עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודת גמר הרצל, ציונות, בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, פעילות מדינית דיפלומטית, העם היהודי בגולה, משפט דרייפוס, מדינת היהודים, קונגרס באזל (עבודה אקדמית מס. 8760)

‏290.00 ₪

32 עמודים.

עבודת גמר הרצל, ציונות, בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, פעילות מדינית דיפלומטית, העם היהודי בגולה, משפט דרייפוס, מדינת היהודים, קונגרס באזל

 שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הרצל והתנועה הציונית?

תוכן עניינים

מבוא. 

מהי הבעיה של העם היהודי בגולה ומהו פתרונה לפי הרצל?. 

בעיית העם היהודי בגולה

פתרון בעיית העם היהודי בגולה 

משפט דרייפוס. 

מדינת היהודים.

קונגרס באזל.

מטרות הכינוס. 

תוכנית באזל. 

התנועה הציונית מוסדות ואירגונים

הפעילות הדיפלומטית של הרצל.

הצעת אוגנדה.

כתבים.

ניסיונות שכנוע וגיוס תומכים

מטרות כינוס הקונגרס

•במה חשיבותו של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל?

הפעילות הדיפלומטית של הרצל להשגת הצ'רטר:

גרמניה

תורכיה

בריטניה

רוסיה

מבט נוסף : פעילות מדינית – הפעילות הדיפלומטית של הרצל.

סיכום

ביבליוגרפיה

בנימין זאב תיאודור הרצל נולד בשנת 1860 בהונגריה. משפחתתו הייתה משפחה יהודית-מתבוללת שהושפעה מרעיונות ההשכלה. בצעירותו סבר הרצל כי על היהודים להיטמע בסביבה הלא-יהודית ולהתבולל. בגיל 18 עבר עם משפחתו לווינה ושם למד משפטים, במהלך לימודיו נחשף לראשונה לגילויי האנטישמיות כאשר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה בו למד ערכה אזכרה למלחין האוסטרי ואגנר שהיה ידוע בהשקפותיו האנטישמיות. האזכרה הפכה להיות הפגנה אנטישמית בה קראו קריאות כנגד יהודים. הרצל לא נכח באזכרה אך לאחר שנודע לו על התרחשות זו, הוא החליט לעזוב את אגודת הסטודנטים. לאחר סיום לימודיו, עבד הרצל ככתב בעיתון "נויה-פריה-פרסה" ובשנת 1891, כחלק מעבודתו, מונה הרצל לכתב העיתון בפריז. בתקופת שהותו בפריז הוא נתקל בגילויי אנטישמיות נוספים והמרכזי שבהם הוא משפט דרייפוס.

דרייפוס היה קצין יהודי בצבא הצרפתי, בשנת 1894 הואשם בריגול לטובת גרמניה ובמשפטו הוא נמצא אשם ונידון למאסר עולם. משפטו גרר האשמות כלפי כל היהודים וערר קריאות אנטישמיות רבות - היהודים כולם הואשמו בחוסר נאמנות כלפי צרפת. בשל לחץ ציבורי חזק נערך לדרייפוס משפט חוזר ובמשפט הוא יצא אשם בשנית אך מעצרו קוצר, ולאחר מכן הוא גם קיבל חנינה. אולם דרייפוס התעקש למשפט נוסף ובשנת 1904 זוכה מכל אשמה. גילויי האנטישמיות שאליהם נחשף הרצל גרמו לו להבין כי האמנסיפציה לא תפתור את בעיית היהודים וכל זמן שהיהודים יחיו ביו לא-יהודים, תתעורר כלפיהם שנאה. הפיתרון היחיד לבעיית היהודים (האנטישמיות) הוא מדינה משלהם.

בשנת 1895 פירסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים". הספר תורגם לשפות רבות והגיע ליהודים רבים באירופה. בספר העלה הרצל את בעיית היהודים כפי שהוא רואה אותה והציע פיתרון מעשי לבעיה זו. 
בעיית היהודים לדעת הרצל היא האנטישמיות, אשר תוסיף ותתקיים בכל מקום שבו ישבו יהודים בין לא-יהודים. גם אם היהודים יהגרו למקום חדש בו אין כעת אנטישמיות, עם הזמן עקב הצלחתם ועקב המפגש בין החברה היהודית לחברה שמסביבה, תתעורר האנטישמיות. גם האמנסיפציה לא פתרה את בעיית היהודים אלא החמירה אותה בעקבות המפגש שנוצר בין יהודים לגויים. הפיתרון אותו הציע הרצל בסיפרו היה הקמת מדינה ליהודים. המדינה תקום במקום כולשהוא ולווא דווקא בארץ ישראל (בספרו הוא העלה גם את האפשרות של ארגנטינה). התרבות במדינה תהיה תרבות אירופאית והשפה המדוברת תהיה השפה הגרמנית. החידוש בספר זה היה שהרצל הציע גם דרך מעשית לפיתרון בעית היהודים: 
1. השגת צ'ארטר (אישור בינלאומי המאפשר ליהודים לעלות ולהתיישב בא"י) ממדינות העולם - המדינות יסכימו של שטח כולשהוא שאליו יעברו היהודים ובו יקימו מדינה ריבונית. 
2. יוקמו 2 גופים שתפקידם יהיה להוציא את הרעיון אל הפועל:

  • אגודת היהודים - תפקידה יהיה להשיג צ'ארטר מראשי מדינות אירופה, להפיץ את הרעיון הציוני בקרב כמה שיותר יהודים באירופה ולהשיג מידע על השטח בו עתידה לקום המדינה היהודית. 
  • החברה היהודית - הגוף שתפקידו יהיה העברת רכוש היהודים למדינה החדשה ואירגון הסביב הכלכלי בארץ.

קונגרס באזל נפתח בטקס חגיגי ב-29 באוגוסט 1897 בעיר באזל שבשוויץ. הקונגרס התקיים באולם הקונצרטים של העיר, נמשך כשלושה ימים ונכחו בו כ-250 משתתפים. הרצל ביקש מנציגי הקהילות היהודיות להגיע לקונגרס בבגדים הולמים כדי לשוות לאירוע אופי חשוב. כמו כן הוא גם הזמין את חבריו העיתונאים על מנת שייסקרו את האירוע. הרצל החליט להעלות להצעה רק נושאים שסביבם היה קונצנזוס (הסכמה) כדי למנוע פילוג בקרב משתתפי הקונגרס. בסופו של דבר הצביעו משתתפי הקונגרס בעד כמה החלטות המכונות "תוכנית באזל".

מטרות הכינוס

  1. השגת תמיכת יהודי אירופה ברעיון הציוני 
  2. השגת הכרה של מדינות אירופה בהרצל כנציג רשמי של היהודים 
  3. איחוד של הפלגים השונים בחברה היהודית סביב הציונות 

תוכנית באזל 

  1. מטרת התנועה הציונית היא הקמת מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל
  2. יישוב הארץ ע"י חקלאים, תעשיינים ובעלי מלאכה יהודים שיקימו את הבסיס הכלכלי בארץ ולאחריהם ייעלו יתר היהודים.
  3. יש לפעול למען חיזוק הזהות הציונית של יהודי אירופה.
  4. יש להקים מוסדות ואירגונים שתפקידם יהיה להוציא את תוכנית באזל אל הפועל.

מה רצה הרצל להשיג בפעילות זו ?

  1. הכרה משפטית בינלאומית וקבלת בעלות חוקית על א"י.
  2. לשכנע את השלטונות העותומנים להקים מדינה יהודית בא"י.

יעד ראשון – גרמניה

הרצל היה ער לקשרים שהלכו והתחזקו בין גרמניה לתורכיה, ולהשפעתו ההולכת וגוברת של הקיסר וילהלם השני על הסולטן עבדול חמיד, לכן פנה לגרמניה.

הרצל ביקש מן הקיסר לנסות להשיג מהסולטן רשיון לייסד "חברת התיישבות יהודית" בחסות גרמנית. ההצעה נראתה לוילהלם, כי באותה תקופה התחרה עם בריטניה וצרפת על ההשפעה במזרח התיכון, ומצא חן בעיניו הרעיון של הגירת יהודים מגרמניה.

הפגישה השניה בין הרצל לקיסר נערכה כשבועיים לאחר מכן בירושלים. אולם הפעם הקיסר היה קריר לא דיבר לעניין והתחמק ממתן תשובה ברורה. הרצל הבין שהקיסר נסוג מהרעיון.

הקיסר שינה את דעתו בגלל: סירובו המוחלט של הסולטן לדון בהצעות הציוניות ווליהלם לא רצה להתעמת עם הסולטן.

יעד שני – האימפריה העותמאנית

הרצל הציע לסולטן עבדול חמיד השני, להקים התיישבות יהודית בא"י בחסות האימפריה העותמאנית. בתמורה לכך הציע הרצל לסולטן עזרה כספית, ועזרה במשא ומתן עם הארמנים, שרצו שחרור לאומי.

הרצל ניסה לגייס כספים כדי לתת לסולטן, אולם בעלי ההון היהודים סרבו לעזור לו. נראה שהדבר נודע לסולטן, וכאשר הרצל הוזמן פעם נוספת אליו, הוצע לו רישיון להתיישבות מפוזרת של יהודים באימפריה. הרצל סרב להצעה וקרא לה "תוכנית של גנבים".

מדוע הסולטן דחה את הצעתו של הרצל ?

  1. הסולטן חשש שהתיישבות מרוכזת של יהודים בא"י, תגביר את התסיסה של מיעוטים אחרים באימפריה וגם הם ידרשו אוטונומיה או שחרור לאומי.
  2. הסולטן חשש שהצעתו של הרצל תגביר את מעורבות המעצמות, שיתנו את חסותם להתיישבות זו או להתיישבויות דומות.
  3. הסולטן לא רצה לוותר על חלקים ממלכתו, והובהר לו שלהרצל אין כסף.

יעד שלישי – בריטניה

בסוף המאה ה-19 הייתה הגירה גדולה של יהודים לבריטניה. הממשלה הבריטית הקימה ועדת חקירה מלכותית, שתפקידה היה לבדוק את נושא ההגירה היהודית. בהשפעת ציוני בריטניה זימנה הועדה גם את הרצל להעיד בפניה.

הרצל הופיע בפני הועדה מלכותית והציג את הבעיה היהודית ואת התוכנית הציונית, שעשויה לפתור את בעיית ההגירה של היהודים.

הרצל טען שניתן לפתור את הבעיה אם ממשלת בריטניה תציע ליהודים חבל ארץ להתיישבות עצמית. הועלו שלוש אפשרויות:

  1. התיישבות יהודית בקפריסין שהייתה בשליטה בריטית – ההצעה נדחתה ע"י צמברליין, בטענה שתושבי האי היוונים והתורכים יתנגדו להתיישבות יהודית בשטחם.
  2. התיישבות בחצי האי סיני –"תוכנית אל עריש" – תוכנית זו הועברה לטיפול משרד החוץ, ששלח משלחת לאזור כדי לבדוק האם הדבר אפשרי.
    הועדה שנשלחה קבעה כי, האזור אינו מתאים להתיישבות בגלל : מחסור במים, קשיי אקלים והתנגדות ממשלת מצרים לתוכנית זו.

התיישבות באוגנדה – שר המושבות הבריטי צמברליין הציע להרצל להקים התיישבות יהודית באוגנדה.
הרצל דחה את הרעיון בשלב זה, אך חזר והציע אותו בשלב מאוחר יותר, בעקבות ביקורו ברוסיה והיחשפותו למצבם הקשה של היהודים שם. הרעיון עורר מחלוקת קשה והרצל ירד מן הצעה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמיחי כץ, לא בחלל הריק : ויכוח הרב גידמן והרצל על רקע האימפריה האוסטרו-הונגרית, עבודת גמר, ירושלים  

יצחק וייס, הרצל - קריאה חדשה, תל אביב: הוצאת משכל 

Brenner, Michael, and Shelley Frisch. Zionism: A Brief History excerpt and text search

Friedman, Isaiah. "Theodor Herzl: Political Activity and Achievements", Israel Studies 
 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת