‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי נישואי חילוניים ודתיים ונישואי תערובת בישראל?

תוכן עיניינים:

מבוא. 

נישואי חילוניים ודתיים.

זוגות מעורבים 

דתי וחילונית, דתיה וחילוני

ראיון עם הרב דן עציון בנושא. 

ראיון עם הדס הופמן –יועצת זוגיות. 

נישואי תערובת בישראל.

תוקפם של נישואי תערובת שנערכו בישראל.

תוקפם של נישואי תערובת שנערכו בישראל בין בני זוג אזרחי המדינה. 

נישואי תערובת, שנערכו מחוץ לישראל. 

תוקפם של נישואי תערובת בין בני-זוג נתינים זרים (או שלפחות אחד מהם נתין זר) שנערכו בישראל (בפני קונסול) 

השוואה- נישואי תערובת בארה"ב. 

נישואי תערובת- פצצת הזמן של יהודי ארה"ב. 

ביבליוגרפיה. 

חיי נישואין בין שומר מצוות לאדם שאינו שומר מצוות מעמידים בפני בני הזוג אתגר משמעותי, אבל בהמצא פתיחות ורצון לבוא אחד לקראת האחר ככל האפשר, מערכת יחסים כזאת יכולה להתקיים. הצלחה של נישואים כאלה מחייבת שבני הזוג יכבדו כל אחד את אמונתו ואורח חייו של האחר באופן אמיתי. גיבוש מראש של הסכמות ברורות בנושאים הפרובלמטיים בהם יעמדו בני הזוג לחילופין ישנו אותם בהסכמה הדדית יכול אף הוא לתרום רבות להצלחת הקשר.

חיי נישואין מעצם טבעם מחייבים את בני הזוג, במיוחד במהלך השנים הראשונות, לגמישות והידברות שתאפשר להם ליצור מסגרת משפחתית יציבה. בדרך כלל מבקש כל אחד מבני זוג למזג בתא המשפחתי החדש את המסורות והציפיות שהביא ממשפחת המוצא שלו. מטלה זו קשה במיוחד כשמדובר בבני זוג שאחד מהם דתי והאחר איננו כזה. דוגמאות לקשיים שעלולים לצוץ לא חסרות: מהי הגדרת המשפחה כלפי העולם החיצוני (האם המשפחה מוגדרת כ"דתית" או "חילונית")? כיצד בוחרים מקום מגורים? מהי צורת האכילה בבית (האם המטבח כשר)? כיצד נראים החיים היומיומיים של המשפחה? מהם דרכי הבילוי? מי הם החברים? ואלו רק מקצת מהדוגמאות.

כאשר בוחנים את היחסים בין חילונים לדתיים בישראל, רצוי להפריד בין שני מישורים:

1. המישור הציבורי כולל את החוקים ואת ההסכמות המשקפים את הקשר בין הדת היהודית לבין אופייה של מדינת ישראל. בין החוקים המשקפים את הקשר לדת היהודית: הכרזת יום השבת כיום המנוחה הרשמי של המדינה, חוקי אישות (נישואים, גירושים, קבורה וכדומה) בהתאם לדיני ההלכה, איסור מכירת חמץ בפסח ועוד. עם זאת, אין חפיפה מוחלטת בין הדת היהודית לחוקים הקיימים. כך למשל, אומנם אין תחבורה ציבורית בשבת, אך אין גם חוק האוסר על נסיעה בשבת ברכב פרטי. החוקים נקבעים על-ידי הכנסת, ומושפעים כמובן מהצבעות של מפלגות חילוניות ודתיות. לעתים, מפלגות דתיות וחלק מן המפלגות החילוניות מגיעות להסכמה על נושאים הקשורים בדת, ולעתים ישנם ביניהן חילוקי דעות חריפים[1].
2. המישור הפרטי מתייחס לקשרים אישיים בין דתיים לחילונים, למגורים בשכונות מעורבות, לשירות משותף בצבא, למקום עבודה משותף וכדומה. ניתן למצוא בחברה הישראלית גוונים שונים של עירוב בין דתיים לחילוניים, החל מהפרדה כמעט מוחלטת ועד למידות שונות של עירוב: יש חרדים, שהם לרוב קבוצה מתבדלת ומסתגרת יותר, שאינה מעוניינת לפתח קשרים עם חילונים; יש דתיים וחילונים המעדיפים לחיות במסגרות נפרדות, להתרחק אחד מהשני ולחיות בערים או בשכונות שהן דתיות או חילוניות במובהק, כדי שיוכלו לנהל את אורח החיים המתאים להם בצורה הטובה ביותר. יש לציין כי רבים מהדתיים הלאומיים, גם אם הם חיים בישובים או שכונות דתיות בעיקר, משרתים בצבא, עובדים במקומות עבודה עם חילונים והם מעורים בחברה הישראלית. ישנם גם רבים בחברה הישראלית המגדירים עצמם "מסורתיים" - כלומר, ממלאים אחר מצוות מסוימות, אך אינם חיים במסגרת דתית מחייבת. יש להם לא מעט מן המשותף עם הדתיים, ואף-על-פי-כן הם חיים בקרב החברה החילונית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד, אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

מ' שאוה "כללי השיפוט וברירת הדין בעניני התרת נישואין" עיוני משפט א 125, 146-139 

א' רוזן-צבי "הסמכות הבינלאומית של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בעניני נישואים והתרתם" עיוני משפט ב 759, 768-767.

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים).

הספריה הוירטואלית של מט"ח

תק לא חסין- 2