עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ביטוחים רפואיים משלימים, מכבי מגן, כללית פלטינום, לאומית זהב, מאוחדת עדיף, קורונה, שב"ן, השוואה בין תוכניות השב"ן של מבוטחים בביטוח משלים בקופות-החולים (עבודה אקדמית מס. 7518)

‏290.00 ₪

30 עמ'

 
עבודה אקדמית ביטוחים רפואיים משלימים, מכבי מגן, כללית פלטינום, לאומית זהב, מאוחדת עדיף, קורונה, שב"ן, השוואה בין תוכניות השב"ן של מבוטחים בביטוח משלים בקופות-החולים

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השוואה בין תוכניות השב"ן השונות ואיך זה משפיע על זכות לבריאות של המבוטחים?

תוכן עניינים

מבוא

חוק ביטוח בריאות ממלכתי

שירותי בריאות נוספים שב"ן

מה כולל השב"ן?

מהם היתרונות בהצטרפות לשב"ן?

מהם החסרונות בתוכנית השב"ן?

השוואת השב"ן לביטוחי בריאות בעולם

אובמה קֶר

ביטוחים פרטיים מעבר לשב"ן

ביטוח נסיעות לחו"ל

איכות חיים המבוטחים בתוכניות השב"ן השונות

תשובה לשאלת המחקר:

מקורות

נספח: טבלת השוואה של הכיסויים השונים בין הביטוחים

עבודה אקדמית זו תעשה השוואה בין תוכניות השב"ן השונות ואיך זה משפיע על זכות לבריאות של המבוטחים. בצורה עממית השאלה היא האם בעל כרטיס כללית פלטינום או מאוחדת עדיף או מכבי מגן זהב מקבל תנאים עדיפים בהרבה לבעל כרטיס קופת חולים בסיסי בלבד?[1]

מערכת הבריאות אותגרה בימי הקורונה. התפרצות הנגיף גרמה למחסור באספקה, הנובעת משימוש מוגבר ברחבי העולם בציוד כדי להילחם בהתפרצויות, קנייה בפאניקה ושיבוש בפעילות המפעלים והלוגיסטיקה הגלובלית. מינהל המזון והתרופות האמריקני פרסם אזהרות בנוגע למחסור בתרופות וציוד רפואי כתוצאה מגידול בביקוש הצרכני והפרעה לספקים . כמה מדינות כמו ארצות הברית, איטליה והונג קונג, גם היו עדים לקניות בפאניקה שהובילה לכך שהמדפים מנוקים מחומרי המכולת כמו מזון, נייר טואלט ומים בבקבוקים, מה שגרם למחסור באספקה . תעשיית הטכנולוגיה העילית בפרט הזהירה מפני עיכובים למשלוחים של מוצרים אלקטרוניים. לדברי מנכ"ל WHO, טדרוס אדנום, הביקוש לציוד להגנה אישית עלה פי 100 ודרישה זו הביאה לעליית המחירים של פי עשרים מהמחיר הרגיל וגם גרמה לעיכובים באספקת מוצרים רפואיים לארבעה ח' עד חצי שנה. הדבר גרם גם למחסור בציוד מגן אישי ברחבי העולם, כאשר ה- WHO הזהיר כי הדבר יסכן את עובדי הבריאות.

