עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מערך החיסונים בישראל, תו ירוק, חיסון נגד קורונה, הפטיטיס, אבעבועות, חצבת, פוליו, שעלת, אדמת, דיפתריה, פנוימוקוקוס, רוטה (עבודה אקדמית מס. 4934)

‏290.00 ₪

42 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 4934

סמינריון מערך החיסונים בישראל, תו ירוק, חיסון נגד קורונה, הפטיטיס, אבעבועות, חצבת, פוליו, שעלת, אדמת, דיפתריה, פנוימוקוקוס, רוטה

 שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מערך החיסונים בישראל?

 תוכן עניינים

מבוא

מערך החיסונים בישראל

חיסונים המומלצים לכלל האוכלוסייה

חיסונים ואוטיזם

שגרת החיסונים הנהוגה בישראל

חיסונים לממבוגרים

חיסון נגד שפעת

עובדות מבוססות מחקר על חיסון נגד שפעת במבוגרים וקשישים

חיסון נגד פנוימוקוק

זריקת דחף כנגד טטנוס-דיפטריה (פלצת-קרמת) - Td

חיסונים למניעת התפשטות של מחלות מידבקות

שגרת החיסונים הנהוגה כיום בישראל

שינויים בשגרת החיסונים - עבר ועתיד

תקציב מערך החיסונים

הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד והשפעתה על מתן חיסונים בגיל בית-הספר

היקף הכיסוי החיסוני

הירידה בהיקף הכיסוי החיסוני והשלכותיה

חיסון נגד פוליו

חיסון נגד הנגיף של הפוליו

חשיבות החיסון מגיל הילדות

רקע כללי: חיסונים

חיסוני חובה בעולם

חיסון נגד קורונה

חיסון נגד קורונה שלישי (בוסטר) בישראל ובעולם

חומרת מגיפת הקורונה והאפשרות לחייב את האזרחים להתחסן.

דוגמה אישית להתחסנות

חובת החיסון בהיסטוריה של מגיפות

סנקציות כנגד סיכון ממשי

הסנקציות על הנמנעים מחיסון

הקורונה בישראל

תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה

מערך החיסונים בישראל

תופעות לוואי לחיסון

סיכום

התנגדות ההורים לחסן את ילדם

הסיבה שבעקבותיה הורים מסרבים לחסן את ילדיהם.

תופעות לוואי לחיסון

שיקולי נגד החיסונים

פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome

שיתוק ילדים בישראל

חוק פיצוי לנפגעי פוליו

סיכום

ביבליוגרפיה

דוחות

ספרות מקצועית ועתונות:

חיסונים משפיעים רבות על בריאותו של האדם, ע"י כך שהם גורמים למערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים למחלה כפי שהיה עושה הגוף אם היה חולה באותה המחלה. ילד שלא חוסן נמצא בסיכון להדבקות במחלה ובעל סיכוי גבוה ללקות במום קשה עד מוות. היום אנו ערים יותר לתופעה של הורים המתנגדים לחסן את ילדיהם בעקבות הסיכונים המיוחסים לחיסונים. עניין בטיחות החיסונים בהיבט של מהימנות מהווה מקור לדאגה ציבורית, בשל חוסר ידע מעמיק אודות תופעות הלוואי שגורמים החיסונים.

החיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, כלומר, מטפל בגורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף.

בסוגיה זו עולות שאלות רבות כגון: האם עקב הימנעותו של העובד להתחסן, רשאי המעסיק למנוע את התייצבותו של העובד במקום העבודה? האם מעסיק רשאי לכפות על עובד שכזה לצאת לחופשה בתשלום או חופשה ללא תשלום? והאם למעסיק מותר לפטר עובד בגין סירובו להתחסן כנגד נגיף הקורונה?

בשאלות אלה עומדות זו מול זו זכויות חוקתיות, שיש לאזן ביניהן. מצד אחד עומדת זכותו של העובד לאוטונומיה על גופו, לפרטיות ולחופש העיסוק, ומצד שני עומדת זכותם של העובדים האחרים והציבור שבא במגע עם אותם עובדים לחיים ובריאות, וחובתו של המעסיק לספק לעובדיו וללקוחותיו סביבת עבודה בריאה ובטוחה.

על פי התקנות של 2022 עובדים המועסקים במקומות עבודה הפתוחים לציבור, נדרשו להציג אישור תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית כתנאי לכניסתם לעבודה.

עוד לפני פרסום התקנות, בית הדין האזורי לעבודה נתן מספר החלטות ופסקי דין מהם עולה כי במקרים מסוימים ניתן להגביל את כניסתם למקום העבודה של עובדים אשר טרם התחסנו ומסרבים להציג בדיקת קורונה שלילית. [1]

רוב ההחלטות של בית הדין לעבודה נגעו לעובדים המקבלים קהל או באים במגע עם הרבה אנשים אחרים במסגרת עבודתם כגון: אנשי צוות חינוך בבית ספר או קופאיות בסופר.

 

[1] דוד אנוך, נטע ברק-קורן, מיכל שור-עופרי, דוד הד ועופר מלכאי (2021) "חיסונים, התניות, ונשיאה בעלויות"  משפטים גליון יז, האונ' העברית ירושלים, 2021

מעל לחמישים שנה כבר אפשר לראות שהחיסונים הם בעלי השפעה עצומה על בריאותו של האדם עקב תכנית החיסונים הקיימת נגד חיידקים ווירוסים הגורמים למחלות. בעולם הנמצא בתהליכי התחדשות והתפתחות מואצים, מפתחים כל הזמן חיסונים חדשים נגד מחלות שונות וכך תכנית החיסונים הניתנת לתינוקות ופעוטות בשנתם הראשונה נעשתה צפופה. ברחבי העולם אפשר למצוא הורים רבים המסרבים לאפשר לילדיהם לקבל חיסונים או מעכבים את קבלת החיסונים לתקופה יותר מאוחרת בחיים בשל הטענה שלחיסונים נלוות תופעות לוואי פתאומיות. שיקולים אלה אינם אפידמיולוגיים והם מהווים בעיה בכל הקשור לכיסוי החיסוני. לעומת זאת הקהל הרחב תומך במתן חיסונים, וחיסונים ידועים כמונעים מחלות ובמקרים מסוימים אף הביאו לחיסול המחלה מן העולם. בעבודה זו אטען שהורים לא צריכים לשלול מילדיהם להתחסן בגיל הרך מאחר וחיסון אכן מונע הידבקות במחלה.

משרד הבריאות ממליץ על מספר חיסונים שחלקם ניתנים במספר מנות (21 מנות חיסון בסה"כ). שיעור הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, אף שקבלת חיסון אינה חובה על-פי חוק (נכון ל- 2014, שיעור המחוסנים באוכלוסיית הילדים בישראל עומד על 92%-97%). בדצמבר  2009 נחקק חוק ביטוח נפגעי חיסון, התשן- 2009, ומכוח החוק הוקמה ועדה מיוחדת לקביעת פיצויים לנפגעי חיסון והוקמה קרן פיצויים לנפגעי חיסון. כדי להתמודד עם התופעה של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם החליטה המדינה, במסגרת חוק ההסדרים 2009, להטיל סנקציות על הסרבנים ולשלול מהם חלק מקצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי. החוק היה אמור להיכנס לתוקפו בתחילת מרץ 2011. שלושה ארגונים שונים עתרו לבג"ץ בעקבות החלטה ממשלה זו ובג"ץ דחה את העתירות. למרות זאת החליטה שרת הבריאות, יעל גרמן כי תבטל את הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו כנדרש. [1]

מצגת חיסונים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2022

אהרן שפירא, (2019). מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם, הוצאת ארצ"י- עמותת הרופאים העצמאיים בישראל

תוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות, משרד הבריאות

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת