‏290.00 ₪

שכר מינימום הוא רמת השכר המינימלית שמעסיקים מחויבים לשלם לעובדים בשירותם. הנהגת שכר מינימום נעשית כדי להשיג מטרות חברתיות וכלכליות כאחת. המטרה החברתית של הנהגת שכר מינימום היא להגן על העובדים בשכר נמוך מפני ניצול ופגיעה מצד מעסיקיהם ולהבטיח שהם ובני משפחתם יוכלו לקיים רמת חיים נאותה. המטרה הכלכלית של הנהגת שכר מינימום היא לעודד הצטרפות עובדים לשוק העבודה כך שיתרמו לצמיחת המשק.^[1]

היעד המרכזי של שכר המינימום הוא למעשה צמצום העוני בקרב העובדים בשכר נמוך.^[2]

השגת מטרות אלה והניסיון להתמודד עם השפעות שליליות שעלולות לנבוע מקיום שכר מינימום הובילו את מדינות העולם לייסד הסדרים שונים לקביעתו, לעדכונו ולאכיפת ההוראות בכל הקשור אליו. כפי שנראה בהמשך החיבור, אין דרך אחת שהיא היעילה ביותר להתמודד עם סוגיה זו, אך יש שיטות שונות, והכרתן מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הסוגיה שעל הפרק. ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) ניסה לגבש מורה דרך כללי ואחיד למדינות החברות בו וניסח לשם כך שישה קריטריונים חשובים שיש לבחון בקבלת ההחלטות על גובה שכר המינימום:^[3]

1. צורכי העובדים ובני משפחתם;

2. רמת השכר הכללית במשק;

3. מדד יוקר המחיה ותנודותיו;

4. קצבאות הביטוח הלאומי;

5. רמת החיים היחסית של קבוצות שונות במשק;

6. מדדים כלכליים כגון שיעור הצמיחה, רמת הייצור ורמת התעסוקה.

בחיבור זה שלושה חלקים מרכזיים; בחלק הראשון מוצגים הממצאים העיקריים בכל הקשור להסדרי שכר המינימום במדינות העולם; בחלק השני מוצגת סקירה מפורטת של ההסדרים הקיימים בנושא שכר המינימום ב-18 מדינות; בחלק השלישי מוצגת סקירת ספרות קצרה בנושא השפעות שכר המינימום על התעסוקה, על העוני ועל האי-שוויון.

1. ממצאים עיקריים בנושא שכר המינימום

בחיבור זה נבחנים הסדרי שכר המינימום ב-18 המדינות האלה: אוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארה״ב בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, ספרד, פינלנד, צרפת, קנדה ושבדיה. מדינות אלה נבחרו כדי לאפשר היכרות רחבה עם ההסדרים הקיימים. בהתבססות על ההשוואה המוצגת בחלק השני של החיבור יוצגו כאן הממצאים העיקריים בנושא שכר המינימום במדינות שנסקרו.

עמוד 3 מתוך 36

קביעת שכר המינימום במדינות הנסקרות בחיבור זה נעשית בשלוש דרכים עיקריות: חקיקה, הסכם עבודה לאומי או הסכמים קיבוציים.

■ 11 מהמדינות (אוסטרליה, אירלנד, ארה״ב, בריטניה, הולנד, יפן, ישראל, לוקסמבורג, ספרד, צרפת וקנדה) הסדירו את שכר המינימום בחקיקה.

■ שתיים מהמדינות (בלגיה ויוון) הסדירו את שכר המינימום בהסכם עבודה לאומי כללי שהוא הסכם ארצי החל על כלל העובדים במשק.

■ חמש מהמדינות (איטליה, גרמניה, דנמרק, פינלנד ושבדיה) הסדירו את שכר המינימום בהסכמים קיבוציים בענפי המשק השונים.

חלק מהמדינות שנסקרו הסדירו את שכר המינימום בשילוב שתיים או יותר מהדרכים האלה. לדוגמה, ביפן שכר המינימום נקבע הן בחוק הן בהסכמים קיבוציים ; בבלגיה שכר המינימום נקבע הן במסגרת הסכם העבודה הלאומי הכללי הן במסגרת הסכמים קיבוציים ענפיים .

בהקשר זה יש לציין נקודה חשובה: אחת השאלות בהקשר של שכר המינימום היא אילו כמרכיבי השכר⁴ נכללים בהגדרת שכר המינימום ואילו אינם נכללים בו. בשל הקושי האובייקטיבי בבחינת כלל מרכיבי השכר בכל אחת מהמדינות אין נתון זה מוצג בחיבור. עם זאת, רובן המכריע של המדינות שנסקרו אינן כוללות בהגדרת שכר המינימום תשלום בונוסים או תשלום בגין שעות נוספות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)