אזרחי ישראל משלמים מכיסם תמורת שירותי בריאות רבע ויותר מן ההוצאה הלאומית[1]. חלק מהוצאה זו זורם לשירותי בריאות שאינם נכללים בסל, כגון: רפואת שיניים, רפואה משלימה למיניה, תרופות שאינן במרשם וכדומה. חלק אחר מוצא לביטוחים משלימים, המסופקים — עם השירותים שלמענם הביטוח מיועד — על-ידי קופות-החולים, או כתשלום ישיר לרופאים המועסקים במגזר הציבורי (ב'זמנם הפנוי') או למתקנים ציבוריים ('לאחר שעות העבודה'). נושא הביטוחים המשלימים הוסדר בשנים האחרונות משהורשו קופות-החולים להנהיגם, בתנאים מגבילים. לעומת זאת הועבר הביטוח הסיעודי לאחריות חברות הביטוח הפרטיות. בכמה בתי-חולים ציבוריים (הדסה, שערי צדק, ביקור חולים בירושלים) מונהג שירות שר"פ רשמי, המאפשר לקבל שירותים שמעבר לסל בבית-החולים, תמורת תשלום נוסף. בבתי-החולים הממשלתיים נאסר על הסדר זה, אך הוא פועל, במסגרת מצומצמת, תחת הכינוי 'קרן מחקרים'. בבתי-החולים של קופת-חולים אין שירותים פרטיים. עם זאת, רופאים ציבוריים רשאים לקבל חולים במרפאות פרטיות או לנתחם בבתי-חולים פרטיים לאחר שעות העבודה. לנוכח ההגבלות השונות, פועל שוק אפור או שחור ניכר, שאין היקפו המדויק ידוע. הביקוש הרב ביותר לשירות הפרטי, האפשרות של החולה לבחירה חופשית של הרופא המנתח ולהקדמת התור לניתוח, ובמידה קטנה יותר — אף לבחירת רופא מומחה לייעוץ ולהקדמת התור לראותו. בבתי-החולים שפועל בהם שר"פ רשמי, היקף הפעילות מגיע לכעשרה אחוזים מסך הניתוחים; לחלק ניכר מן האוכלוסייה יש ביטוח משלים וביטוח מסחרי והיקפם מגיע לכחמישה אחוזים מעלות סל החובה. [2]

בעיית התמהיל הציבורי-הפרטי במערכת הבריאות מורכבת מאוד. ניתן לשקף אותה במקרה של בחירת רופא מנתח: היש להתיר עריכת ניתוחים והתייעצויות עם רופאים ציבוריים במתקנים ציבוריים, ואם כן — באילו תנאים. [3]

מול השיקול להנהגת שר"פ או לאי-הנהגתו במתקנים ציבוריים עומדת החלופה של המשך המצב הקיים, כפי שתואר לעיל. ראשית יש לציין, כי מדינות מסוימות (קנדה, למשל) אינן מאפשרות לרופאים, העובדים במגזר הציבורי (אפילו אם הם רופאים עצמאים בעלי חוזה עם המגזר הציבורי), לעסוק בפרקטיקה פרטית כלשהי. שנית, ועדת נתניהו[4] וחוק ביטוח בריאות ממלכתי[5] הכירו באפשרות של הנהגת שר"פ וביטוחים משלימים (ועדת נתניהו הגדירה זאת כרע במיעוטו לעומת המצב הקיים) בתנאים מגבילים קשים, ובעיקר — שלא יהיה ניתן להקדים תור באמצעות השר"פ ושהיקפו הכללי יהיה מוגבל. שלישית, עולה השאלה, מדוע לא תיכלל אפשרות זו בסל, שהרי הציבור מבקש בחירה חופשית של מנתח. אמנם שאלה זו ראויה לדיון, אך החלופה הקיימת מבוססת על כמה הנחות: מתן אפשרות לבחור ברופא מנתח, במסגרת הסל, היא יקרה ביותר, אינה מוצדקת מבחינת עלותה לחברה ואינה מוכחת תמיד מבחינה רפואית. במסגרת הסל הציבורי יש לכלול עד כמה שניתן את כל השירותים המוכחים מבחינה רפואית ושעלותם לחברה סבירה. זו משימה קשה, ויש הטוענים שאף בלתי-אפשרית, ואין להעמיס על הסל שירותים שאינם עומדים בקריטריון האמור. תשובה לשאלת המחקר: אכן בעל כרטיס כללית פלטינום או מאוחדת עדיף או מכבי מגן זהב מקבל תנאים עדיפים בהרבה מבעל כרטיס קופת חולים בסיסי בלבד. נוצרת כאן אפליה על בסיס יכולת כלכלית[7]. כך בעל תוכנית שב"ן טובה יהנה ממימון חלקי לתרופות שאושרו לשימוש בישראל אך לא נכללות בסל הבריאות, מימון חלקי להתייעצות עם רופא מומחה, השתתפות במימון ניתוחים בארץ ובחו"ל,השתתפות בטיפולים אלטרנטיביים וטיפולי פוריות ועוד. בשעה שבעל תוכניתץ שב"ן בסיסית יקופח. [8]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2019

ברזיס מאיר ואח', "מצב כלכלי הפך לסיבת ההפליה הנפוצה במתן שירותי בריאות בישראל" (פרסומי כנס המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות)

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת