‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מפעלות האדריכלות של הורדוס?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

ביוגרפיה של הורדוס

תפיסת כח שלטוני ע"י הורדוס

אדריכלות הרודיאנית

הפרויקטים המסיביים של הורדוס - סגנון ייחודי

הרודיון

היסטוריית חפירות

טבעת פילאטיס

הרודיון תחתון

הורדוס והפרושים

בניית הורדוס מחדש את בית המקדש השני בירושלים

קיסריה: ממצאים מהתקופה ההרודיאנית

סיכום

ביבליוגרפיה

המלך הורדוס המכונה גם הורדוס הגדול, היה מלך "מטעם" רומא של יהודה.

הפרויקטים המסיביים של הורדוס הציגו סגנון ייחודי של חיפוי אבן. שיטת הלבשת אבן זו - המציגה בדרך כלל אבן גיר מקומית חיוורת - נהגה באופן כה בולט בימי הורדוס, עד שהובילה למונחים כמו "גושים הרודיאניים", "בנייה הרודיאנית", "חבישה הרודיאנית" וכדומה. זה מאפשר להבחין באבנים הרודיאניות מנקודות האבן הקודמות שמתחת, ומאוחר יותר מעל, בקירות ששרדו באתרים רבים. הידועה ביותר היא הדוגמא לחומות התומכות המרשימות של הר הבית, הנראות בקלות בכותל המערבי. (רוזנברג ומבורך, 2013)

מבנים אלה דרשו כמויות אדירות של אבן, ועדיין ניתן למצוא שרידי מחצבות רבות ששימשו את הורדוס, במיוחד בסביבת העיר העתיקה בירושלים, ובמיוחד בצפון המכונה מחצבות שלמה. שחרור האבנים מהסלע היה תהליך משוכלל: חריצים רחבים סותתו בכלי מתכת סביב גוש האבן המיועד. לאחר מכן שוחרר הבלוק על ידי הכנסת טריזי מתכת לחריצים. ההלבשה הראשונית של האבן הושגה ככל הנראה באתר לפני ההובלה. רבות מהאבנים הללו היו גדולות מאוד ומשקלן בין שניים לחמישה טון. (הגדול ביותר שנמצא, במנהרת הכותל המערבי, אורכו כ -12.8 מטר, גובהו 3.4 מטרים ועומקו 4.3 מטר; משקלו כ -660 טון.)

ממלכתו של הורדוס כונתה הממלכה ההרודיאנית. ההיסטוריה של מורשתו שנויה במחלוקת, שכן הוא ידוע בפרויקטי הבנייה האדירים שלו ברחבי יהודה, כולל שיפוץ בית המקדש השני בירושלים והרחבת הר הבית לכיוון צפון, קבר מערת המכפלה בחברון, בניית הנמל בקיסריה מריטימה, המבצר במצדה וההרודיון. פרטים חיוניים על חייו תועדו ביצירותיו של ההיסטוריון הרומי-יהודי יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלביוס), בן המאה ה -1 לספירה. הורדוס מופיע גם בבשורה הנוצרית של מתיו כשליט יהודה, שמורה על טבח התמימים בזמן לידתו של ישו, אף שרוב הביוגרפים של הורדוס אינם מאמינים כי אירוע זה התרחש. (Marshak, 2015)

הורדוס סבל משגעון גדלות. הישגו הידוע ביותר של הורדוס הוא בניית בית המקדש השני בירושלים בקנה מידה מפואר יותר. המקדש המוגמר, שנהרס על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, מכונה לעתים קרובות מקדש הורדוס. הכותל המערבי הוא עדות ניצחת לנצחון ושרידות הסגנון ההרודיאני.

הישגים אחרים של הורדוס כוללים פיתוח אספקת מים לירושלים, בניית מבצרים כמו מצדה והרודיון, והקמת ערים חדשות כמו קיסריה ומתחמי מערת המכפלה בחברון. הוא וקליאופטרה היו בעלי מונופול על הפקת אספלט מים המלח, ששימש לבניית ספינות. הוא שכר מכרות נחושת בקפריסין מהקיסר הרומי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו), קדמוניות היהודים (תרגום וביאור מהמקור היווני אברהם שליט), א-ב, ג, ירושלים: מוסד ביאליק

סילביה רוזנברג ודוד מבורך (עורכים), הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה, מוזיאון ישראל, ירושלים

Marshak, Adam Kolman. The Many Faces of Herod the Great. Grand Rapids, Michigan: Wm B. Eerdmans