‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

האם ניתן לומר כי בתי הדין הצבאיים מחמירים עם עברייני מין בצבא?

ראשי פרקים

1          מבוא    

1.1       מערכת יחסים לעומת הטרדה     

1.2       הטרדה מינית במקומות העבודה 

1.3       הטרדה מינית מסוג "זה תמורת זה" לעומת הטרדה מינית מסוג "סביבה עוינת"       

1.4       המסגרת הפלילית כטיפול היעיל ביותר בהטרדה מינית     

1.5       אחריות המעביד להטרדה מינית במקומות העבודה.          

2          ההטרדה בצה"ל

2.1       פקודת מטכ"ל   

2.2       הטיפול בצה"ל במקרים של הטרדה מינית

2.3       הבעייתיות בהטרדה בצה"ל        

2.4       עובדי מדינה     

3          השוואת הענישה

3.1       הענישה בבתי משפט רגילים       

3.2       הענישה בצה"ל  

4          סיכום העבודה  

5          ביבליוגרפיה      

5.1       ספרות 

5.2       פסיקה  

על פי האמור לעיל אנו רואים כי ההתייחסות להטרדה מינית הינה חמורה מאוד, במיוחד בשירות המדינה ועוד יותר בצה"ל. בצה"ל משרתות חיילות צעירות רבות, הנמצאות מחוץ לביתן ונתונות ללחצים ופיתויים של מפקדיהם או חיילים אחרים. הן לא מסיימות את העבודה והולכות לביתן אלא נמצאות בבסיס גם בלילות, דבר היוצר קרקע נוחה להטרדה ולכן ההתייחסות לכך היא חמורה.

בשירות המדינה בשנים האחרונות ננקטת מדיניות החמרה לאור העליה בעבירות ההטרדה. ביום 6.7.2006 התפרסמה ידיעה לפיה מספר מעשי ההטרדה עלו בשנה האחרונה ב- 50%. לאור זאת ננקטת גישה מחמירה וכאשר מדובר בעבירה מתמשכת, הדבר עלול לגרום לפיטורין, בנוסף לאמצעי ענישה פליליים.

 לדעתי, על ביהמ"ש לנקוט במדיניות משפטית נאותה, ובפרשנות מציאותית לגבי המרות וניצולה, על מת להגן ביעילות על מי שמצוי תחת מרותו של אחר, ונאלץ עקב כך לסבול הטרדה מינית או מעשה מגונה מצד בעל המרות. תוך כדי כך, יש לשמור על ההבחנה בין מעשים שאינם נאותים הבאים לעתים בגדר עבירת משמעת או התנהגות בלתי הולמת, לבין התנהגות פלילית. לעיתים קצין הנמצא הרחק מביתו במשך ימים רבים במחיצת פקידות, עלול למצוא עצמו, אף בלא מישים, במצב של הטרדה. אי לכך יש להחדיר ללב החיילים את ההוראות בדבר הגבול הדק בין המותר והאסור, בין הסכמה לבין אי הסכמה של הבחורה.

ואין ראוי יותר מלצטט בפני כל חייל את מילותיו של השופט בפס"ד מדינת ישראל נגד בארי ("האונס משמרת" עמודים 74-75), האמור להיות נר לרגליהם:

    "פזמן הפזמונאי: "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?... האמנם כך הוא? האמנם הוא "לא" הוא "אולי?" הוא אמנם לא הוא "בוא?" האומנם "לא" הוא "כן" ואף עוד יותר מזמין מ"כן"? אין ספק בליבנו שהפזמונאי כתב דברים שכתב בחיוך בקלילות ובבדיחות דעת- בוודאי בכישרון- ואלם מתגנב חשש אל לב כי יש שיראו בדבריו מורה דרך להליכות ולמנהגות, אומרים: ממנו נשמע וכך ננהג. ועל כן נאמר אנו בלשון צלולה וללא פקפוק וגמגום: כשהאישה אומרת לא היא מתכוונת ל"לא"...כך ילדה, כך זקן כך זקנה... אלא אם כן סיכמו השניים מראש כי "לא פירוש הוא "כן" כדבר עליסה בארץ הפלאות".... מתירנות אינה הפקרות, חופש אין פרושו כל דאלים גבר, וזאת נדע כולנו".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )

בנזימן ר., "הטרדה מינית בעבודה", בתוך פ' רדאי, כ' שלו ומ' ליבן -קובי, (עורכות) מעמד האשה בחברה ובמשפט

בן-ישראל רות, שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה (האוניברסיטה הפתוחה,  מהדורה זמנית).

חסינה מורן