עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ערים מעורבות: חיפה, יפו, רמלה, לוד, עכו. דו קיום ערבי יהודי, מגזר ערבי, רשויות מקומיות, מוניציפאלי, עיר מעורבת, עיר דואלית, עיר מקוטבת, עיר רב תרבותית (עבודה אקדמית מס. 7146)

‏290.00 ₪

49 עמ'

עבודה אקדמית ערים מעורבות: חיפה, יפו, רמלה, לוד, עכו. דו קיום ערבי יהודי, מגזר ערבי, רשויות מקומיות, מוניציפאלי, עיר מעורבת, עיר דואלית, עיר מקוטבת, עיר רב תרבותית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עיר מעורבת בישראל ?

תוכן עניינים

מבוא

עיר מעורבת-

מהו 'ועד קהילה' בא"י המנדטורית ומה תפקידו בהקשר של בינוי חברת הלאום בארץ ישראל באותה התקופה?

חיפה : דו קיום בעיר הנמל

אורבניקה

המאה ה־19

שנות ה־30 וה־40

שנות ה-50

המאה ה־21 - התקופה הפוסט מודרנית

סקירה היסטורית של העיר חיפה והאוכלוסיה הערבית בה

מלחמת יום העצמאות, כיבוש חיפה וגורלם של האוכלוסייה הערבית - 1948

ערביי חיפה לאחר מלחמת יום העצמאות ובמהלך שנות החמישים

ייצוגה של הקהילה הערבית

איחוד הקומוניסטים היהודים והערבים בחיפה

הבחירות לעיריית חיפה

הופעת "אל אתיחאד"

תשתית לחינוך ערבי

מעמדה של חיפה בתודעה של האוכלוסייה הערבית במהלך שנות ה- 50

אירועי ואדי סאליב

המרקם החברתי של חיפה והאוכלוסיה הערבית

מלחמת ששת הימים וערביי חיפה

סיכום ביניים

רַמְלָה

ערביי העיר

אתרי העיר

המסגד הלבן

מנזר ניקודמוס הקדוש

לוד

המנדט הבריטי

אוכלוסיית העיר

האוכלוסייה הערבית

משתפי הפעולה

קהילת הסטודנטים

דת

שיכון חב"ד

לוד העתיקה

בעיות

בנייה בלתי חוקית

יפו

חידוש הקהילה היהודית

תקופת המנדט הבריטי

יפו במאה ה-21

עכו

המנדט הבריטי

מלחמת העצמאות

העיר כיום

אתרי תיירות בעיר

עכו העתיקה

עיר מעורבת- כינוי לעיר שבה יושבות לפחות שתי קבוצות אתניות, לשוניות או דתיות נבדלות. המונח נמצא בשימוש בעיקר בהתייחס לארצות שבהן חיות קבוצות הנוטות לשמור על הפרדה זו מזו (מרצון או מכורח), ולפיכך עיר שבה חיים תושבים משתי הקבוצות היא תופעה חריגה שיוצרת בעיות מיוחדות. בישראל המונח מתייחס לעיר שגרים בה יהודים וערבים, לדוגמא- חיפה, תל אביב- יפו, לוד וכדומה.

עוד בתקופת המנדט הבריטי, התאפיינה והתייחדה העיר חיפה במערכת של יחסים בין יהודים וערבים, אשר טופחה בשקידה רבה על ידי העירייה, גורמים שונים ומנהיגי הציבור הן מהקהילה היהודית והן מהקהילה הערבית. הקרבה הגיאוגרפית, מקומות התעסוקה המשותפים ובעיקר השאיפה לקדם את העיר ולפתח בה חיי מסחר ותעשייה, תרמו לאווירה החיובית יותר בהשוואה למקומות אחרים בארץ. ליחסים אלה היו ביטויים ברורים, כגון נציגות שווה בעירייה משותפת ושיתוף פעולה קהילתי ובבחירת ראש העיר. יחד עם זאת נראה כי, המאבק הפוליטי והצבאי בין הערבים והיהודים בארץ ישראל לא פסח על העיר חיפה, וגם בה היו מאורעות ומאבקים, ששיאם התבטא במלחמה על העיר בשלהי אפריל 1948. (חטינה, 2018)

חיפה: פרק הזמן שבין מלחמת העצמאות בשנת 1948 למלחמת ששת הימים בשנת 1967 ראינו כי, עמד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של חיפה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שפעל בכדי לעצב את זהותו הלאומית, נלחם כדי לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, תוך חיפוש אחר הנהגה שתוביל אותו במציאות מורכבת ונקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בחיפה עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה החיפאית ישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער החיפאי הערבי, שלמד מחדש להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי..

