‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הדין המצוי והרצוי של הצוואות ההדדיות ?

תוכן העניינים

1      מבוא. 

1.1            מטרת העבודה. 

2      צוואות – רקע כללי 

3      צוואה משותפת, מהי?. 

3.1            הצוואה המשותפת במשפט המשווה.

3.2            הצוואה המשותפת בדין הישראלי 

3.3            הסדר שאינו מניח את הדעת.

4      עיקרון הפרשנות בצוואות. 

4.1            פרשנותה של צוואה משותפת והדדית. 

4.2            פרשנותה של צוואה משותפת שאינה הדדית. -

5  צוואה הדדית. - 

5.1            אינטרס ההסתמכות של הצדדים.

5.2            ביטול צוואה הדדית בחיי בני הזוג 

5.3            ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג 

5.4            צוואה הדדית לטובת צד שלישי

6      סיכום.

7      ביבליוגרפיה

אין זה אלא אך לגיטימי שבני זוג שחיו יחד לאורך זמן (בין אם הם נשואים ובין אם לאו), ואשר צברו במהלך חייהם המשותפים רכוש השייך לשניהם ואף בנו משפחה יחד, יערכו בעת ובעונה אחת שתי צוואות הקשורות אחת בשנייה ומשלימות זו את זו. ברם, לא תמיד ניתן להבין את המשמעות של צוואות אלו, קל וחומר לא כיצד מממשים אותן.

לצורך העניין, עלינו לדעת לעשות את האבחנה הדקה והמתבקשת בין צוואה משותפת לצוואה הדדית:

א.      צוואה משותפת - צוואה ששני הצדדים הסכימו לגבי האמור בה ולגבי תוכנה.

ב.      צוואה הדדית - זוהי צוואה משותפת שההוראות בה מבוססות על ההוראות של הצוואה המשותפת של בן הזוג השני והן לא היו נקבעות אם לא היו קיימות ההוראות של צוואת בן הזוג השני.

לרוב, המדובר במצב בו בן זוג אחד מוריש עם פטירתו את מלוא או את רוב רכושו לבן הזוג השני כאשר הוראה מקבילה קיימת גם בצוואתו של בן הזוג השני. הוראה נהוגה נוספת היא מה יעשה ברכוש הצדדים במקרה בו הם נפטרו בעת ובעונה אחת או במקרה בו שני בני הזוג נפטרו בהפרשי זמן שונים.

במקרים רבים, בני הזוג לא נותנים את דעתם לשאלה מה יעשה ברכושם במקרה ובו הם ילכו לעולמם בהפרשי זמן שונים ביניהם ובמקרים כאלה, נדרשת התערבותו של ביהמ"ש כדי לפרש את הצוואות ולהבין מתוך הוראותיהן את כוונתם המשותפת של הצדדים כאשר ערכו את הצוואות.

למשל, פס"ד אולגה לרנר נ' יעקב פייר (פליקס), ניעורה סוגיית פרשנותן של צוואות הדדיות שערכו בני זוג, או אז, קבע ביהמ"ש העליון ברוב דעות, כי עיזבונה של האישה לא יחולק מכוח צוואתה, אלא ליורשיה על פי דין.

במקרה זה, ערכו בני הזוג צוואות משותפות והדדיות. לבני הזוג בן משותף (הוא המשיב). לאישה בת מנישואים קודמים (היא המבקשת) ולבת יש בן, הוא נכדהּ של האישה. בכל אחת משתי הצוואות נכללה הוראה, לפיה בן הזוג שיוותר בחיים, יירש את כל הרכוש.

הוראה נוספת בכל אחת משתי הצוואות קבעה, כי היה ובני הזוג ימותו "באותו זמן", יירש את הרכוש בנם המשותף, ויהיה עליו לשלם לבת המבקשת, סך של 5,000 דולר ולנכדהּ של האישה, סכום של 10,000 דולר. הבעל נפטר תחילה ואילו האישה הלכה לעולמה כשנה וחצי אחריו.

השאלה הראשונה שהתעוררה הייתה, האם יש תחולה להוראה בצוואת האישה, לפיה בן זוגה יירש את כל רכושה? אמנם, הבעל נפטר לפניה, אלא שהבן המשותף המשיב טען, כי בהיותו צאצאו של הבעל, בא הוא תחתיו (סעיף 49 לחוק הירושה). בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

השופט שאול שוחט פגמים בצוואות, הוצאת סדן, מעודכן ספט' 2017

שלי קרייצר לוי ואיילת בלכר פריגת "הנה היה אדם ואיננו" על פרשנות צוואה, נשמה חסרה, וכבוד המת", כתב עת הון משפחתי, כרך א, מס' 1, 

Haim Abraham, A Family Is What You Make It? Legal Recognition and Regulation of Multiple Parents, 2017