‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי הדרך היעילה ביותר למיחזור מים  לאור משבר המים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר:  

בנייה ירוקה ( Green Architecture)        

הביקוש למים    

מיחזור מים

טביעת רגל מימית         

היצע המים       

השפעות של משבר המים           

התייבשות נהרות ואגמים           

בטחון תזונתי    

אקולוגיה והתפלת מים   

שיטות התפלה  

אידוי    

זיקוק רב שלבי  

זיקוק תוך שימוש באתן  

התפלה בהקפאה           

היבטי איכות הסביבה     

התפלת מים בעולם        

התפלת מים בישראל     

השקיה 

חקלאות ואקולוגיה         

החקלאות הישראלית - הישגים מדהימים: מים בארץ חצי-מדברית  

תרומת הטכנולוגיה להישגי החקלאות      

חקלאות במשבר

גשמים ומקורות מים      

המוביל הארצי   

בניית "מוביל המים הארצי"         

איכות מי השתייה          

מחירי המים      

תמחיר המים    

הקורלציה בין מערכות ההשקיה למחירי המים - משתנה בלתי תלוי ותלוי     

סיכום ומסקנות  

רשימה ביבליוגרפית      

סמינריון זה עוסק במים ואיכות הסביבה: משבר המים. ינותחו מושגים כמו בצורת, אגירת מים, התפלת מים, השקיה אקולוגית. משבר המים העולמי הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים וזיהום מים. [1]

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים באקוויפרים, במים על פני השטח, ובאטמוספירה, כל אלה הן חלק מההידרוספרה והתנועה בין המאגרים השונים היא מחזור המים בטבע שהוא דוגמה למחזור ביוגאוכימי. כמות המים המתוקים, וקצב הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים - כך שמים מתוקים הם משאב מתחדש אבל בעל קצב התחדשות מוגבל. יש אנשים שחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מרוב המדינות לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה. היות ורוב ההתפלה דורשת אנרגיה ממקורות אנרגיה מחצבית פרוש ההתפלה גם ביסוס משק המים על משאב מתכלה. לחלופין ניתן להתפיל כמות גדולה יותר ויותר של מים, ואף באמצעים של אנרגיה מתחדשת אבל דבר זה כרוך בעצמו באתגרים ובעיות שונות (שכן הוא דורש הגדלה נוספת של צריכת האנרגיה לנפש ועלול להיות כרוך בבעיות בריאות שונות).

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים גבולות פלנטריים אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר עבור כלל האנושות. כיום האנושות צורכת כ-2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, האנושות צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על המערכות האקולוגיות ועלול להיות בעל השלכות חמורות על החקלאות והחברה האנושית.

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

למעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים.

מחסור במי תהום מוביל ליבולים חקלאיים דלים (פגיעה בפריון חקלאי).

שימוש יתר במים וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למערכות אקולוגיות תורם להכחדת מינים ולפגיעה במגוון המינים שמהווה אתגר בפני עצמו.[2]

התייבשות נהרות ואגמים

סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמות, מלחמות אזרחים.

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות חשובות בעולם (במיוחד במדינות עניות), וייתכן שהן מובילות לכ-80% מהתחלואה העולמית.

החקלאות בישראל הגיעה מאז קום המדינה לתוצאות מדהימות, וכיום היא מהווה מופת למדינות רבות. פיתוח שיטות השקיה ייחודיות, השגת יבולי שיא בגידולים רבים,

המדינה נחשבת ברובה כמעט מדברית, ובחלקים ממנה אף מדברית, מאחר ולא בורכה בגשמים. היא גם לא התברכה במקורות מים רבים או במאגרים עשירים של מי תהום. למעלה ממחצית שטח המדינה, בגבולות הקו הירוק הוא שחון (גם מיעוט גשמים[3]), וחלק גדול מהשטח הוא הררי ואינו מתאים לעיבוד חקלאי. מתוך כ21 - אלף קמ"ר של שטח המדינה בגבולות הקו הירוק, רק % 20 מתאימים לעיבוד חקלאי. לכך יש להוסיף העדר כל ניסיון חקלאי של מרבית העולים החדשים שהגיעו לארץ עם קום המדינה, וקשיי ההסתגלות שלהם לתנאי האקלים והקרקע. פרסומים ומאמרים בחקלאות של גורמים כלכליים ומוסדיים שונים הקשורים לחקלאות ישירות, כגון: משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד החקלאות והמסחר, ועל סמך ספרות ונתונים[4] כספיים אחרים של מכוני מחקר, מכונים סטטיסטיים[5], בנק מרכזי, חיבורים ממוסדות אקדמאיים בישראל.

אעסוק בניתוח גורמי ייצור, גורמים פנימיים וחיצוניים אחרים, תוך זיהוי מגמות שונות על סמך תיאוריות כספיות וסטטיסטיות[6] וגרפים מתאימים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

UN-Water (2018) World Water Development Report 2018: Nature-based Solutions for Water, Geneva, Switzerland

Christian Schmidt; Tobias Krauth; Stephan Wagner (October 11, 2017). "Export of Plastic Debris by Rivers into the Sea". Environmental Science & Technology. 51 (21): 12246–12253.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

יורם גביזון, אורמת תקים מערכות אגירת אנרגיה בארה"ב, 2018

משה טרדימן, אתגרי הביטחון הסביבתי במזרח התיכון: איום על השרדות משטרים, מגזין המזרח הקרוב