‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

שבועת הרופא. 5

חקיקה רפואית בישראל. 6

חוק זכויות החולה. 6

עילת הרשלנות הרפואית בראי החברה הישראלית. 9

התפתחות נורמטיבית. 10

המשפט האזרחי 10

המשפט העברי 11

טכנולוגיה ואחריות בצידה. 13

הטכנולוגיה. 13

רשלנות רפואית בחוק. 17

האסטרטגיה. 17

האדם הסביר - 19

בין רשלנות לטעות. 21

הסכמה מדעת. 22

מבנה עוולת הרשלנות, תוך עמידה על מאפיינים ייחודיים לתחום הרפואה. 24

חובת זהירות. 24

חובת הזהירות בעולם הרפואה. 24

ההתרשלות - הפרת חובת הזהירות. 25

התנהגות רשלנית בעולם הרפואה. 26

בין רשלנות לטעות. 26

רשלנות ברורה. 27

יסוד הנזק והקשר הסיבתי 27

שאלות חברתיות וכלכליות לגבי הרשלנות הרפואית. 29

הגישה המקובלת. 29

מנגנון ההרתעה. 30

הרחבת עילת התביעה בגין רשלנות רפואית? 32

עקרון הפיצוי כגובה הנזק. 33

טיפולי לייזר. 35

יישומים רפואיים ואסתטיים של הלייזר. 35

ניתוחי לייזר בעיניים.. 38

הגשת תביעת רשלנות רפואית לנפגעי ניתוחי לייזר בעיניים להסרת משקפיים: 38

משפט משווה. 40

סיכום.. 41

ביבליוגרפיה. 44

פסיקה. 44

התפתחות טכנולוגיית הלייזר בשנים האחרונות, מובילה לכך שיותר ויותר אנשים מחליטים לבצע ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. גם בישראל ניתוחים אלו זוכים לפופולאריות רבה ועשרות אלפי ניתוחי עיניים מתבצעים בכל שנה. הביקוש הגובר לניתוחים אלה, הוביל לכך שמכונים רבים, המבטיחים לספק את הדרישה הזו בהליכים נטולי כאבים ובמחירים אטרקטיביים נפתחים חדשות לבקרים. ואולם, פתיחת מכון טיפולים בלייזר ורכישת ציוד מתאים אינה מחייבת רישיון מיוחד בישראל, ועל כן, גם מי שאינו מומחה בתחום, עשוי לנצל את הפופולאריות הרבה של ניתוחי לייזר, ובתוך כך לגרום, למטופלים נזקים וסבל רב. לאורה של מציאות זו, אין זה מפתיע כי מספר התביעות שמוגשות בגין רשלנות רפואית, כנגד מכונים אלה וכנגד מי שמבצע הניתוחים בפועל, גדל מדי שנה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח לייזר?

ואולם, למרות האמור לעיל, לא כל תקלה או כישלון של ניתוח לייזר נחשבים בהכרח למקרים של רשלנות רפואית. על מנת שניתוח לייזר ייחשב רשלנות רפואית, על התנאים הבאים להתקיים:

1. הרופא שביצע את הניתוח חרג מחובת הזהירות שיש לו כלפי המטופל - משמעותה של חובת הזהירות היא שהרופא מחויב לנהוג בהתאם לסטנדרטים הרפואיים הקיימים לנסיבות בהן הוא מצוי. חריגה מסטנדרטים אלה נחשבת להפרה של חובת הזהירות.
2. למטופל נגרם נזק בעקבות ניתוח הלייזר.
3. הנזק שממנו סובל המטופל, הוא תוצאה של הפרת חובת הזהירות של הרופא שטיפל בו - ניתוח הלייזר להסרת משקפיים מורכב משלבים רבים, ובכל שלב הרופא המנתח עלול להפר את חובת הזהירות שלו כלפי מטופליו: החל בפגישת הייעוץ, וכלה בביצוע הניתוח עצמו.

       
מתי ניתוח לייזר שכשל, יחשב לרשלנות רפואית ?

מטופלים, שניתוח הלייזר שעברו כשל או שנגרם להם נזק כלשהו בגינו, רשאים להגיש כנגד המנתח או המכון שבו הם עברו את ההליך תביעת רשלנות רפואית. תביעות רשלנות רפואית יכולות להיות מוגשות במקרים הבאים, כמובן בכפוף לבחינה המשפטית של כל מקרה לגופו:

1. כאשר מנתח מבצע ניתוח לייזר להסרת משקפיים והמנוח אינו כשיר לעבור את התהליך, הדבר נחשב רשלנות רפואית. גם כאשר המנתח מבצע את הניתוח כתוצאה מאבחון לקוי, וגם אם ביצוע הניתוח נעשה בניסיון להרוויח כסף על חשבון המטופל – הדין הישראלי רואה בזאת רשלנות רפואית.
2.  כאשר ניתוח לייזר מבוצע תוך פגיעה באוטונומיה של המנותח, היינו ללא הסכמה מדעת. חוסר הסכמה מדעת של המנותח יכולה להתרחש במצבים רבים. דוגמה לכך הינה כאשר המנתח מסתיר פרטים לגבי הניתוח וסיכויי הצלחתו מהמטופל על מנת לשכנעו לעבור את הניתוח, ממנו היה נמנע כאדם סביר, לו היה נמסר לו כל המידע הרלבנטי.
3. כאשר מנתח פועל באופן בלתי סביר במהלך הניתוח והדבר גורם נזק למטופל.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ברשלנות רפואית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[2] גדי פרישטיק ואלון גלרט, רשלנות רפואית בפסיקה, כרמל ספרות משפטית.