עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון רשות המים התנהלות אתית, אתיקה אספקת מים (עבודה אקדמית מס. 8383)

‏290.00 ₪

29 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 8383
סמינריון רשות המים התנהלות אתית, אתיקה אספקת מים

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רשות המים?

 

תוכן עניינים

מבוא. 4

שאלת המחקר. 4

טענת המחקר. 4

משתנה מחקרי 4

דיון תאורטי 5

רשות המים.. 5

הפרטה. 6

הפרטה במשק המים.. 7

הרפורמה בתעריפי המים והביוב לצרכן הפרטי 9

תאגידי המים והרשויות המקומיות מככבים בדו"ח תלונות הציבור. 10

התפלה. 13

.

ספסרות מים.. 15

דו"ח ועדת החקירה של משבר המים מ-2010. 17

משבר מים- האומנם?. 18

אז מה הולכים לעשות פה בנושא ההתפלה?. 19

סיכום.. 21

ביבליוגרפיה. 23

 

אתיקה פוליטית הינה נושא מעניין וחשוב אשר מדי פעם עולה לכותרות בישראל ובעולם. 

למרות קיומם של כל מנגנוני הבלם למניעת שחיתות היא קיימת בישראל, בדיוק כפי שהיא קיימת במדינות דמוקרטיות רבות אחרות. הסיבה לכך הינה נעוצה כנראה מחולשתה של מערכת האכיפה, חוסר שקיפות וכוחם של אנשים בעלי אינטרסים.

"התנהגות פוליטית היא מושחתת כאשר יש עימה הפרה של נורמות חוקיות"[1] הינה ההגדרה של החוק בנוגע למהי שחיתות פוליטית על פי שלום[2].

לעומת הגדרתו של Nye אשר מתייחסת ל "סטיה מחובותיו של עובד ציבור מסיבה של אינטרס אישי או הנעשית למטרת רווח כספי או שיפור המעמד או העוברת על תקנות האוסרות סוגים מסוימים של אינטרס אישי". הבעיה בשחיתות של ארגונים ציבוריים היא העובדה כי הם מקבלים את תוקפם מן הממשלה, מה שמקשה על העמדתם לדין על ידי המדינה- שקרה ברשות המים של ישראל.

 

שאלת המחקר: מדוע רשות המים מתנהלת בצורה לא אתית בכל הנוגע לאספקת המים לציבור הישראלי?

טענת המחקר: בשל שחיתות רשות המים פועלת בצורה לא אתית.

משתנה מחקרי: שחיתות בקרב רשות המים

 


דיון תאורטי

רשות המים

...

  עבר "חוק המים"[3] אשר הקנה לרשות את סמכויותיה. שמה הקודם של הרשות הוא "נציבות המים"- שמה שונה  כחלק ממסגרת ההסדרים והיא כפופה למשרד תשתיות הלאומיות. הרשות הינה הגוף הממשלתי העיקרי בכל הנוגע להחלטות של מדיניות משק המים, אחריות מסויימת ניתנת למשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד[4].

אחת האחריויות של הרשות היא הקצאת מים בין המגזרים (לדוגמא מגזר חקלאי, פרטי, עשייה וכו). כמו כן, הרשות אחראית על כל הגופים אשר מפיקים מים, בינהם "מקורות", אשר אחראית על הפקה של 65% מן המים בישראל. הקצאת המים תלוייה גם במקורות חלופיים כמו התפלה או טיהור שפכים[5].

 

.

.

אחריות חשובה מאוד של הרשות היא שמירה על טוהר מקורות המים והפסקת זיהומם- מבחן המציאות מראה כי מומחים רבים מתריעים אל ירידה באיכות המים לשתייה בארץ כבר תקופה ארוכה.

 

דוגמאות לחבורת ושירותים כאלו הם מחצבים, מים, תחבורה,תקשורת, חינוך, בריאות והדוגמאות הן רבות. ההפרטה מוגברת ככל שמתבצע תהליך של מעבר מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית. כאשר מדברים על הפרטה מרבים להבדיל בין שני סוגים, כזו המבוצעת על ידי המערכת הפוליטית המרכזית וכזו המבוצעת על ידי בכירי המנהל הציבורי בהשפעה של המערכת הפוליטית[6].

תומכי ההפרטה מתייחסים ליתרונות הרבים של התנהלות זו. לטענתם גופים בניהול פרטי עובדים בצורה יעילה יותר והם נוטים לפחות שחיתויות או השפעות פוליטיות. הדאגה לרווח מוצגת כיתרון משום שהוא מדרבן ליעילות מירבית. הפרטה הרבה פעמים מלווה בהורדה במחיר ושפור באיכות. הפרטה יכולה לייצר הכנסות רבות לממשלה והמדינה. בעזרת מנויות הציבור הרחב יכול ליהנות מפירות הרווחים. כמו כן, חברה מולאמת מנוגדת לעקרונות חופש הפרט ויוצרת מצב שמתחשבים בשיקולים לאומניי לעומת כלכליים[7].

 

. בשל רצונה למקסם רווחים החברה פוגעת ברמת השירותים. במידה והחברה תכנס לחובות גדולים הממשלה תהיה חייבת לחלץ אותה וכך יוצא שהמדינה מופסדת. עובדי פרטיים מקבלים בהרבה מקרים תנאים פחות טובים מעובדי ממשלה. הכנסות מגופים ממשלתיים הולכים ישירות לקופת המדינה בעוד הכנסות בגופים פרטיים נשארים בידי מחזיקי המניות. הפרטה יכולה ליצור מצב של ריכוזיות יתר. מחירים גבוהים מדי יכולים למנוע מאוכלוסיה נזקקת לצרוך שירותים מסוימים. מדינות בעלות קשרים חזקים בין הון ושלטון מבצעות הפרטות במחירים "לא ריאליים", כאשר המופסד הוא האזרח.


דוגמא בולטת אחת היא שימת דגש על קידום תהליכי התפלת המים אשר שייך מבוצע במפעלים של בעלי ההון הישראליים. להתנהלות זו ישנן ביקורת רבות אשר אחת מהן מתייחסת לעובדה כי היא מבוצעת תוך יש סבסוד סמוי של המפעלים. טענה נוספת אשר עולה בקרב המתנגדים דנה בעובדה כי היחס להתפלה נובע מהעדפה של הממשלה את האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון לעומת הציבור. הפרטה נוספת בתחום היא בנוגע הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה המידית הייתה עלייה חדה בחשבונות המים אשר משולמים על ידי הצרכן לתאגידים[8].

כאשר אורי שני סיים את תפקידו כמנהל רשות המים היה עליו להתמודד על טעונת בנוגע לשחיתות בכל הקשור בניצול מים אשר הוקצו לחקלאים, טענות אשר כוללות גם את מקומו בהן. אלוף במילואים, אורי שגיא, בעל מטע זיתים הפנה את תשומת הלב לחשד של ניצול חריגה במי שפירים של חקלאים נוספים. לטענתו המים הועברו לצינור אשר שייך לקבלן תשתית אשר שילם על המים וקיבל אותם במקום החקלאים. ....

. מי השפירים נמכרים במחיר מסובסד ליישוב וועד האגודה מקצה כמות מסויימת לכל חקלאי על פי צרכיו. כאשר ישנם חקלאים "לא פעילים" אשר מוכרים את המכסה שלהם לחקלאים אחרים או מקורות אחרים במחיר גבוה ממה שהם משלמים על המים. שגיא טען שחברי ועד ניצלו לטובתם את כוחם וזכו לצבור מכסות מים, והציע לבדוק אם יש במעשים אלה משום עבירה פלילית.

 

. שגיא פנה למנהלי הכפר בטענה כי יש לבדוק אם מדובר בעבירה פלילית וחריגה מסמכות "אתם נדרשים בזאת להפסיק לאלתר את המעשה המתואר, שמן הסתם פוגע באגודה ובחבריה".

במקביל שגיא העביר תלונה לראש רשות המים וטען: "חברי ועד האגודה, ללא כל החלטה המסמיכה אותם לעשות כן, מוכרים מים מתוך המכסה הכוללת של חברי האגודה וללא ידיעתם. באם נותרו עודפים הרי שיש להציע אותם למשתמשים באגודה. לכאורה יש פה עבירה וניסיון לרווח כספי שלא כדין, ובעיקר משמיט את הבסיס לטענת החקלאים כי יש מחסור במים". יש לציין כי ראש אגודת המים בכפר הגיב על האשמות באומרו :"זה נכון. הנתונים נכונים"[9].

התייחסות לספסרות המים כעבירה מועצמת כאשר בוחנים את האירועים אשר התרחשו בתקופה ההיא. כל האירועים מתועדים במסמכים רשמיים של רשות המים[10].

 

. כשבוע לאחר מכן הוא מתריע על הנעשה בפני מנהלי אגודת המים בכפר ביאליק ובפני רשות המים. ב10 לפברואר רשות המים מבקשת הסבר לנעשה מוועד הכפר ומתבצע ניתוק מיידי של שעון המים. כשבוע לאחר ניתוק שעון המים נחתם חוזה בין וועד הכפר לשפיר הנדסה על הקצאת מיים זמנית- הסדרה רטרואקטיבית לנעשה. לקראת 4 בצהרי היום של ה20 לפברואר שפיר הנדסה פונה לרשות המים ומבקשת לקבל את ההקצאה אשר הכפר אישר לה וחצי שעה לאחר מכן ניתן האישור מן הרשות. .

 

מדינת ישראל צורכת במהלך שנה אחת כ1.35 מיליארד קוב מים. מיליארד מכך מסופקים על ידי מי תהום והשאר מן הכנרת. אם כן מדוע ישנם מפעלי התפלה כה רבים כדי לספק לנו מים מותפלים בכמות הולכת וגדלה?

.

מאגר הכינרת מכיל כ4.5 מיליארד קוב מים, כך שייבוש מלא של הכינרת יקח לפחות 6 שנים אשר במהלכם לא תרד אפילו טיפת מים. וזה חוץ מהעובדה שיש לנו עוד מאגרי מים תת-קרקעיים, שכמות המים בהם גדולה יותר מאשר בכנרת. עד כמה כמות המים באקויפרים באמת גדולה? כמות המים המוערכת באקוויפר ההר גדולה פי 7 מהכנרת, והכמות באקוויפר החוף גדולה ממנה פי 4.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חיים גבירצמן, משאבי המים בישראל, ירושלים

דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים  בראשות ת פרופ' דן ביין.הדו"ח הסופי של הוועדה

דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המיםבראשות חבר הכנסת דוד מגן, פרסומי הכנסת ירושלים

 

Heimann, F. Vincke, F. Fighing Corruption. France: ICC.

 

Hood, C.  "Public Management for All Seasons?", Public Administration. Vol. 63 (1). pp. 3-19.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת