‏290.00 ₪

כיצד בא לידי ביטוי תהליך קבלת החלטות של דיירים ‏בפרויקט פינוי בינוי?

תוכן עניינים 

מבוא.

סקירת ספרות. 

פרק א' מהי מדיניות פינוי בינוי? דין מצוי מול רצוי 

מדיניות פינוי-בינוי : רקע כללי 

איך הדין הפוזיטיבי משמש בהבניה של הקהילה. שיקולי קהילה שהדיירים צריכים לקחת בחשבון בהחלטתם. 

התחדשות עירונית. 

המשפט ככלי במדיניות פינוי בינוי – טסט קייס: שכונת הארגזים. 

רקע כללי אודות השכונה. 

היסטוריה. 

נסיונות הפינוי 

בתי המשפט – צפי התדיינויות בבתימ"ש שהדיירים צריכים לקחת בחשבון בהחלטתם. 

החלטות דיירים בפינוי בינוי 

פינוי בינוי - ההסכמה הנדרשת: 

היטלים בפינוי בינוי  תשלום היטל השבחה והיטלי בנייה. 

שיקולי מיסוי שעל הדיירים והקבלנים לקחת בהחלטה. 

ועדת הפנים של הכנסת והדיון בשכונת הארגזים. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו באה לבדוק תהליך קבלת החלטות של דיירים בפרויקט פינוי בינוי, באמצעות ניתוח מקרה אחד, זה של שכונת הארגזים. ייבדק כיצד מתבצע התהליך של פינוי-בינוי על ידי מכרזים ליזמים. אבחן את מערכת היחסים המורכבת והמטושטשת בין הגורמים השונים. החיבור בא להצביע על הבעיות השונות במתח בין הזכות לקנין ומגורים של הדיירים הוותיקים אל מול מדיניות ציבורית, חוקי התכנון והבניה ומדיניות הפינוי בינוי.

במתח שבין הזכות לקנין ומגורים של הדיירים הוותיקים אל מול כוחם של הקבלנים והרשות (חוקי התכנון והבניה ומדיניות הפינוי בינוי) – ידם של הדיירים על התחתונה בדרך כלל. 

הקונסטרוקציה של "פינוי-בינוי" הונהגה בערים רבות באירופה ובארצות הברית. הרעיון יובא לישראל בתכניות ממשלתיות מגוונות[1]  קובעות כי חלק גדול ככל הניתן מהבינוי העתידי של ישראל צריך להתבצע במסגרת השטחים המבונים, אלא שתכניות אלה הן חדשות יחסית.

בישראל, מתחם פינוי בינוי הוא סטטוס של שטח קרקע. הממשלה רשאית בהמלצת ועדה שמונתה להכריז בצו הכרזה על שטח כעל מתחם פינוי בינוי. תוקפו של הצו יהיה עד שש שנים.
פינוי בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד השיכון בשנת 1998.

פינוי בינוי הוא חלק ממדיניות התחדשות עירונית בערים שנוצרה כפתרון לבעיות הנגררות בעקבות תהליך הפרבור. מדיניות זו פותחה בעקבות אזילת השטחים הפתוחים מחוץ לערים, קריאת גופי התכנון לציפוף הערים, וחוסר היכולת לטפל במרקמים עירוניים מתדרדרים. ההכרזה על שטח כעל מתחם פינוי בינוי נעשית על מנת לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע, על מנת לאפשר עתודות מגורים תוך שמירה על שטחים ירוקים בעיר ועל מנת לשפר את תדמית העיר. השטחים המוכרזים כמתחמי פינוי בינוי הם בדרך כלל שכונות או אזורים דלילים או מדורדרים מבחינה חברתית וכלכלית. בשטחים אלה מבוצעת בדרך כלל הריסת המבנים ובנייה מחדש של שכונה צפופה יותר ובעלת תשתיות משופרות. בשטחים המוכרזים כמתחמי פינוי בינוי ניתנות תוספות של זכויות בנייה והטבות מיסוי, כגון פטור מהיטל השבחה. כל אלה מעודדים התקשרות בין היזמים לדיירים במתחם.

לרוב הפינוי כרוך בפיצוי של התושבים שגרו במקום, לפחות בדיור חילופי, בין אם באותו מתחם ובין אם באזור אחר. במדינות דמוקרטיות פיצוי הוא לרוב החלק הבעייתי והארוך ביותר בתהליך כולו. במדינות בלתי דמוקרטיות חלק זה מהיר בהרבה ולרוב מתמצה במשלוח משטרה למקום והעברת התושבים לאזור אחר.

העיתונאית והפעילה החברתית,עינת פישביין, פרסמה מאמר מקיף בנושא בשנת 2003[2]. לדידה עד שנות השבעים המוקדמות  הממשלה ניסתה לאתר שכונות קשות ושכ' מצוקה - רובן מעברות לשעבר, שסבלו מתשתיות פיזיות וחברתיות ירודות, ובו בזמן ישבו על שטחים שזוהו כבעלי ערך נדל"ני רב - לפנות אותם מתושביהם ולבנות על השטח שכונות חדשות. נראה כי באותן שנים השיקול של שיקום השכונות היה עדיין חזק מהשיקול הנדל"ני. אולם עם השנים הלך שיווי המשקל הזה והתהפך.