ראינו כי, במישור הדמוגרפי חלה בתקופה הנדונה עלייה משמעותית בשיעור המיעוט הערבי באוכלוסייה החיפאית: בשנת 1965 הגיע מספרם ל-12,000 נפש – 6 אחוז מכלל תושבי חיפה.

עשיית העבודה, הביאה להסיק כי, השתלבות המיעוט הערבי בחיפה במרקם החברתי, לוותה בתהליך ארוך אשר עבר על ערביי חיפה, רצוף שינויים המושפע מהרבה מאד פרמטרים כמו: הפרמטר הארצי הנוגע למעמדם של הערבים במדינה ובחיפה בפרט ולמדיניות הפורמלית והבלתי פורמלית שננקטה כלפיהם ולמערכת היחסים שלהם עם הרוב היהודי בעיר; המאפיין האזורי נוגע לקשר התרבותי והלאומי המתקיים בין ערביי חיפה לבין העולם הערבי והלאום הפלסטיני; הפרמטר הדתי מתייחס לזהות העדתית בקרב המוסלמים, הדרוזים והנוצרים; המעגל המקומי הנוגע למבנה הפנימי של האוכלוסייה הערבית החיפאית. כל אחד ואחד מהם השפיע על עיצוב הזהות הלאומית של ערביי חיפה והשתלבותם בעיר.

רַמְלָה (בערבית: الرملة) היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ומרכז נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים לוד, ניר צבי וצריפין, מדרום היישובים מצליח וישרש, ממערב נמצאים נס ציונה, באר יעקב ונצר סרני, וממזרח נמצאים אחיסמך, כפר דניאל וגמזו. (חטינה, 2018)

העיר נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל ג'נד פלסטין סולימאן אבן עבד אל-מלכ מבית אומיה, שנעשה לאחר מכן לח'ליף, ושימשה כעיר הבירה של הג'נד והחליפות האומיית בתקופה הערבית. מקור שמה של העיר – "מדינת אל רמל", שתרגומו "עיר החולות" (مدينة ألرملة), משום שנבנתה על דיונות חול (רמל رمل בערבית). רמלה נחשבת גם לעיר היחידה שנוסדה על ידי הערבים בתקופת שלטונם בארץ ישראל.

לוד: באמצע שנות השמונים, ידעה העיר שקט יחסי ביחסים בין העדות השונות. בתקופה זו נפתחו בתי ספר חדישים, התפתח אזור תעשייה, וכן הוקמו מרכזי קניות ובתי קולנוע. במהלך שנות ה-90 התחזקה מגמת העזיבה של יהודים מבוססים, למרות ההתייצבות ביחסי העדות. היהודים החלו לחשוש פן יהפכו למיעוט, והדבר מהווה עד היום מוקד מתיחות בין אוכלוסיות העיר.

החל משנות ה-90 מתקיימת עזיבת תושבים מבוססים ליישובים הסמוכים מודיעין ושוהם. דלדול מקורות ההכנסה החל להעיק על קופת העירייה בתקופה זו, ולעיר מונתה ועדה קרואה מספר פעמים. לאחר הדחתו של ראש העירייה בני רגב ב-2007, מונה אילן הררי, שהיה קצין חינוך ראשי, לעמוד בראש הוועדה הממונה (שלמעשה מתפקדת כמועצת העירייה). ב-16 ביולי 2009 התפטר הררי33. כעבור שבוע חזר בו הררי מהתפטרותו34. הוא שימש בתפקיד עד פברואר 2011, אז הוחלף בראשות הוועדה הקרואה על ידי מאיר ניצן.

באוקטובר 2013, אחרי עשר שנים בהן לא יצאו תושבי לוד לקלפיות, ניצח יאיר רביבו, ששימש כמנכ"ל העירייה תחת מאיר ניצן, את יורם מרציאנו בהפרש ניכר ונבחר לראשות העיר.

באוקטובר 2018, זכה רביבו שוב בבחירות המקומיות ברוב גדול, מולו התמודדו משה בונפיל ופכרידין שראיעה.

יפו: נכון ל-2008 מתגוררים ביפו כ-46,500 תושבים - מהם 32,500 יהודים ו-14,000 ערבים. מספר זה מייצג מגמה של קיטון האוכלוסייה הערבית ביפו במקביל למעבר של ערבים למקומות אחרים. מאמצע שנות התשעים חלה עלייה ברמת המתיחות בין היהודים והערבים במקום. ב-1994, לאחר טבח מערת המכפלה, החלו מהומות של ערבים כנגד יהודים בעיר שכללו זריקות אבנים על מכוניות ואוטובוסים ברחוב יפת. באירועי אוקטובר 2000, התרחשו אירועי אלימות דומים נגד יהודים. מנגד, התרחשו מקרים של התפרעויות וזריקת אבנים של יהודים על מסגד חסן בק. (אבישר, 2019)

בדומה לאזורים נוספים בדרום תל אביב-יפו, החלה גם יפו לעבור תהליכי ג'נטריפיקציה - מעבר של אוכלוסיות חדשות, צעירות או מבוססות יותר, לאזור, ועליית מחירי הנדל"ן. בקרב הקהילה הערבית ביפו קיימות טענות כי מנסים לדחוק את רגליהם מהמקום באמצעות הקמת פרויקטים יוקרתיים (כגון גבעת אנדרומדה) אשר מאוכלסים בעיקרם על ידי יהודים. במרץ 2008, במסגרת אירועי יום האדמה, התקיימו עצרות והפגנות של ערביי יפו נגד מגמות אלו, ונישאו בהן גם ססמאות מיליטנטיות כגון "בדם ואש יפו תיפדה". הפגנות דומות נערכו בתקופת מבצע עופרת יצוקה בסוף 2008. בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר נשמעות בשנים האחרונות טענות הפוכות, שלפיהן הערבים מנסים להפוך את יפו לעיר ערבית-פלסטינית, בין היתר בדרישות לשינוי המרחב הציבורי ביפו והתנכלות למוסדות דת יהודיים40. בשנת 2007 הוקם בעיר גרעין חברתי תורני על ידי הרב יובל אלפרט ושנה לאחר מכן את ישיבת שירת משה יפו שנועדו על פי מארגניהם לחזק את הקהילתיות והזהות היהודית ציונית ביפו. גורמים פוליטיים באוכלוסייה הערבית טוענים לעומת זאת כי מדובר בהתנחלויות קיצוניות שגורמת לערעור הסטטוס קוו. בפועל במבט של שנים ניתן לראות כי הגרעין השתלב והפך לחלק אורגני של יפו, ויחד עם התושבים המקומיים והעירייה דחף להקמת מוסדות חינוך ממ"ד שהיו חסרים בעיר. (אבישר, 2019)

עכו: לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) , בעכו 46,464 אזרחים. קצב הגידול השנתי של האוכ' גדל בכ-0.2 אחוזים לשנה. העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשע"א 2010-2011 היה 57.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2010 היה 5,514 ש"ח ממוצע ארצי: 7,522 ש"ח.‏אוכלוסיית העיר הינה מעורבת ומורכבת מיהודים, מוסלמים ונוצרים. יהודים מהווים 67.1% מכלל תושבי העיר, ערבים מוסלמים מהווים 25.3%, ערבים נוצרים 2.4% והאחרים מהווים 5.2% מכלל התושבים. (אבישר, 2019)

בניה והתפתחות העיר- מצבה החברתי כלכלי של העיר

שיעור האבטלה הינו גבוה במיוחד יחסית לשאר הערים בארץ (10 אחוזים לעומת הממוצע הארצי של 6 אחוזים). במשך שנים הייתה עכו לאחד היישובים שהוגדרו כמוכי אבטלה למעלה מ10% מובטלים‏‏. בשיעור האבטלה חל שיפור במהלך השנים, ונכון לינואר 2009 הוא עמד על 8.6 אחוז‏‏, גבוה מהממוצע הארצי.

עכו שהייתה עיר תיירות הפסיקה להיות אבן שואבת לתיירים ורוב המגיעים לבקר בה אינם נותרים ללון בה. גם התיירים הבהאים העולים לרגל לעכו במסגרת מסע יומי, לנים מחוץ לה, בעיקר בחיפה. אגן נחל נעמן מדרום לעיר מזוהם. לכל אלה מתוספת העובדה שאין בעיר מוקדי בילוי בשעות הערב, וכל בתי העסק בעיר נסגרים עם חשיכה. (Baten, 2016, 212)

(בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינה: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

 

לא חסינה


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת