עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה על טיפול דיאדי, התערבות טיפולית במשפחה, יסודות הטיפול המשפחתי, אבחון משפחה (עבודה אקדמית מס. 9085)

‏290.00 ₪

11 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9085

עבודה על טיפול דיאדי, התערבות טיפולית במשפחה, יסודות הטיפול המשפחתי, אבחון משפחה

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי התערבות טיפולית במשפחה?

 

מדובר בזוג הורים גרושים יוסי (שם בדוי) ושולה (שם בדוי) אשר להם ביחד יש 3 ילדים בוגרים, שני בנים ובת אחת. הבנים בגילאים 34 ו- 33 והבת בגיל 30. יוסי התחתן בשנית ויש לו עוד שני בנים, אחד בגיל 17 ואחד בגיל 14, לפני 4 שנים התגרש בשנית, כיום הוא חי עם בת זוג כבר שנתיים וחצי כאשר לה יש 3 ילדים משלה אך 2 מהם גדולים וחיים לבד, הקטנה יותר חייה בפנימייה. שולה מתגוררת כיום עם בן זוג ב-3 שנים האחרונות, יש לו 5 ילדים משלו אך הם אינם חיים איתו, 4 מהם גדולים וגרים לבד והקטנה חייה עם אמא שלה.

באשר לילדים של יוסי ושולה: הבן הגדול אינו ילד רגיל, למד בבתי ספר לחינוך מיוחד, כאשר נולד הבעיה הוגדרה כבעיות מוטוריות התפתחותיות אך מעולם לא נעשה אבחון רציני בגיל מאוחר יותר. מוכר כנכה בביטוח לאומי לצמיתות, מקבל קצבת נכות אך לא מוגדר כאדם עם פיגור שכלי, למעשה אין אבחנה ברורה באשר לבעיה שלו או איך היא מוגדרת. כיום עובד כשכיר בדואר ישראל, אדם עצמאי אשר גר לבד, אדם אהוב ומוערך מאוד במקום עבודתו אך אין לו מעגל חברים אליהם הוא יכול לפנות, להתקשר בעת הצורך או ללכת לאחר שעות העבודה, הוא מאוד בודד עקב הקושי ביצירת מעגל חברתי תומך ולכן עד היום נמצא בקשר מאוד סימביוטי עם האם. בשנתיים האחרונות הוא בטיפול פרטני עקב בעיית הימורים ממושכת.

הבן האמצעי כיום נשוי ואבא לילדה בת שנה, עומד בפני גירושים, נכון להיום התחילו תהליך של טיפול זוגי בניסיון לשקם את הנישואים. בגיל 14 לערך עבר לפנימייה ולאחר שנה עבר לגור לבד עם חבר כאשר האם עזרה לו במימון הוצאות המחייה.

הבת גרה לבדה מגיל 15 לערך וסובלת מהפרעות אכילה חמורות מגיל 12. מוגדרת כחולה כרונית באנורקסיה נרבוזה, בעקבות המחלה מוכרת כנכה לצמיתות בביטוח לאומי, מקבלת קצבת נכות מגיל 14 וזו הדרך בה היא כלכלה את עצמה כאשר עזבה את הבית ועברה לגור לבד בגיל 15. כיום עובדת שכירה לאורך 10 השנים האחרונות, נמצאת במלחמה תמידית לשקם את חייה בין תקופה לתקופה כאשר מדובר במעגל חים אכזרי לאורך שנים ארוכות בהן ישנן תקופות בריאות יותר ותקופות של הישנות המחלה. כיום היא במצב של התדרדרות נוספת, נמצאת בטיפול פרטני ב-7 השנים האחרונות, נמצאת בזוגיות עם אישה ב-7 השנים האחרונות מתוכן הן נשואות 4 שנים אך כיום נמצאות במשבר זוגי, כרגע נפרדו ומתחילות טיפול זוגי על מנת לנסות ולשקם את היחסים.

  • האבחון המשפחתי יתמקד במצב המשפחתי הקיים כיום. ההתמקדות תהיה ביחסים בין יוסי ושולה ו-3 ילדיהם המשותפים, תוך התייחסות נקודתית אל מצבי חיים בעבר אשר הובילו אל ההתנהלות הנוכחית של המשפחה.

אבחון משפחתי ע"פ Hepworth:

הקונטקסט המשפחתי- יוסי ושולה מגיעים מתרבות שונה ודומה גם יחד, שולה נולדה וגדלה במשפחה אשכנזייה ויוסי נולד וגדל במשפחה עיראקית. מבחינת התרבות קיים דמיון והוא חוסר היכולת לדבר על רגשות ולתקשר בצורה מאפשרת, האמירה "כביסה מלוכלכת משאירים בבית" הינו משהו ששניהם חיו איתו וגדלו עליו, במקביל יוסי גדל במשפחה בה אלימות היוותה חלק מצורת חינוך כמשהו נורמטיבי בעוד שאצל שולה לא הייתה אלימות פיזית אך כן הייתה אלימות נפשית. שניהם חוו ילדות לא פשוטה עם מעמד סוציו אקונומי נמוך כאשר הוריהם נלחמו יום יום ועבדו קשה מאוד כדי לגדל את הילדים. בנקודה הזו יש שוני מסוים, יוסי גדל עם אב מאוד נוקשה, מוסר העבודה היה מאוד חזק ומושרש, שני ההורים עבדו קשה מאוד וכאשר הוא ואח שלו יכלו גם הם התחילו לעבוד בגיל צעיר על מנת לעזור בבית. אביו של יוסי מאוד ניהל את הדרך בה התנהלו הדברים ואימו הייתה המקום המכיל והמלטף. הוא כן היה רגיש אך הוא לא יודע איך להביע את הרגשות שלו, אימו חלתה בסרטן כאשר היה בן 18 ומתה לו בבית בין הידיים כאשר היה בן 22. בבית הכל היה מאוד קפדני, משטר מסודר של איך הדברים צריכים להתנהל, יוסי גדל להיות אדם מאוד כוחני ושיפוטי, הן כלפי עצמו והן כלפי החוץ. הוא מאוד פדנטי, מחושב יתר על המידה, בעל זווית מאוד מסוימת ומקובעת על הדרך בה העולם והדברים צריכים להתנהל, מאוד ברור לו שקודם מגיע א', אחר כך ב' ואחר כך ג' וככה זה צריך להיות. המוות של אימו הוסיף לסגירות ואטימות רגשית ואל הצורך שלו במנגנוני הגנה של שליטה, כוחניות וסדר מאוד מובנה וברור. שולה לעומתו גדלה במשפחה לאב ניצול שואה, גם אצלה בבית היה מוסר עבודה אך רק אבא שלה עבד, הוא עבד כמדריך תיירים ולכן במשך ימים שלמים הוא פשוט לא היה בבית בכלל, מי שהייתה אחראית על גידול הילדים והטיפול בבית הייתה אמא שלה. שולה הייתה מרדנית יותר מ-3 אחיה ולכן במשך כל חייה חוותה את עצמה ככבשה השחורה של הבית, אביה הרגיש צורך להיות שם עבורה קצת יותר ממה שהוא היה עבור יתר האחים. בגלל התחושות הקשות והאינטריגות הרבות בינה ובין אימה הוא עטף אותה יותר ועבורו היא הייתה הילדה המועדפת בבית. בגלל חוסר האיזון ביחס שהיא קיבלה מהוריה, המקום העוטף והמכיל שאביה נתן לה, ואינטריגות בלתי פוסקות עם אימה, שולה למדה מצד אחד שיש דברים שאסור לדבר עליהם וחייב להסתיר אותם "כביסה מלוכלכת משאירים בבית". מצד שני, היא כאדם מאוד רגיש בפני עצמו, בנוסף אל החום וההכלה שאביה נתן לה, גדלה להיות אדם מאוד אמוציונאלי עם תחושות אשם קשות מאוד על היותה שונה מאחיה, על אהבתו של אביה ועל הבעיות והמריבות שזה גרם לה בתקשורת עם אימה. הפער אצל שולה בין הצורך לדבר על איך היא מרגישה והאיסור לדבר על דברים, הוא משהו שיצר אצלה הרבה לחץ וחרדה, פער שהיא עד היום לא באמת הצליחה לגשר עליו, בדומה ללחץ ולחרדה הבלתי מודעים שיש ליוסי אשר הובילו אותו אל מנגנוני ההגנה אותם ציינתי. יוסי ושולה הכירו כאשר היא הייתה בת 17 והוא היה בן 20, לאחר שנה הם כבר התחתנו. הפער הזה בין שני החלקים, הרגש שבוער בכל אחד מהם כאדם בפני עצמו למול האיסור לדבר עליו, הינו מהותי וגדול גם אצל יוסי וגם אצל שולה. כפי שאסביר בהמשך אצל כל אחד זה התבטא בצורות שונות אבל הבסיס לחוסר התקשורת ביניהם ובעצם מה שהוביל לגירושין שלהם בסופו של דבר, התחיל מהבסיס של חוסר המסוגלות שלהם כבני אדם לתקשר ולהבין את עצמם ולכן גם לא יכלו לתקשר בצורה נכונה ולהכיל אחד את השני.

הקונטקסט של המשפחה הגרעינית- כלומר יוסי, שולה ו-3 ילדיהם, התנהל באופן כזה בו בעצם נוצרה המשכיות של תקשורת לא נכונה ולא מכילה, הפער הזה בין הצורך בלדבר על הרגש והאיסור לדבר עליו הובל את יוסי להיות אלים פיזית כלפי שולה ואת שולה להיות האישה המרצה. היא קיבלה את מה שנגזר עליה, הרי אסור לה לדבר ולספר על הדברים שקורים בתוך הבית. כמו כל אישה מוכה היא האמינה שהיא אשמה במה שקורה, שיוסי צודק בדרישותיו והיא צריכה לנסות ולשפר את צורת ההתנהלות שלה. התקשורת ביניהם הייתה לקויה ובלתי אפשרית, המצב הכלכלי היה קשה מאוד ולחוץ, הבן הבכור נולד עם בעיות מוטוריות, הבן האמצעי נולד עם אסטמה קשה והבת נולדה עם מחלת לב קשה, הרופאים אמרו לשולה שהילדה לא תחייה עוד שבוע נוסף ושולה עברה התמוטטות עצבים ופשוט התפרקה. יוסי בזמן הזה בדיוק הקים עסק עצמאי ובילה את רוב זמנו שם, זו הייתה הדרך שלו להתמודד עם המצב, מנגנון הגנה של ניתוק כדי שלא להתפרק בעוד שאצל שולה מנגנון ההגנה היה התפרקות טוטאלית והיא לא הייתה מוכנה לזוז מבית החולים ונשארה כל הזמן ליד הילדה. בסופו של דבר הילדה נשארה בחיים, היא הייתה מאושפזת בבית חולים עד גיל 3. לאחר מכן, כשלבסוף היא יצאה מכלל סכנה ושוחררה הביתה בני הזוג היו מבלים כל יומיים שוב בבית החולים בשל התדרדרויות חוזרות ונשנות במצבה של הבת, זה היה בצורה כל כך אינטנסיבית עד שלילדה היה חדר פרטי בבית החולים והיא קראה לו הבית השני שלה. המצב הבריאותי של 3 הילדים ובמיוחד של הבת הוסיף לחץ בלתי אפשרי בין בני הזוג, במיוחד כאשר הם בעצמם אינם מסוגלים לדבר על איך מרגישה להם כל המציאות הקשה הזו. האלימות של יוסי הלכה וגברה, שולה המשיכה להקטין ולהשתיק את עצמה עוד ועוד רק כדי שהכל יראה בסדר כלפי חוץ. כל המצב בבית גרם למתח וקושי בלתי ניתנים לגישור בין בני הזוג, הם נפרדו כאשר הילדה הייתה בת 6 והתגרשו סופית כאשר היא הייתה בת 8.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

Hepworth, D., Rooney, R., Dewberry Rooney, G., Strom Gottfried, K., & Larsen, J.L. Direct social work practice: Theory and skills. Belmont: CA: Brooks Cole, 228-271.  

Walker, S. & Akister, J. Applying family therapy. Russell House: Dorset, 35-45


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת