‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי חינוך בלתי פורמלי במסגרות חונכות?

תוכן עניינים: 

מבוא

שאלת המחקר:

סקירת ספרות

חונכות

ההתמחות

ההתמחות בהוראה

חונכות בחינוך גופני

התיאוריה של פעולות שכלתניות והתיאוריה של למידה חברתית קוגנטיבית בחונכות

התיאוריה של ההשקעה האישית בחונכות:

התיאוריה הקוגניטיבית אפקטיבית בחונכות:

התיאוריה של תחושת השליטה

הגורמים לנשירה מפעילות ספורטיבית בחונכות:

גורמי חניכה:

הדגש התחרותי החזק על ידי חניכה:

חוסר ההנאה מהעיסוק הספורטיבי:

הדגש על הניצחון ואווירת רצינות היתר בחונכות:

היחס הנוקשה והמבקר של החונך:

פר"ח

פרויקט חונכות אמריקני "הד סטארט"

תוכנית הרצף

הרציונאל החינוכי העומד מאחורי רעיון החטיבה הצעירה

מתודולוגיה

גישות למחקר האיכותני

סיכום

מסקנות העולות מסקירת הספרות והראיונות

ביבליוגרפיה

נספחים

תמלילי ראיונות עם חונכות

ריאיון עם חן 

ראיון עם חני

ראיון עם עידית

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  כיצד בא לידי ביטוי חינוך בלתי פורמלי במסגרות שונות של חונכות דוגמת פרוייקט פר"ח.

חונכות היא מערכת יחסים מקצועית שבה אדם מנוסה יותר (המנטור) מספק הדרכה, ייעוץ ותמיכה לאדם פחות מנוסה (החניך) על מנת לסייע לו לפתח את כישוריו, הידע והקריירה שלו. חונכות יכולה להתרחש בהקשרים רבים ושונים, כולל במקום העבודה, באקדמיה או בהתפתחות אישית. (אופלטקה, 2022)

החונך חולק בדרך כלל את המומחיות, הניסיון והתובנות שלו עם החניך, ומספק משוב ועידוד כדי לעזור להם להשיג את מטרותיהם. המטרה הסופית של החונכות היא לעזור לחניך לצמוח ולהצליח. (גולדרט, 2020)

פר"ח או "פרויקט חונכות" היא תוכנית בה מעניקים סטודנטים מכל רחבי מדינת ישראל עזרי חונכות לילדים עם תגמול בדמות מלגה. בפר"ח כלולים מספר פרויקטים של חונכות אישית וקבוצתית במגוון גילאים, החל מתלמידי בית ספר יסודי ועד חניכת סטודנטים.

נכון ל-2008 התוכנית כוללת כ-30,000 סטודנטים שנותנים שירותי חניכה לכ-55,000 תלמידים. בסך הכל השתתפו בפרויקט מאז הקמתו כמיליון ילדים וסטודנטים.

הפרויקט זכה בפרס ישראל לשנת ה'תשס"ח על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הפרויקט הוקם ב-1974 ותחילתו ברעיון של רוני עטר, דאז דוקטורנט למתמטיקה במכון ויצמן למדע, אשר רתם לנושא את פרופ' חיים הררי, מסגל המכון. השניים גייסו קבוצה של מדענים וסטודנטים במכון, ואלה העניקו שירותי חניכה לתלמידי בית ספר באזור רחובות. ב-1975 העמיד משרד החינוך בראשותו של אהרון ידלין תקציב למאות מלגות לסטודנטים במסגרת הפרויקט, וקבוצה ראשונה של 100 סטודנטים מהפקולטה לחקלאות שלהאוניברסיטה העברית החלה בחניכה באזור יבנה ורחובות. לאחר מינויו של הררי ב-1979 ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב האוניברסיטאות הוא פעל לצירוף כלל המוסדות האקדמאיים לתוכנית, ב-1982 המליצה ועדת קצב לבחינת שכר הלימוד שהחונכים בפר"ח יקבלו מלגה בסך מחצית משכר הלימוד.

פרויקט Head Start פרויקט החל בשנת ביוזמת ממשל קנדי ועד היום טיפל ביותר מ 15.3 מיליון ילדים ומשפחותיהם. זוהי תוכנית אמריקאית שהותחלה בשנות השישים בארה"ב. תוכנית המספקת שירותים בתחום התפתחות הילד, ומכוונת מגיל אפס ועד גיל חמש. התוכנית היא נותנת שירות גם עבור משפחתם. יעד התוכנית, הוא לעודד את מוכנותם של ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, לבית הספר. הד סטארט שם דגש חזק על ייחודיות הילדים מבחינה אתנית וגם מבחינה תרבותית. קיימים סטנדרטים ממשלתיים בארה"ב שמגדירים את היעדים של הפרויקט וכל קהילה מרשה לעצמה להתאים את הפרויקט לפי צרכיה החודים (Ramey, 1999).
בראשית שנות השישים התגלו נתונים מדאיגים, שכמעט עשרים וחמש אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב חיה במצב של מחסור בדיור, של עוני, של מחסור במזון ובשרותי בריאות הולמים. מכאן נטבע המושג "תרבות העוני" שמתיחס לכך שעוני ותלות ברווחה מועברים בין דורית. הסיבה העקרית היא משום שהסביבה לא מעודדת את הערכים והמוטיבציה הנדרשים לעצמאות כלכלית (Evans).
הוקם צוות בין-תחומי של מומחים, שמטרתו לבחון תכניות שונות להגברת הישגיהן של משפחות עם בעיות סוציו-אקונומיות. דוח הסיכום של הצוות המליץ לקיים תכנית מקיפה. תוכנית שתכלול את תחום הבריאות, את תחום החינוך וכן את תחום השירותים החברתיים. תוכנית זו תקרא תוכנית הד סטארט.

ראיון עם מורה חונכת- דוגמה

רחלה: ספרי לי קצת על עצמך.

עידית: אני למדתי בגבעת וושינגטון חינוך גופני. אני מורה שנה שביעית במערכת והיום אני חונכת חניך. גם אני הייתי חניכה עוד מהתקופה שבדיוק התחילו את כל העניין הזה של חניך חונך. היום אני חונכת אותו. החניך הוא מהיישוב שלי במקרה שזה לטובה או לרעה, האמת היא שאני עדיין לא הגדרתי את זה בעצמי, יש בזה יתרונות וחסרונות. החניך גם יותר גדול ממני בגיל, הוא התחיל ללמוד מאוחר וזהו.

רחלה: למדת הוראת חינוך גופני?

עידית: כן, למדתי חינוך גופני והוראה.

רחלה: תארי את הקשר שלך עם החניך.

עידית: הוא היה מדריך שחייה, אין לנו ממש קשר בישוב...באמת הוא עשה את זה וכל הכבוד לו כי יש לו שני ילדים.. הוא למד בוינגייט.

רחלה: אמרת שהוא מהישוב שלך ואת לא יודעת אם זה לטוב או רע. למה?

עידית: כי בסופו של דבר אתה פוגש, תפגוש אותו בעולם. מבינה?

רחלה: מה זה אומר?

עידית: זה אומר שמאפשר פחות להגיד לו, למרות שאני בן אדם מאוד דוגרי והוא יודע את זה והוא גם מקבל את הביקורת שלי. אבל, לא יודעת אם זה יתרונות או חסרונות, יש בזה יתרונות.

רחלה: מה למשל?

עידית: אני מתייחסת אליו יותר כחברה ממש והוא יודע את זה.

רחלה: וזה מקשה על העבודה?

עידית: לא, זה דווקא טוב.

רחלה: אני רוצה להבין איפה הקושי. אתם לא באותו בית ספר נכון?

עידית: לא, זה גם קושי. זה הקושי בהוראת חינוך גופני שאני לא איתו 24 שעות, שאני צריכה לבוא לראות בית ספר אחר, והוא לקח בית ספר מאוד קשה-" עוזייר" בבית שמש.

רחלה: מה קשה בבית הספר?

עידית: אוכלוסייה, 80% אתיופים 10% אנגלו-סקסים ועוד 10% מעורבבים. זה לא פשוט, קשה לו מאוד.

רחלה: את חושבת שזה קשה לו, כי הוא צריך כל הזמן עזרה?

עידית: לא, הוא לא צריך כל הזמן עזרה. בהתחלה הוא היה צריך יותר עזרה נפשית בעיקר. המזל זה שהוא פשוט בוגר וגדול ויש לו ניסיון עם ילדים.

רחלה: במה את עוזרת לו למשל?

עידית: בתחילת שנה עזרתי לו בכל הפרוצדורה הראשונית. איך כדאי להיות חבר של המנהל- לא להיות חבר, לדבר עם המנהל בגובה העיניים, ליצור קשר עם כולם: עם אב הבית, המזכירה...

נתתי לו את הטיפים הכי בסיסיים שצריך לדעת כי, באמת אתה נכנס למקום חדש. אני זוכרת את עצמי בתור אחת שנכנסה ולא ידעה כלום, ובאמת אמרו לי "לכי עם המזכירה או עם אב הבית" כי יש הרבה דברים שאנחנו צריכים בחינוך הגופני שאב הבית מספק.

רחלה: אז זאת תמיכה יותר של הכוונה למי כדאי להתחבר, מה עם תמיכה נפשית?

עידית: כל הזמן! כאילו איך הולך? מה המצב? אפילו כשאני פוגשת אותו לא רק בשיחות שלנו פעם בשבוע וחצי.

רחלה: ומה עם מערכי שיעור?

עידית: האמת שהוא פחות רצה. מה שאני מרגישה שקורא זה שאני כל הזמן צריכה ליצור קשר ואני צריכה שגם הוא יצור קשר, אני מרגישה מעיקה. (כתבתי את זה גם בערכה).

רחלה: פרה רוצה להניק מאשר העגל רוצה לינוק.

עידית: בדיוק! זה מה שקורה וזה חבל. אבל לא, כשיש לו בעיות או משהו ושהמפקח הגיע הבאתי לו טיפים. בהתחלה הוא לא רצה להקשיב להם, הוא חשב שהוא יכול לבד ולאט לאט הוא הבין.

רחלה: את זאת שיצרת איתו את הקשר?

עידית: כן, כן. כי הוא לבד, תכלס הוא לבד.

רחלה: כן, מורים לחינוך גופני הם לבד במערכת.

עידית: הם לבד, הם לבד.

רחלה: יש בניכם מתח? מצד אחד את רוצה לעזור לו ומצד שני הוא לא רוצה כל עזרה.

עידית: אין את המתח הזה- אולי בגלל שהכרנו לפני אז אין את המתח. אני לא מרגישה אותו. כאילו אם נגיד אני אומרת משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא יכול להגיד לי "לא נראה לי שאת צודקת" זה הרעיון בכל החונכות הזאת.

רחלה: תסבירי.

עידית: גם המפקח שלנו אומר שאנחנו כאילו מעליו כי לנו החניך אומר את האמת והוא לא מסבן אותנו. הוא אומר לנו שאנחנו חשובים כי באמת אנחנו חשובים.זה ממש חשוב בחונכות.

אני יגיד לך מה אני זוכרת בתור חניכה, הייתה לי חונכת שהייתה אלמנה או רווקה לא יודעת מה- מבוגרת, שהיא כל יום חמישי התקשרה- שעתיים וחצי שיחה.לא מספיק שיש לך את בית הספר וזה, זה היה מעיק. מה שכן היה לה זה שהיא בעצמה היו לה הרבה קשיים מכיוון שהיא הייתה עולה חדשה ועדיין היו לה קשיים. כאילו, אני עזרתי לה גם בקשיים שלה בתחילת דרכי את מבינה? היו לה טיפים, אבל אני זוכרת את המועקה הזאת של כל שבוע שעתיים וחצי שיחה. את יודעת היה לי גם שנה ראשונה של נישואים ואוף כאילו! אז אמרתי-אני לא הולכת להיות מעיקה ככה.

רחלה: אבל,הוא מרגיש שאת מעיקה.

עידית: בדיוק, זה קשה אבל עדיין אני לא בטוחה שהוא מרגיש...

רחלה: את חושבת שהוא מרגיש שהוא נתרם מזה? כאילו, שאת עוזרת לו.

עידית: כן, כן! בהתחלה הוא לא רצה את הטיפים של המשמעת. אבל, אחרי זה הוא ראה שזה עוזר. אחרי זה שאמרתי לו מה לעשות כי יש איזה קטע עם כדורגל- עם הפיקוח בלגאנים...

רחלה: את הולכת לצפות בו בשיעורים?

עידית: כן, גם זה בעיה.ז את אחת הבעיות שאנחנו לא מורים באותו בית ספר וזה ממש בעיה כי אין הרבה זמן, אין לו את הזמן והמנהלת לא משחררת משיעורים.

רחלה: אין לך שעות במערכת שמוקצבות לזה?

עידית: לא, המנהלת לא מסכימה.

רחלה: אז מה את עושה?...

בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

גולדרט, מ. חינוך בלתי פורמאלי. לקסי קיי 14, 22-25.