‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי זכות הילד לקשר עם סבו וסבתו?

תוכן עניינים

מבוא. 

משפט עברי 

זכויות סבים וסבתות כלפי נכדיהם בישראל - מסגרת חוקית. 

האם ראוי להתערב באוטונומיה ההורית?. 

האם מכח סעיף 28א לחוק הכשרות ניתן לשאוב קיומה של זכות מהותית של סבים להיות בקשר עם נכדיהם?. 

מקורות נוספים להכרה בקשר עם הנכדים. 

דוגמאות לפסיקות בנושא מהשנים האחרונות. 

ביהמ"ש הורה על חידוש הקשר בין סבים לנכדותיהם בניגוד לרצון האב. 

ביהמ"ש המחוזי דחה בקשתה של סבתא לקיום קשר עם נכדיה. 

פסיקה בנושא זכויות סבים כלפי נכדים 

מעמד סבים מכוח סעיף 28א לחוק. 

זכויות סבי וסבתות מבט השוואתי 

ארצות הברית. 

מדינת וושינגטון

פלורידה.

פסיקה בנושא זכויות סבים וסבתות כלפי נכדים.

נורבגיה. 

צרפת. 

קנדה. 

אוסטרליה. 

דין רצוי וסיכום

ביבליוגרפיה

במשבר הקורונה 2020 סבים וסבתות לא יכלו ליצור קשר פיזי עם משפחתם ונכדיהים מחשש להידבקות. מחקרים שונים אשר עוסקים ביחסי סבים סבתות ונכדיהם, מעלים את חשיבות הקשר המשפחתי ביניהם. מאחר ופעמים רבות סבים וסבתות הם חלק מחייו של הילד כבר ברגעי חייו הראשונים, הם מהווים לעיתים קרובות מקור התקשרות (attachment) שני לאחר ההורים הביולוגיים. מאחר וסוג ההתקשרות חיוני לא רק בשלבים מוקדמים אלא משפיע גם על סוגי הקשרים שיוצר הילד בעתיד, הקשר עם הסבים¹ יכול להיות אבן-יסוד בביסוס ההתפתחות החברתית-רגשית של הנכד. מחקרים שונים מראים, כי סבים ממשיכים לשחק תפקיד מרכזי בהתפתחות הסביבה החברתית של הנכד במהלך ילדותו, הן באופן ישיר והן בעקיפין. לדוגמא- השפעות ישירות יכולות לנבוע מכך שסבים מספקים לילד מודל, או שביכולתם להוות ״היסטוריונים חיים״, מכיוון שהם מעניקים תחושת המשכיות בחיי הנכד, אשר מובילה לעיתים לתפיסות של מודעות-עצמית ומיקום היסטורי במהלך בגרותם. השפעות לא ישירות יכולות להיות תחושת הסולידריות למערכת המשפחתית, בעיקר במצבי לחץ וצער, אשר לפיכך מעניקה לנכד סביבה הנתפסת כבטוחה יותר. מחקרים אשר בוחנים קשרים בין סבים וסבתות לנכדיהם אחרי גירושי הורים, מראים כי ברוב המקרים הקשר הופך רופף יותר, ישנם מחקרים אשר מראים כי סבים וסבתות מצד האם, ממלאים לעיתים קרובות תפקיד משמעותי יותר בעזרה לאחר הגירושין, כיוון שלרוב הילדים נשארים עם האם, וכי עזרה זו יכולה להיות משמעותית בהקלה על השפעת הגירושין על הנכדים. מחקר נוסף אף מראה כי לאחר הגירושין, בנים אשר קיימו קשר חיובי עם סבים וסבתות, סבלו פחות מבעיות התנהגותיות מאשר בנים שלא קיימו קשר זה[1].

למרות זאת, מציינים חוקרים אשר עוסקים בקשרי משפחה במהלך הגירושין, כי במקרה של גירושין, המשפחה נמצאת בתהליך משברי אשר משפיע על הילדים. לאחר הגירושין הילדים אשר מושפעים ביותר לרעה, הם אלה המרגישים כי הם ״נמצאים באמצע״, ולכן הגורם החשוב ביותר אינו בהכרח מהו המצב הטוב ביותר לסבים ולסבתות במקרה זה, אלא טובתו הרגשית של הילד^[2]. לפיכך, במקרי גירושין, במיוחד הקשים יותר, בהם נמנעות זכויות ראיה לאחד ההורים או לסבים ולסבתות, יש לנקוט משנה- זהירות, כאשר דנים בנושא הסדרי ביקור או מגע של בני המשפחה.

תרבויות רבות לסבים תפקיד חשוב בגידול וחינוך הילדים ובמקרים רבים, שבהם ההורים מסרבים או לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, לוקחים על עצמם הסבים את התפקיד.

הסבים מזוהים עם זקנה ואף משמשים לעתים כסמל שלה.

בתרבויות המזרח-אסייתיות המסורתיות, אשר הושפעו מאוד מהקונפוציאניזם בו כיבוד האבות היה מן הערכים המוסריים החשובים ביותר במשפחה, נהגו הסבים במשפחה להשתמש בסמכות שלהם בענייני המשפחה, וצאצאיהם היו חייבים לציית להם. מסורת זו נעלמה עם ההתגברות של ההשפעות המערביות והגידול במספר המשפחות הגרעיניות בקרבם[3].

• העלייה במספר מקרי הגירושין והמשפחות החד-הוריות בעשור האחרון מעלה ביתר שאת את שאלת הקשר בין ילדים לסבים וסבתות במשפחות במשבר.

• החוק בישראל כמעט איננו עוסק בסוגיה הזאת. החוק קובע כי לסבים וסבתות יש זכות לקשר עם נכדם כשההורה שהוא בנם או בתם הלך לעולמו .

• מערכת הרווחה מטפלת במשפחות שבהן נמנע הקשר בין ילדים לסבים וסבתות בכלל הטיפול שלה במקרי גירושין. להערכת משרד הרווחה שירותי הרווחה טיפלו בשנים האחרונות בכמה עשרות משפחות שיש בהן בעיה כזאת.

• במערכת המשפט נדונו בשנים האחרונות שלושה מקרים של סבים וסבתות שביקשו לקיים קשר עם נכדיהם. בשלושת המקרים נדחתה בקשתם ונקבע כי לסבים וסבתות אין מעמד משפטי בנוגע לנכדיהם ואין להתערב בשיקולי ההורים בעניין זה.

• זכות הילד לקשר עם סבו וסבתו נדונה בוועדה לזכויות הילד שלוש פעמים מאז. בדיונים הוצגה מורכבות הסוגיה והובאו עמדותיהם של בעלי עניין. הוועדה לא הביעה עמדה חד-משמעית בנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אתי וייסבלאי זכות הילד לקשר עם סבו וסבתו (מרכז מחקר ומידע של הכנסת).

איילת אפק, מרכזת תת- הוועדה לנושא הילד ומשפחתו (בוועדת רוטלוי)

דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה" הפרקליט מג 435.

 Dickinson Amy, "The right ro visit: After parents divorce, what legal claim do grandparents have to see their grandkiks?", Time, Jan 1, v 155, p 112.