עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עגנון: "התזמורת", "המלבוש", "הסייף", "עם כניסת היום", "שבועת אמונים", "גבעת החול", ניתוח יצירות ספרותיות, סיפורים, נובלה, ש"י עגנון, יומן קריאה (עבודה אקדמית מס. 4869)

‏290.00 ₪

33 עמודים.

עגנון: "התזמורת", "המלבוש", "הסייף", "עם כניסת היום", "שבועת אמונים", "גבעת החול", ניתוח יצירות ספרותיות, סיפורים, נובלה, ש"י עגנון, יומן קריאה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח יצירות ספרותיות  "התזמורת", "המלבוש", "הסייף", "עם כניסת היום", "שבועת אמונים", "גבעת החול"?

תוכן עניינים

התזמורת

עגנון איבד במהלך חייו שלושה בתים משמעותיים:

ניתוח היצירה התזמורת

המכתבים –

משמעות השם טשרני –

האש בסיפור סימבולית –

סמלים:

המלבוש

פרק א

פרק ב

פרק ג

פרשנויות

הסיפור כמשל

מקורות

סיבת חטאו של החייט

עיבוד למחזה

הסיפור "הסייף"

נושא הסיפור ומשמעותו

ניתוח הדמויות בסיפור

דרכי עיצוב הרעיונות המרכזיים

רמזים מקראיים

סיכום

עם כניסת היום

שבועת אמונים

פרשנות

מאפייני הנובלה

יעקב רכניץ

שושנה אהרליך

מיניות

מקורות השראה

מקורות לשוניים:

הנובלה כסיפור רומנטי

הנובלה כמשל

זיקה לסיפורים אחרים של עגנון

גבעת החול

ביבליוגרפיה

התזמורת הסיפור התזמורת הוא אחד הסיפורים המורכבים ב"ספר המעשים" של עגנון, ועם זאת אחד מהיותר ברורים במשמעותם. הסיפור נכתב בשנת 1946.

הסיפור הוא בעל יסודות חלומיים. בכדי לנתח את הסיפור יש להבין תחילה את הביוגרפיה של עגנון. עגנון התלבט כל חייו בשאלת חזרתו לדת. הוא נולד בבית דתי-חרדי, בעיירה בוצ'ץ' שבפולין. הוא פרק עול מצוות וחי כאדם חופשי (חילוני) ולאחר מכן שב אל הדת.

הוא נישא ועלה לארץ בשנת 1908. דמותו הולמת את דמות העולה של העליה ה-2 שלא התאקלם בארץ וירד ממנה. עגנון ירד לגרמניה ב-1912 וחי בבאד המבורג. בגרמניה למד את תורת הפסיכואנליזה של פרויד. הוא מנהל בגרמניה חיים חילוניים לגמרי ושם חי שנים רבות.

זלמן שוקן היה הפטרון שלו ומימן בכספו את עבודתו של עגנון הצעיר. כל חייו, לא הייתה לעגנון בעיית פרנסה, אך הבעיה שכן הטרידה אותו, הייתה שאלת זהותו הדתית.

עגנון ישב בגרמניה עד לשנת 1924. בעקבות שריפה שהייתה בביתו, אשר כילתה את כל ספרייתו, הוא חוזר אל הדת ואל ארץ ישראל.

המלבוש

המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון. הסיפור, שעלילתו מתרחשת במשך שלושה ימים רצופים, עוסק בחייט יהודי שהתבקש להכין מלבוש בעבור השר. השר ועבדיו דוחקים בו לסיים את הכנת המלבוש, אך הוא דוחה את עבודתו בתירוצים שונים ומסיח את דעתו מן המלאכה, עד שלבסוף המלבוש נבלע על ידי דג גדול והחייט, הרודף אחר הדג, טובע בנהר. גרשון שקד ציין כי "מבחינת הטקסט הגלוי נראה סיפור זה כמעשייה (כמעט כמין מעשייה עממית).. . אבל אין הדברים מסתברים כפשוטם, ועניינים שונים נשארים סתומים." לדברי פרשנים כאהרן מגד וגרשון שקד, הסיפור הוא אלגוריה לחיי האדם, שבהם השר מייצג את הקב"ה, והחייט מייצג אדם מישראל שנמסרה לו נשמה שעליו לטפחה. 

הסיפור "הסייף"

הסיפור "הסייף" נפתח עם הופעתה של דמות נשית המכונה בשם רחל העדינה. היא מתוארת כמי שבאה ממקום רחוק ולא ידוע. היא גבוהה וזקופה ויופייה בולט מאוד. המספר טוען שהוא הכיר אותה מיד. זוהי בתו של רבי יהודה הלוי (מגדולי המשוררים בספרד בימי הביניים). טענתו מוזרה לאור העובדה שראה אותה פעם אחת ויחידה, בזמן ברית המילה שלו, שם שימש אביה המשורר כסנדק, אשר הנעים בשירה שמנעה מהתינוק לבכות. רחל פונה אל המספר ואומרת לו שאין היא יודעת מתי אביה מת, ותוהה אולי הוא יידע. המספר עונה לה שאינו יודע, ושכאבו על מות אביה נותר עז כאילו מת באותו היום ממש, ובשעה שהוא קורא בשיריו הוא מדמה אותו שעדיין חי.

עם כניסת היום

עם כניסת היום- סיפור על יהודי שהאויבים מחריבים את ביתו, והוא בורח משם עם בתו הקטנה ומגיע לעיר בערב יום הכיפורים, שעה אחת לפני החשיכה. בבית הכנסת, נשרפת הכותונת של בתו והוא הולך לחפש לה בגד אחר.

תהלה - סיפורה של תהילה - זקנה צדקת מירושלים, המתרפקת על זיכרון רחוק ועסוקה במעשי צדקה וטיפול בקשישה הצעירה ממנה. במשך העלילה מגלה המספר פרטים על עברה של תהילה שכוללים הסכם אירוסין שבוטל בלי בקשת מחילה, ואת כל האסונות הנובעים מכך. 

שבועת אמונים

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943. [1] במסגרת "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון" נכללת הנובלה בכרך "עד הנה".

הנובלה מתארת את קורותיו של יעקב רכניץ, בוטניקן צעיר שעלה מאוסטריה לארץ ישראל, התיישב ביפו וקיבל בה משרת מורה לגרמנית ולרומית. כמורה "בחר בספרים טובים ולא הכביד דברים שמביאים לידי שעמום, לא זרק מרה בתלמידים ולא נתגאה על שאר מורים, שרובם אבטודידקטים". במקביל לעבודתו כמורה המשיך בחקר אצות הים התיכון, רכש מומחיות ומוניטין בתחום זה, ואף נקראה על שמו אצה, קולרפא רכניצאי.

גבעת החול

 (בגרסתו הראשונה נקרא "תשרי") - סיפורו של חמדת, הוא עגנון, החי ביפו כדמות אנטי-ממסדית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון,  הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018.

רומן כצמן, סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2018


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת