עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה על תלמידים עולים מערכת החינוך, נשירה ובעיות לימודיות בקרב עולים חדשים, נשירת תלמידים עולים ממערכת החינוך (עבודה אקדמית מס. 5945)

‏290.00 ₪

33 עמ'

עבודה על תלמידים עולים מערכת החינוך, נשירה ובעיות לימודיות בקרב עולים חדשים, נשירת תלמידים עולים ממערכת החינוך

שאלת המחקר ומטרת העבודה

כיצד באה לידי ביטוי נשירה ובעיות לימודיות בקרב עולים חדשים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר ומטרת העבודה

מושגי מפתח

כשירות תרבותית –

אינטגרציה (דה-סגרגציה) –

תהליכי למידה – בקונטקסט התרבותי

סטריאוטיפים וקליטת עלייה במערכת החינוך בארץ (העולים האתיופים כמשל):

נשירת תלמידים

על מהות תהליך הנשירה

ההתמודדות עם הנשירה הגלויה והסמויה

הגדרת תופעת הנשירה והיקפיה

אינטגרציה בחינוך

מדיניות אינטגרטיבית בישראל ובעולם

אמצעי או מטרה

האינטגרציה בישראל

היישום ההדרגתי של הרפורמה

היבטים משפטיים - מקומו של בית המשפט באכיפת האינטגרציה

כשירות תרבותית ורב תרבותיות– הלכה למעשה

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת בנשירה בקרב עולים חדשים. יהיה דיון בילדי עולים החינוך, אינטגרציה בחינוך – שילוב בני העולים. מחקר מקיף של מרכז טאוב, העוסק בשיעורי הנשירה בקרב תלמידי תיכון, מצביע על ירידה בשיעורי הנשירה בבתי הספר העל יסודיים, אך גם על פערים בין המגזרים. למרות ירידה בשיעורי הנשירה של תלמידים בבתי הספר העל־יסודיים מכ־10% ב־2013 ל־7.6% ב־2017, ואף שחלה ירידה משמעותית גם במסגרות החינוך הערבי, שיעור הנשירה במגזר זה, וכך גם בקרב עולים חדשים, עדיין גבוה בהשוואה למגזר היהודי. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב המתפרסם היום בנושא שיעורי הנשירה בקרב תלמידי תיכון, ללא בתי ספר חרדיים, שערכו גיא ינאי, הדס פוקס ונחום בלס.

למרות הנטייה לראות בחינוך הטכנולוגי מסלול לתלמידים חלשים במקצועות מסוימים, כיום, לפי נתוני הנשירה, מתברר כי הוא מאפשר ללומדים במסגרתו סיכוי דומה כשל אלה הלומדים בחינוך העיוני.

בהשוואה בין שיעורי הנשירה בחינוך העיוני לטכנולוגי בין שנתון 2003 ל־2017, בחינוך העיוני חלה ירידה מ־8.2% ל־5.3%, בעוד שבחינוך הטכנולוגי באותה התקופה הירידה הייתה גדולה בהרבה וצומצמה בכמחצית, והיום היא דומה לשיעורי הנשירה בחינוך העיוני: מ־9.5% בשנתון 2003 ושיא של 10.2% בשנתון 2007 ל־5.6% בשנתון 2017.

בחברה הערבית ניכרת מגמה חיובית של ירידה בשיעור הנשירה מ־15.3% ב־2003 לכ־8% ב־2017. אולם, למרות נתונים מעודדים אלה - שמעידים גם כי שיעורי הנשירה בקרב האוכלוסייה הדרוזית מתקרבים לאלה של יהודים ועומדים על 5.8% (ירידה מ־12.9%) - עדיין מדובר בנתונים גבוהים הנתונים גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה הבדואית - 9.6% (ירידה מ־16.4%), לעומת זאת בחברה היהודית באותן השנים שיעור הנשירה ירד מ־7.1% ל־4.2%.

