‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ישנו חסיון והגנה למשתתפי התחקיר הצבאי לגבי דברים שדיווחו במסגרת התחקיר?

תוכן עניינים

מבוא

מדוע בחרתי בנושא?

שאלת המחקר

הליך החקיקה בכנסת

חשיבות תיקון החוק - החיסיון הצבאי

האם ישנו חסיון והגנה למשתתפי התחקיר הצבאי לגבי דברים שדיווחו במסגרת התחקיר?

הנורמה הנדרשת ממפקד או חייל המשתתף בתחקיר

חוקים נוספים שנשענו על מודל חיסיון התחקיר הצבאי

פסיקת עליון מ- 2015 החיסיון על התחקיר הצבאי הוא יחסי

האם ממצאי תחקיר צבאי יכולים להוביל לפתיחת הליך משמעתי או פלילי?

האם החוק אכן מקנה הגנה למשתתפי התחקיר כפי שמתיימר להיות?

ביקורת של מבקר המדינה על תחקירי הצבא וחשאיותם

דרישת לשכת עוה"ד: חיסיון מלא על תחקירים צבאיים

מקרה בוחן התחקיר הצבאי בפרשת קו 300

סיכום

ביבליוגרפיה:

נספח

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (חיסיון חומר תחקיר), התשע"ה-2014

נושא עבודה זו הוא חסיון התחקיר הצבאי. אתמקד בדין הפלילי בצבא .בעבר תוקן חוק השיפוט הצבאי ונוסף אליו סעיף 539א, אשר מסדיר את מעמדו של התחקיר הצבאי שנועד לשמש ככלי פיקודי להפקת לקחים מתקלות ושגיאות שהתרחשו במהלך תאונות אימונים או פעילות מבצעית.

תהליך הפקת הלקחים בצה"ל, ובמרכזו התחקיר, הינו חלק מהתרבות המקצועית של צה"ל. את התחקיר עורך המפקד[2], והוא הנושא באחריות להפקת הלקחים וליישומם. רמטכ"לים הדגישו לאורך שנים רבות, כי יש חשיבות ראשונה במעלה לתהליך הפקת הלקחים ולתחקיר שבמרכזו, כאשר - כפי שציין בשעתו הרמטכ"ל רא"ל גנץ - "המבחן המרכזי של התחקיר הינו הטמעת הלקחים בכל הרמות ובאופן רוחבי ביחידות הצבא".

אסון או כשל שמתרחש בעת אימון או פעילות מבצעית משפיע לא רק על היחידה בה התרחש, אלא על כלל צה"ל, ולעתים אף על החברה כולה. כך היה באסון צאלים ב' - תאונה שהתרחשה בעת אימון של סיירת מטכ"ל בבסיס צאלים ,שהובילה למותם של חמישה לוחמים. הפרשה הכואבת, הובילה לעיסוק רב,

לרבות הגשת כתב אישום נגד שני קצינים, ואולם נמצא באותה פרשה, כי מנגנון התחקור לצורך הפקת הלקחים לא יושם בה באופן מיטבי.[3]

בית הדין הצבאי המחוזי, שבפניו התנהל משפטם של הקצינים שהועמדו לדין, קבע בפסק דינו שניתן כשנתיים לאחר האירוע, כי הדעת אינה סובלת שלקחים אשר היה, אולי, בכוחם למנוע אובדן חיים בעתיד, לא הופקו בשל אי קיום בירור אפקטיבי של האירוע. זאת, ככל הנראה, בשל החשש מהחקירה הפלילית והאפשרות לפגיעה בזכות לאי הפללה עצמית של מי מהמעורבים. דברים דומים קבע גם מבקר המדינה בדו"ח שפרסם על ממצאי הביקורת בעניין אסון צאלים ב'.

טעמים אלו עמדו בבסיס תיקון החקיקה שהתקבל במסגרת תיקון 33 לחוק השיפוט הצבאי, אשר הסדיר את מעמדו של התחקיר הצבאי ומטרותיו במערכת הפקת הלקחים הצה"לית וקבע את חסיונו.

ככל שמנסים להתחקות אחר הגורמים לתיקון החקיקה והגדרת חיסיון התחקיר, כך מתחזקת ההבנה כי האסון שהתרחש בבסיס האימונים המרוחק חמש שנים קודם לכן, השפיע על תפישת התחקיר וחשיבותו, הן בצבא, והן בחברה הישראלית בכללותה.[4]

ישנה חשיבות ההגנה על חיסיון התחקיר, כך שתוכנו לא ישמש במסגרת חקירה ומשפט - כדי שהמשתתפים בתחקירים יוכלו למסור את דבריהם בחופשיות, כנדרש על מנת שהתחקיר יהיה אפקטיבי. מבחינה מעשית, הדברים באים לידי ביטוי בהבהרות של חוקרי מצ"ח לעדים וחשודים, שאסור להם למסור מידע עליו שמעו בתחקיר, ובכך שתובע שנחשף לתחקיר מבצעי לא יוכל לטפל בתיק חקירה שנפתח בגין אותו אירוע.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שי שמש "מפקד או שופט? הרפורמה בדין המשמעתי בצה"ל בראשית שנות האלפיים" מערכות 470, מרץ 2017

תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט תש"ח), תש"ח-1948

פרופ' עודד מודריק "אחריות מפקדים - היבט דיוני" צבא חברה ומשפט (דפנה ברק-ארז – עורכת) (תשס"ב) 285.

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)