון לשומרת היציבות הבינלאומית ומאפשרת לה לחקור כל סכסוך ולהמליץ על דרכים ושיטות נאותות להסדרם כשבפרק השביעי של מגילת האומות מאוחדות מוגדרים האמצעים בהם יכולה מועצת הביטחון להשתמש כדי לשמור על הביטחון הבינ"ל מפני איומים על השלום: 1. מועצת הביטחון רשאית להחליט באילו אמצעים לא צבאיים לנקוט כדי לכפות על מדינה את השמירה על השלום העולמי. אמצעים אלו יכולים להיות הפסקת יחסים כלכליים, הפסקת קשרי תחבורה וכולי וכן היא רשאית במידה ואמצעים אלו אינם מספיקים לנקוט בפעולות צבאיות (על ידי חילות האוויר הים והיבשה) הנדרשות לקיומם של שלום וביטחון בינלאומיים; 2. בכדי לתרום את חלקם לקיום השלום והביטחון הבינלאומיים מתחייבות כל המדינות החברות באומות מאוחדות להעמיד לרשות מועצת הביטחון חילות חמושים ע"פ דרישתה; 3. כל האמור לעיל אינו מהווה פגיעה בזכות ההגנה העצמית של כל חברה באומות מאוחדות כל עוד לא נקטה מועצת הביטחון את האמצעים הנחוצים לקיום השלום והביטחון הבינלאומיים; 4. יש צורך בשיתוף פעולה של המדינות עם ארגון האומות מאוחדות כיוון שלו אין כוח משל עצמו.  

 

כנאמר, שמירת השלום היא מטרתו העיקרית של האומות מאוחדות והוא פועל במגוון דרכים ע"מ להשיגה: ראשית, פירוק ומניעת הפצת נשק להשמדה המונית והפחתת כמותו[7]. לצורך זה, הוקם על ידי האומות מאוחדות הפורום למו"מ על פרוק נשק. בין האמנות הבינלאומיות שנחתמו כתוצאה מפעילות זו ניתן למנות את האמנה לאי הפצת נשק גרעיני והאמנה נגד ניסויים גרעיניים. שנית, עשיית שלום. המזכירות הכללית של האומות מאוחדות מעלה בפני מועצת הביטחון כל סוגיה המפריעה לדידה לשלום הבינלאומי. 

זאת ועוד על כך, נוסד ביה"ד הבינלאומי בהאג אשר חוקתו מהווה נספח בלתי נפרד ממגילת האומות המאוחדות[8]. ביה"ד הינו  ביהמ"ש העליון הבינלאומי ופעולתו מוסדרת ע"פ הדין הבינלאומי. משום שכנאמר, הדין הבינלאומי נובע מהסכמה בין מדינות, הוא נעדר רשות מחוקקת ומקור סמכותו מצוי בחוקת ביה"ד[9]. סוגיה משפטית יכולה להגיע לפתחו של ביה"ד בשתי דרכים. הראשונה, היא בקשה לחו"ד מייעצת (Advisory Opinion)[10] והשנייה הינה סכסוך בין מדינות, באשר אליו רשאיות לתבוע רק מדינות שחברות באומות מאוחדות וכן שוויץ שאינה חברה בו. כגון כן, כתנאי נוסף לסמכות השיפוט, המדינה הנתבעת חייבת להסכים להישפט בביה"ד. לאחר הסכמת מדינה נתבעת היא מחויבת לתוצאה שתתקבל[11].

המשפט הבינלאומי שואף ליצור מסגרת פעולה משותפת למדינות, אשר מטרתה הסדרת עקרונות לפעילות בינלאומיות ופתרון סכסוכים בדרכי שלום. ע"פ המשפט הבינלאומי, ישנו שיוון בין כל המדינות המרכיבות מערכת זו. ואולם, לא קיימת בעולם סמכות עליונה בה מכירות כל המדינות ולפיכך אין סמכות עולמית עליונה כלשהי אשר בידה לחוקק חוקים המחייבים את המדינות ואין סמכות אשר יכולה לקבוע את הנעשה בתחומן, או לאכוף חוקים בינלאומיים.

 

התפתחויות חשובות של המשפט הבינלאומי במהלך המאה ה- 20 היו גידול במס' הארגונים הבינלאומיים, גידול משמעותי במס' האמנות הבינלאומיות הנחתמות בין מדינות, ריבוי וגיוון הסוגיות בהם עוסק המשפט הבינלאומי וכן התפתחותם של המשפט הבינלאומי ההסכמי והמנהגי. המשפט הבינלאומי מבוסס על מס' מקורות, מנהגיים והסכמיים: 

 

 

אמנה בינלאומית, ע"פ הגדרתה באמנת וינה בדבר דיני אמנות[13], הינה: "אמנה פירושה הסכם בינלאומי, הנערך בין מדינות בכתב ומוסדר על ידי המשפט הבינלאומי, אשר נכלל אם במסמך יחיד ואם בשניים או יותר מסמכים הקשורים זה לזה. ויהיה כשיהיה הכינוי שלו".

 

אמנה בינלאומית מובחנת מן המנהג הבינלאומי במס' מאפיינים: 1. האמנה חייבת להתקבל בהסכמה בין הצדדים; 2. אמנה יכולה להיחתם רק בין שתי מדינות או יותר; 3. ההסכם חייב להיות בכתב; 4. האמנה יכולה להכיל מספר לא מוגבל של מסמכים ואינה חייבת להיכלל במסמך אחד; 5. השם הניתן למסמכי האמנה חסר משמעות לבחינת השאלה האם המסמכים נחשבים אמנה (כינויים אפשריים הם: הסכם, אמנה, חילופי מכתבים, פרוטוקול וכולי).

 

ישנה גם דרך אופיינית להתקשרות באמנה בינלאומית. השלב הראשון הינו מו"מ וחתימה. מו"מ בין מדינות הינו תנאי מחייב לחתימת אמנה ובלעדיו לא יהיה לה כל תוקף. על החתימה והמו"מ להתנהל על ידי הנציגים המוסמכים של המדינות, קרי, ראשי המדינות/שרי החוץ/ראשי נציגויות דיפלומטיות/ נציגים לארגונים בינלאומיים/ ועידות בינלאומיות המתכנסות לשם ניסוח אמנות רב-צדדיות/שליחים מיוחדים למו"מ אשר הינם מיופי כוח של המדינה השולחת.

 

השלב השני של קבלת הסכם בינלאומי הינו שלב האשרור. האשרור משלים את החתימה והוא זה שגורם לכניסתה לתוקף. על הצדדים להסכים ביניהם כי ישנו צורך לאשרר את האמנה לפני כניסתה לתוקף. כשישנו צורך באשרור, מדינה אינה מחויבת לאשרר אמנה גם אם כבר חתמה עליה. כגון כן, לא קיימת מגבלת זמן לאשרור אמנות.

 

לחלוקה זו לשלבים של חתימה ואשרור מס' יתרונות בולטים: 1. המדינה מקבלת שהות להחליט אם ברצונה להתקשר באמנה; 2. הדבר מאפשר למדינה לבדוק האם האמנה אינה מחיבת את שינוי החקיקה הפנימית הקיימת; 3. בעוד המשא ומתן והחתימה נעשית על ידי הרשות המבצעת בלבד, האשרור במדינות רבות (לא בכולן) מתבצע בפרוצדורה אליה קשורה גם הרשות המחוקקת.

 

האמנות עצמן נחלקות למס' סוגים: ראשית, מספר הצדדים לאמנה: 1. אמנה דו-צדדית (בילטראלית) אשר עליה חתומות שתי מדינות בלבד; 2.אמנה רב-צדדית (מולטילטראלית) עליה חתומות מס' מדינות. ריבוי המדינות החתומות על אמנה מעלה את הסיכוי לכך שתהפוך למנהג מחייב. ז"א, במשפט הבינלאומי קיימת אופציה לכך שפרקטיקה שהתקבלה בהסכמה בכתב בין מדינות שהתקשרו באמנה תהפוך למנהג בינלאומי מחייב. שנית, מידת החיוב של האמנה: 1. אמנה הצהרתית (דקלרטיבית) לגבי מנהג ישנו, מחייבת את כל מי שמחויב למנהג עליו היא מצהירה; 2. אמנה חוקתית (קונסטיטוטיבית) הקובעת כללים משפטיים חדשים ומחייבת רק את מי שהצטרף אליה.

 

בעבר לא נאסרה תופעת המלחמה על ידי המשפט הבינלאומי. צעדים לכיוון איסור השימוש בכוח החלו בד בבד עם הקמת חבר הלאומים שקבע בסעיף 12(1) למגילת חבר הלאומים כי בהתעורר סכסוך יש לפנות לבוררות, אך השימוש בכוח לא נאסר. ב-נחתמה אמנת פריז אשר בה גינו המדינות את המלחמה כאמצעי לפתרון סכסוכים. בשל היעדר איסור התפתח רוב רובו של המשפט הבינלאומי דרך דיני המלחמה. דיני המלחמה נחלקו לשניים. 1. דיני היציאה למלחמה (Jus ad Bello); 2. דיני זמן המלחמה (Jus in Bello) שעסקו בעיקר בסוגי נשק מותר ובמשפט ההומניטארי הנוגע לזכויות אדם והגנת אזרחים בשעת מלחמה[14].

 

לאחר קביעת האיסור על שימוש בכוח במגילת האומות המאוחדות, צומצמו לחלוטין דיני היציאה למלחמה. האפשרויות היחידות שנותרו להפעלת כוח הן : 1. הגנה עצמית 2. דאגה הומניטרית 3. דרך פרק 7 למגילת האומות מאוחדות- מועצת הביטחון. סעיף 2(4) למגילת האומות מאוחדות אוסר על השימוש בכוח. זאת ועוד, תוקנו תקנות האג, הנספחות לאמנת האג מ-, אשר סע' 42-56 שבהן עוסקים בשטחים המוחזקים ב"תפיסה לוחמתית"  (Belligerent Occupation), כמשפט בינלאומי מנהגי החל באזור לחימה. גם אמנת ז'נבה הרביעית מ-, עוסקת בסוגיות דומות כגון, הגנה של אזרחים בשעת מלחמה. אמנות זכויות אדם נוספות עוסקות בסוגיות אלה, בניהן האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות מ-ועוד.

 

ע"פ הסעיף לעיל, עולה כי הגנה עצמית נחלקת לשניים: ראשית, הגנה עצמית אישית, אשר משמעה התר התגובה של מדינה כנגד פעולה מזוינת בלתי לגיטימית כלפיה. ושנית, הגנה עצמית קולקטיבית אשר משמעה סיוע של מדינה אחת לאחרת כשמופעל כלפיה כוח לא לגיטימי. על פניו, מדובר בהגדרה מצומצמת אך המנהג הבינלאומי יצר גם חריג של הגנה עצמית מניעתית שמשמעה התר להפעלת כוח מניעתי כנגד התקפה עתידית. ואולם, בכדי שמדינה תכנס לגדר חריג זה, עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים: מידיות ומידתיות[15].

 

ניתן לסכם ולומר כי דיני המלחמה טומנים אם כן בחובם את דיני התפיסה הלוחמתית אך הם חלים בכל תרחיש של עימות מזוין בעל אופי בינלאומי, דהיינו, כזה החורג מגבולות המדינה, בין אם המקום בו מתרחש העימות המזוין נתון לתפיסה לוחמתית ובין אם לא. דינים אלה הינם חלק מדיני ניהול הלחימה (ה-jus in bello) אך מנק' מבט ההומניטארית, הם מהווים חלק מהמשפט הבינלאומי ההומניטארי (ה-International Humanitarian Law) וכשדין זה חסר ניתן להשלימו על ידי "משפט זכויות האדם הבינלאומי" (ה-Human Rights Law) הכולל אמנות שהוזכרו לעיל כגון האמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות מ-וכולי.

 

מדוע נדרש המשפט הבינלאומי להתייחס לסוגיה זו? על אף שנשק כזה ישנו כבר שנים רבות הרי שעד לעשורים האחרונים לא ניתן היה כלל לאתר התייחסות לכך מצידו של המשפט הבינלאומי. אומנם, מבחינת כלים המצויים לרשות המשפט הבינלאומי, ניכר כי נעשו מספר צעדים משמעותיים כגון כינונן של אמנות ספציפיות למניעת הפצת נשק גרעיני[16] ואיסור על נשק כימי[17] ועוד אך על אף שמדובר בנשק שהשלכותיו על השלום והביטחון הבינלאומי עשויות להיות דרמטיות, הרי שהאורגנים הבינלאומיים הנוגעים בדבר לשאלת החזקתו, השימוש בו והאיום להשתמש בו לצרכי הרתעה לא הפגינו כל התייחסות משמעותית לכך עד לשנים האחרונות[18].

 

על פי ביה"ד הבינ"ל בהאג נקבע כי שימוש בנשק גרעיני אינו מורשה עקרונית ע"ב התנאים הקבועים בהצהרת האג משנת , תקנות האג מ-או לפרוטוקול ז'נבה 
קובע ביה"ד הבינ"ל בהאג,
הצורה בה ניתן להכריז על אי חוקיות הייתה על ידי הוצאת כלי נשק להשמדה המונית שהוכרזו כאלה באמונות ספציפיות.
ביה"ד מדגיש כי אף על פי שבשני העשורים המדינות נשאו ונתנו הרבה בנושא הנשק הגרעיני, עד כה לא סוכם על אידיאולוגיה שבה חל איסור על שימוש בנשק גרעיני כגון שישנו בדבר הנשק הכימי[20]. ביה"ד מציין כי האמנות הקשורות בהפצה[21], תחזוקה וניסויים בנשק גרעיני מראות כי קיימת עלייה בדאגה של הקהילה הבינלאומית בכל הקשור לנשק גרעיני. ביה"ד מסיק מהכלים המשפטיים הללו שבעתיד יאסר השימוש בנשק הגרעיני כהמשך הדרך המובעת על ידי המדינות שאשררו אמנות אלו, אך אלו אינן מייצרות כשלעצמן איסור הנוגע לנשק גרעיני.

 

כשמתייחסים לאמונות של Tlateloc  ו Rarotonga  והפרוטוקולים הנספחים להם, לרבות אמנת הNTP  , מכלים משפטיים אלו עולה כי:
א.מדינות מסוימות חתמו כי לא ייעשה שימוש בנשקים גרעיניים באזורים ספציפיים כגון:
אמריקה הלטינית, האוקיינוס השקט.
ב.למרות זאת המדינות שמרו לעצמן את הזכות לעשות שימוש בנשק גרעיני בנסיבות מסוימות.

יום לאחר הקמתה בקשה ישראל להצטרף לארגון האומות מאוחדות אך בקשתה נדחתה. כשנה מאוחר יותר, ב 11 במאי , התקבלה ישראל כחברה ה 59 של האומות מאוחדות. כחלק מהצטרפות זו, מחויבת ישראל למלא אחר ההתחייבויות המופיעות במגילת האומות מאוחדות.

 

בישראל, כפי שקורה הדבר ברוב מדינות העולם, הופך מנהג בינלאומי באופן אוטומטי לחלק מן הדין המקומי וזאת מבלי שיש צורך בפעולת הכללה כלשהי. כשישנו ספק לגבי התאמת הדין המנהג הבינלאומי לחוק הישראלי, מנסה ביהמ"ש בישראל לפרש את החוק בקרבה רבה ככל שאפשרי הדבר בהתאמה למנהג הבינלאומי. כשישנה סתירה מובהקת בין הדין המנהג הבינלאומי והחוק הישראלי, אשר לא ניתן לפותרה באמצעות פרשנות, ניתנת עדיפות לחוק הישראלי[22].

 

אמנות הצהרתיות הופכות באופן אוטומטי לחלק מהדין הישראלי מתוקף המנהג הבינלאומי העומד בבסיסן אולם חוקתיות לא נכללות באותו אופן אוטומטי בדין הישראלי אפילו אם הן מחייבות את מדינת ישראל ברמה הבינלאומית. ע"מ שיחולו בדין הישראלי הפנימי ישנו צורך לעיגונן בחקיקה ראשית על ידי הכנסת. לפעמים, מכיל בתוכו החוק סעיף המעניק מראש תוקף לכל אמנה בינלאומית שעתידה להיחתם בסוגיה מסוימת וישנה גם אפשרות "למזוג" אמנות בינלאומיות לתוך המשפט הישראלי באמצעות תיקון תקנות מתאימות. ראוי עם זאת לציין כי יש חוקים אשר יישומם כרוך באמנה קיימת, כדוגמת חוקי הסגרה, הקובעים כי יש להסגיר אדם אם ישנו הסכם הסגרה המחייב הדדיות גם במידה והאמנה סותרת את כללי החוק[23].

 

חלק ניכר מן האמנות הבינלאומיות מטרתן שמירה על הביטחון הבינלאומי והשלום בעולם וחלקן אמנות העוסקות בנושא מסוים. זאת ועוד לאמנות בנושא בטחון בינלאומי, עליהן חתומה ישראל, קיימות מס' אמנות חשובות, בניהן האמנה לאיסור נשק כימי[24], עליהן ישראל איננה חתומה, למרות מרכזיות במערכת האמנות הבינלאומיות משום שמטרתן ליצור זירה בינלאומית בטוחה יותר. מדוע? בכדי לענות על כך ובשביל שניתן יהיה בהמשך להציג את שיקולי ה"בעד" וה"נגד" נסקור תחילה את מדיניותה של ישראל בנוגע לנשק לא קונבנציונאלי ("נשק להשמדה המונית")[25].

ישראל חתמה עד היום על מס' אמנות העוסקות בנשק לא קונבנציונאלי (או "נשק להשמדה המונית"), אך טרם אשררה אותן. מרכז המחקר של הכנסת, סוקר אמנות אלה ואת שלבי הטמעתן על ידי מדינת ישראל

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

ג'רלד שטינברג אסטרטגיה של נשק לא קונוונציונאלי – מושגי יסוד ביחב"ל האונ' הפתוחה ().

יורם דינשטיין. אמנות בינלאומיות, תל – אביב : הוצאת שוקן, .

המכון הישראלי לדמוקרטיה. "תפקידם של פרלמנטים באישור אמנות בין – לאומיות"; פרלמנט, חוברת 22 דצמבר , עמ' שמונה – 10.

זילברשץ יפה, "קליטת המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי – הדין המצוי, רצוי", משפטים כד 317 (תשנ"ד).

ד"ר אבנר כהן, קהיר,דימונה ומלחמת ששת הימים. Middle East Journal, כרך 50, מס' 2, אביב .

Dekker Den Guido, The aw of Arms Contro - Internationa Supervision and Enforcement, (The Hague: Martinus Nijhoff Pubishers), , pp. 35-48.

Nicaragua vs. United States of America I.C.J Reports , p.94

Jutta Brunnee and Stephen J. Toope "Souching Towards New 'Just' Wars: The Hegemon After September 11th" Internationa Reations, vo. 18(4) pp. 405-423.

Andrew C. McCarthy "The End of the Right of Sef Defence? Israe, the Word Court, and theWar on Terror" Commentary, November 2004.

תשלום:מזומן/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון/העברה בנקאית


הקפאת עבודה אקדמית לחודש- הגנה מפני רכישה אחריך של אותה עבודה למשך חודש - 39 ש"ח

בלעדיות ומחיקת  העבודה  האקדמית לצמיתות מהמאגר -300 ש"ח

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

קיצור מספר העמודים בעבודה האקדמית שרכשת ועריכה צורנית (שוליים, פונט וכו') לפי צרכיך (שלח לנו מייל אחרי הרכישה עם הדרישות) -בחינם


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת