‏390.00 ₪

שאלת המחקר

בהקשר של קריירה ומשפחה מהי השפעת מגדר במקום העבודה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

השערות המחקר. 

מתודולוגיה. 

סקירת ספרות.. 

נישואין ונשים בשוק העבודה. 

מבנה החברה, המשפחה ושוק העבודה כיום.. 

הזדמנויות תעסוקה לנשים נשואות.. 

משרה מלאה ומשרה חלקית.. 

אי-שוויון ובידול תעסוקתי בין נשים לגברים.. 

מאפייני הבידול התעסוקתי ואי-השוויון 

הסברים תיאורטיים לתופעת הבידול ואי-השוויון 

אימהות בשוק העבודה. 

נתונים לגבי אימהות עובדות.. 

אימהות אינטנסיבית או יציאה לעבודה?. 

עזיבת מקום העבודה בקרב אימהות.. 

אמהות עובדות- אלמנט השחיקה. 

חופשה מעבודה. 

חופשת הלידה.. 

פערי שכר. 

נתונים לגבי פערי שכר בין נשים לגברים.

הסיבות לפערי השכר בין נשים לגברים.. 

חקיקה בתחום עבודת נשים..

קבלה לעבודה.. 

הטרדה מינית.. 

שכר שווה לנשים ולגברים.. 

זכויות נשים בהיריון ובלידה.. 

קידום.. 

סיום העבודה.. 

הצעות לקידום השוויון 

פירוט על הארגון 

המבנה הארגוני של משטרת ישראל. 

(אתר משטרת ישראל) 

ייעוד ותפקידים.. 

ערכי משטרת ישראל. 

חזון משטרת ישראל. 

ממצאים.. 

הבדל בין גבר בתפקיד בכיר לבין אישה בתפקיד בכיר :. 

תאור תפקיד,תכונות אופי קידום בעבודה. 

הבדל בין גבר בתפקיד זוטר לבין גבר בתפקיד בכיר

הקונפליקט בין הקרירה לבין מחויבות למשפחה. 

הבדל בין אישה בתפקיד זוטר לבין אישה בתפקיד בכיר. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

ראיון 1# - אישה בתפקיד היררכי גבוה בארגון המשטרה (קצינה בכירה) 

ראיון 2# - גבר בתפקיד היררכי גבוה בארגון המשטרה (קצין בכיר) 

ראיון 3# - אישה בתפקיד זוטר בארגון המשטרה. 

ראיון 4# - גבר בתפקיד זוטר בארגון המשטרה. 

ראיון 5#. ניצב בדימוס

ראיון 6#.  ניצבת בדימוס.. 

נשים רבות בישראל יוצאות לעבוד ונתקלות בקונפליקט משפחה עבודה. כ 68 אחוז מהנשים בישראל עובדות. (לפ"מ, ירושלים, 2023)

רוב האמהות יוצאות לעבוד, ורק 28% מאימהות עם ילדים לפני גיל בית-ספר נשארות בבית. גם כאשר נשים מועסקות במשרה מלאה, הן נתפשות כאחראיות העיקריות לטיפול בילדים. טיפול מספיק בילדים מהווה בעיה מיידית עבור נשים עובדות רבות. כמעט 75% מן האימהות המועסקות במשרה מלאה נוטות לבקש עזרה מן המשפחה שלהן (בעיקר מאימן). 40% מן הנשים נסמכו לחלוטין על אימן בגידול הילדים. עם זאת, יש לקחת בחשבון את מצב השוק העדכני, שבו הסבתות גם הן עדיין עובדות מחוץ לבית, ולכן אינן יכולות לעזור לבנותיהן בגידול הנכדים. משמעות הדבר היא שנשים נאלצות להסתמך על רצונם הטוב של חברים ובני משפחה על מנת להמשיך לעבוד ולהשתכר  (לפ"מ, ירושלים, 2023)

האחריות לטיפול בילד חולה נופלת בעיקר על כתפי האישה. מחלה של ילד נחשבה בעיני נשים לזמן הקשה ביותר עבורן. חלק מן האימהות לוקחות ימי מחלה מן העבודה על מנת לטפל בילד חולה. לבד מטיפול בילדים, ישנה ציפייה מנשים, יותר מאשר מגברים, לטפל בבני-משפחה הזקוקים לעזרה. הסיכוי שנשים יהיו המטפלות של קרובי משפחה גדול פי 3 מן הסיכוי שגברים יהיו המטפלים. בקבוצת הגיל, שבה לרוב אנשים מועסקים במשרות שכר בשוק העבודה, כמעט תמיד היו אלה נשים שויתרו על עבודתן כדי לטפל בקרובי משפחה (  (לפ"מ, ירושלים, 2023)

אימהות נטו לוותר על הזדמנות לקידום בעבודה במידה רבה יותר מנשים ללא ילדים. פחות ממחצית מן האימהות העובדות רצו בקידום. נשים מנהלות חששו שעבודתן תיפגע בשל דאגות האימהות המוציאות אותן מריכוז, ולעומתן נשים שלא הועסקו בתפקידי ניהול חששו שהילדים יסבלו מן העבודה שלהן (פוגל ביזאווי, 2020)

מדיניות רווחה המעודדת הכנסת ילדים בשעות העבודה למעונות יום יוצרת מוטיבציות לכניסת נשים ואימהות לשוק העבודה. בישראל ישנם מספר גורמים מוסדיים המקלים על כניסת אימהות לשוק העבודה, וביניהם: הקלות במסים לאימהות עובדות, הפעלה רחבה של מעונות יום והנהגת יום עבודה מקוצר לאמהות (רן, יוספסברג בן-יהושע, 2021).

סוג התמיכה שמעניקה מדינת הרווחה למשפחה אינו מומלץ, כיוון שבמקום לעודד את ההורים לגדל את ילדיהם ולהעניק להם תשומת-לב, היא מעודדת את ההורים להתרחק מהבית ולצאת לעבודה. מדיניות אחרת, מומלצת יותר בעיני בודיג ואינגלנד, היא להכיר בטיפול בילדים כעבודה שיש לתגמל אותה בשכר. לדעתן, הורות טובה מגבירה את הסיכוי שהילד יגדל להיות בן-אדם אכפתי, בעל התנהגות טובה ומועיל לחברה. הורות טובה אף מנמיכה את הסיכוי לפשיעה. מי שמרוויחה מן ההורות הטובה, אם כן, היא החברה כולה: המעסיקים לעתיד לבוא, השכנים, החברים והילדים עצמם (רן, יוספסברג בן-יהושע, 2021)

תורם למסקנה הזו הטיעון של בקר (Becker), לפיו ייתכן שאמהות יהיו פחות פרודוקטיביות בעבודה ביחס לנשים ללא ילדים, כיוון שהן עייפות יותר בגלל העומס הרב של המטלות בבית, וכיוון שבמשך שעות העבודה הן משתדלות לא להתאמץ יותר מדי כדי לשמור אנרגיות למשימות המצפות להן, כשתחזורנה הביתה מן העבודה. כמו כן, אמהות צפויות להקדיש זמן במהלך שעות העבודה על מנת לדאוג לילדים שלהן, להרים טלפון הביתה, לקבוע עבורם תורים וכדומה. (פוגל ביזאווי, 2020)

 אף על פי כן, הטיעון בדבר הורות אינטנסיבית והשפעתה לטובה על ההתבגרות של הילד אינו עומד בכל המחקרים. כך, המחקר מצביע על כך שילדיה של אם עובדת זוכים לחופש פעולה ומחשבה הנחוצים לפיתוח עצמאותם. בנוסף, נמצא כי בנות לאימהות עובדות נוטות להיות פעילות, ידידותיות, עצמאיות ומצליחות יותר מבנותיהן של עקרות בית (פוגל ביזאווי, 2020)

השילוב בין חיי משפחה לבין קריירה כיום, הינו משמעותי הרבה יותר ביחס לעבר, שכן כעת גם האישה וגם הגבר יוצאים לעבודה ומפתחים קריירה, אך לעיתים נשים וגברים אשר משתלבים בתחומי הניהול נדרשים להקדיש את עצמם ואת שעות הפנאי שלהם לעבודה, מה שמקשה ומזניח את ההשקעה הדרושה לטיפול בחיי המשפחה.

דוגמא מראיון

תארי בבקשה את היחס לנשים בתקופתך בצבא בה נתקלת ע"י חיילים ומפקדים גברים

ת: קיבלתי יחס טוב, בעקבות התפקיד שלי אנשים העריכו וכבדו אותי.

ש': האם, לדעתך, המגדר השפיע על התקדמותך בעבודה?

ת': אני לא קיבלתי תחושה כזו, אבל אני לא אגיד לך שזה לא קיים כי זה כן, הרבה מאוד נשים מקבלות יחס מזלזל עקב הסיבה שהן נשים, אבל גם יש להפך שנשים מקבלות יחס מועדף ללא שום סיבה מוצדקת.
גם גברים אגב, לא רק בנשים מזלזלים או מצ'פרים.
ש': האם, לדעתך, עבודה במשטרה מתאימה גם לנשים וגם לגברים? או שגברים מתאימים יותר מנשים לעסוק בכך?

ת': כמובן, אינני חושבת שצריכה להיות כאן איזושהי הפלייה, נשים יכולות לעשות בדיוק את מה שגברים יכולים לעשות בעבודה.

ש': האם, לדעתך, השכר מושפע מן המגדר למרות שהתפקיד הינו זהה הן לנשים והן לגברים?

ת': אני לא נתקלתי עדיין בדבר כזה, ואני מאוד מקווה שלא.

הקונפליקט בין הקריירה לבין המחויבות למשפחה

ש': בזמן שהיית עובדת במשטרה האם זה הגדיל את הקונפליקט בין הקריירה לבין המחויבות למשפחה?

ת': אני את רוב שעות היום שלי ביליתי במקום העבודה, היו הרבה מאוד קונפליקטים בנושא הזה בתוך המשפחה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

רן, ע׳ ויוספסברג בן-יהושע, ל׳ .(2021). מגדר, מין ומיניות בעולם דיגיטלי: אפשרויות וסיכויים. הוצאת מכון מופ״ת, מרכז המידע הבין- מכללתי.

שראל-מחלב, אלה. קונפליקט עבודה-משפחה, סגנון הורות ומפגשים משפחתיים כמשתנים המסבירים בעיות התנהגות, התנהגויות סיכון ורווחה נפשית בקרב מתבגרים. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שלישי, בית הספר לחינוך