חוקרי מרכז טאוב בחרו לבחון גם את חלקם של התלמידים העולים המהווים כ־9% מכלל השנתונים שנבחנו במחקר, זאת על אף שחסרים נתונים בנושא והם אינם כוללים נתונים מרשות האוכלוסין. לפי המחקר, שיעור הנשירה בקרב עולים עמד בשנתון 2017 על 9.2%, פי 2 וחצי מזה של ילידי הארץ היהודים, שבקרבם עמד שיעור הנשירה על 3.4%. הנתונים אף גבוהים יותר כשמתמקדים בעולים שעלו אחרי גיל 12 (19.4%).

החוקרים מדגישים כי תופעת נשירה מוגברת בקרב מהגרים שהגיעו לארץ היעד בגיל מאוחר אינה ייחודית לישראל ומוכרת גם ממדינות אחרות וייתכן ששיעורי הנשירה הגבוהים של עולים אחרי גיל 12 מקורם בעזיבת הארץ או בבחירת מסלולי חינוך אחרים. "ראינו צמצום פערים בין יהודים וערבים, אולם תופעת הנשירה עודנה קיימת, ובעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר", אומרים החוקרים.

המרחק הגדול ביותר בין בני האדם אינו המרחק הפיזי. המרחק הגדול ביותר בין בני האדם הוא זה התרבותי (Jamake Highwater). מדינת ישראל הינה מדינה של קיבוץ גלויות. במדינה שכזו, שיש בה עולים מתרבויות שונות, יש גם שתי דעות מנוגדות לגבי קליטתם של העולים. חלק חושבים שתפקיד חשוב מאד של מערכת החינוך, הוא לפעול ליצירת חיברות (סוציאליזציה) של בני העולים הנקלטים בארץ. לדעת המצדדים בגישה זו, על מערכת החינוך לפעול בדרך של שילוב בני העולים בכיתות של "ישראלים שורשיים". כך, ניתן יהיה ליצור אינטגרציה, ולהבטיח את שילובם של בני העולים הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית. מנגד, יש הטוענים שגישה שכזו היא גישה מתנשאת, ושעלינו להבין את בני התרבויות האחרות ולכבד את השונה. מצדדי הגרסה הזו טוענים שבכדי ללמד את הילדים שהגיעו מתרבויות אחרות בצורה יעילה[1], צריכים להבין אותם, ולהשתמש במושגים שלקוחים מעולמם התרבותי – בכדי שהלמידה תהיה אפקטיבית.

הנושא השנתי במערכת החינוך בשנים עברו היה "האחר הוא האני". בחוזר שיצא למורים, כתב שר החינוך, פירון, שזוהי הזמנה למסע, שבו צריך לתת לכל אחד תכנים, מסגרת ומסלול המתאימים לאישיותו. על ידי כך, אפשר יהיה לקבל ולהכיר את ריבוי הכישרונות של כל תלמיד ותלמיד. זהו הצורך בלמידה מגוונת, משמעותית, שמקבלת ומכילה את כל התלמידים. לפי פירון, הקריאה לקבלת האחר מאפשרת בנייה של חברה שמקיימת רצף מעשיר של קהילות התורמות זו לזו במקום להילחם ולהדיר זו את זו.[2]

בנוסף, מביא פירון מדבריו של עמנואל לוינס שראה בתפיסת האחר ובהכרה במקומו ובייעודו תפיסת עולם מוסרית מכוננת... ההכרה באחר היא יסוד האחריות. כשאתה מכיר בצורך לקבל את האחר, אתה יוצר סוג של אחריות כלפיו, כלפי זכויותיו. זה הרגע שבו מתחולל תהליך נפשי ומוסרי עמוק. אחריות היא הבסיס לקיומה של אנושיות מוסרית פעילה. השתתת השיח החינוכי על יסודות של אחריות לזולת ולעצמי היא בשורה עמוקה ומשמעותית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

 אבו-עסבה, ח.  'מערכת החינוך וסוגיית השוויון"מפנה עמ' 58: 50-43

אלי בר חיים, מאיר יעיש ויוסי שביט, במעלה המדרגות היורדות: התרחבות וריבוד במערכת החינוך, סוציולוגיה ישראלית, עמ' 61-79

איילת ברק-מדינה, ‏הקצאת משאבים בחינוך, עקרון האינטגרציה ובתי-ספר ייחודיים במגזרים שונים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

 שמעון זקס, מרים לוין, נורית וייסקופף, חנן רונן סוגיות בחינוך מיוחד, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת