‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מדוע מורים בוחרים לעבוד דווקא עם נוער נושר ולא עם נוער רגיל?

וכן, מהם האמונות והמניעים של המורים הללו אשר הביאה אותם לעבוד עם אותו נוער נושר?

תוכן עניינים:

מבוא

מטרת המחקר הנוכחי והשערותיו 

שאלת המחקר. 

רקע תיאורטי 

סקירת ספרות. 

הגדרות שונות לאמונות. 

מה הן מקור האמונות?. 

השפעת האמונות של עבודות המורה. 

הסתגלות וחוללות עצמית. 

הסתגלות. 

חוללות עצמית. 

מתודולוגיה. 

בעיות מתודולוגיות. 

אוכלוסיית המחקר. 

שיטת המחקר. 

דיון על הראיונות. 

תמה ראשונה: תכונות המורה. 

תמה שנייה: הקשר בין הבחירה להוראת הנוער הנושר לחוויות האישיות של המורה.

תמה שלישית: התכונות של המורה העובד עם נוער נושר.

תמה רביעית: הסיבה הבחירה בעבודה עם נוער נושר.

תמה חמישית: מאפייני בית הספר.

תמה שישית: קשיי המורים בבית הספר.

תמה שביעית: המדד להצלחה וכשלון אצל המורים

תמה שמינית: בית הספר האידיאלי לנוער הנושר לפי דעת המורים

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

נספח 1. 

נספח 2. 

נספח 3. 

נשירה של ילדים ונוער ממערכת החינוך היא בין הבעיות החברתיות הקשות בפניהן ניצבת החברה בישראל. כתוצאה מתופעת הנשירה, הגלויה והסמויה, עשרות ומאות בני נוער אינם מסיימים את חוק לימודיהם ואינם מסוגלים להשתלב בצורה איכותית ומשמעותית בצבא ובשוק העבודה. יתרה מזו, נשירה ממערכת החינוך עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות על ההתפתחות והרווחה הנפשית והכלכלית של כל ילד/ה. על כן, מניעת הנשירה ו/או סיוע בחזרה למערכת הלימודים הסדירה מהווה אתגר ראשון במעלה למערכת החינוך בישראל.

בין הגורמים העיקריים לנשירה המוזכרים בספרות, מוזכרת אי יכולתם של ההורים לתפקד כמחנכים. קרי, ילדים ונערים הגדלים בבתים אלו אינם רוכשים הרגלים בסיסיים ואינם מפתחים כישורים קוגניטיביים הדרושים על מנת להשתלב בהצלחה במסגרות הלימוד ובמסגרות החברתיות השונות. הם נוטים לצבור כישלונות, שבעקבותיהם עלולה לבוא הנשירה מבית הספר.

המורים המטפלים בנוער הנושר ערוכים לטפל במצוקות של הנוער. הם למדו להקשיב, לאבחן, לתמוך, להניע;

יש להם כלים מקצועיים ותחושת שליחות.

כל המורים צריכים לרכוש את הכלים של חינוך טיפולי ולדעת כיצד להתקרב לתלמידים ולעורר בהם אמון.

נושא המחקר הוא דמותו של המורה המצליח של הנוער הנושר. מסקירת הספרות העוסקת בתחום ההשכלה לנוער הנושר עולה, כי עיקר המאמץ בתחום זה הופנה לבדיקת יעילותן של תוכניות ההשכלה. זאת, בלי שניתנה תשומת לב ראויה לחקירת פרופיל המורה המלמד בני נוער אלו. כמו כן, לא ניתן מענה מחקרי לזיהוי משאבי המורה של הנוער הנושר ולבדיקת השפעת המשאבים על אפקטיביות עבודתו ועל שביעות רצונו. בעבודת מחקר זו נעשה ניסיון ראשון מסוגו להציע מודל המשרטט את דמותו של המורה המצליח של הנוער הנושר ולבחון את המודל.

חלק מהשאלון (השאלון המלא בעבודה):

השאלות הבאות, מתייחסות לבית הספר בו הינך לומד/ת היום. לגבי כל משפט עליך להקיף בעיגול את התשובה עימה את/ה מסכים/ה.

באיזו מידה נכון לגביך כל אחד מהמשפטים הבאים, היום (סמן ספרה בין 1-5):

דוגמא חלקית :

חלק מראיון:

שאלה 15 מהם הקשיים המרכזיים שאיתם את מתמודדת בעבודה עם נוער בסיכון?

 1.תחושת האשמה והכישלון שלהם בהחלט מדבק, למרות השנים והוותק אני עדיין מוצאת את עצמי חושבת או מרגישה כמוהם. ככל שמתקרבים יותר לתלמיד יש את הרצון לעזור לו לבנות לו חיים אחרים וזה בעצם לא מציאותי .התופעות של המרד והחוצפה הקיימים בגיל ההתבגרות מוקצנים מאוד אצלם וקשה להתמודד עם זה. הקושי הגדול הוא בקרב הבנות בסיכון שמעורבות בסיפורים קשים של אונס והתנהגות מינית מוחצנת וזה שואב פנימה ולפעמים לוקחים את העבודה הביתה וזה בעצם משתלט על החיים.

 2. הצבת גבולות בעיקר ומוטיבציה ללמידה .

 3. קשיי למידה של התלמידים , קשיים רגשיים , התפרצויות לא מרוסנות. לוקח זמן ליצור איתם קשר אישי, הם סוגרים בפנייך את ליבם, קשה להם לבטוח במבוגרים בגלל התסכול והאכזבה שהם חוו במהלך השנים מכישלונות חוזרים במערכת החינוך.

 4.בעיקר בשנים הראשונות שהם מגיעים קשה מאוד ליצור קשר ושיתנו בך אמון זה לוקח זמן אך זה משתלם!

 5.הדבר שקשה לי מאוד זה ליצור להם מוטיבציה ללמוד ושיאמינו בעצמם נורא קשה להם להאמין שיצליחו במבחן,במתכונת,בבגרות צריך לחזק אותם כל הזמן...

  שאלה כיצד את מאתרת תלמיד בנשירה עתידית?

 1.הנשירה מתחילה עוד כאשר התלמיד נוכח בבית הספר, אני רואה נסיגה בהישגיו הלימודיים הוא נמנע מללמוד , נעלם משיעורים, מתבודד, מסתגר. יש לי את היכולת לראות את הדברים כי יש לי רק 14 תלמידים בכיתה , בשונה ממסגרות לימוד אחרות שמחנך אחראי על קבוצה גדולה יותר של בין 25-30 תלמידים ושם הקושי בנראות של התלמידים גדול יותר. בנוסף כאשר התלמיד נעדר מבית הספר ללא אישור מתחיל תהליך של בדיקה קודם טלפוני איתו או עם הוריו ואחר כך כשהמצב לא משתפר אני נוסעת לביקור בית לפעמים עם היועצת כדי לבדוק מה מצבו.

 2. ירידה במוטיבציה ללמוד , עישון , הדרה חברתית , כעסים לא מוסברים.

 3. כאשר התלמיד מגיע בתדירות נמוכה לבית הספר, מתנתק למשך זמן מסוים או כאשר יש אירוע משפחתי חריג והתלמיד נשאר בבית לעזור. לפעמים אני רואה הידרדרות פתאומית בלמידה או במצב רוח ואז זה מדליק לי נורה אדומה שמשהו לא בסדר.

 4.יש מקרים מסוימים שהתלמיד בא ומדבר איתי על ההרגשות שלו ואני מנסה לדבר איתו ולשכנע אותו שיישאר אך ברגע שתלמיד מתחיל להחסיר המון ולא לענות לטלפונים אפשר לראות שהוא מתכנן לנשור.

5.חוסר מוטיבציה לימודית, חוסר חשק להגיע לבית הספר.

 שאלה מהם דרכי הטיפול בתלמיד שנעדר מבית הספר?

1.שיחות טלפון, ביקורי בית, שיחות אישיות וניסיון לאלתר את הסיבה שבגללה אינו מגיע. 

2. להכיל אותו במקום החדש ולשדר לו שלא יוותר עליו לעולם.

3. דבר ראשון אני יוצרת איתו קשר לוודא מה שלומו לפעמים אין תשובה מהנער מספר ימים אז אני מיידעת את הוריו על כך ומבקשת שיעזרו בהבאתו לבית הספר שנוכל להבין מה קרה. לפעמים ההורים לא מתפקדים או לא מעורבים והתפקיד העיקרי הוא שלנו. ברב הפעמים אני יוצאת לביקור בית מפתיע ומוצאת את הנער ישן עד שעות מאוחרות או עובד במשק כדי לעזור להוריו. אחרי שיחה אישית בסביבה הטבעית שלו, הוא מבין שאני לא יוותר עליו כל-כך מהר והוא מגיע כבר למחרת לבית הספר. במקרים מסיימים אנחנו מערבים קבסים (קציני ביקור סדיר) או את הרווחה, כמובן שרק בהמלצת מנהל בית הספר והיועצת תלוי בנסיבות. המדיניות של בית הספר מחייבת את המחנכים כל בוקר לבצע רשימת נוכחות וליצור קשר עם התלמידים הנעדרים עד 10 בבוקר לכל המאוחר במקרה שתלמיד יצא מהבית ולא יגיע לבית הספר או במקרה שהוא ממשיך לישון ואף אחד לא יודע על כך. אחרי שהתלמיד מגיע לבית הספר נעשית איתו שיחת משמעת על החיסורים, רב הזמן הוא נדרש להשלים את הימים שהוא החסיר. למרות נסיבות חייו הקשות אנחנו מעבירים לו מסר שזוהי חובתו ועליו למלא אותה.

4.שיחות טלפון וביקורי בית אם צריך המון שיחות ועידוד ושכנועים בכדי שיישאר..

5.לדבר איתו בכל צורה שהיא ולתת לו הרגשה שאנחנו מאמינים בו וביכולת שלו ולתת לו הרגשת שייכות

לינק למצגת אקדמית על נשירת תלמידים ב-99 שח

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)