‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תפיסות מורים את השילוב של תלמידים על הספקטרום האוטיסטי בחינוך רגיל?

תוכן עניינים

מבוא.

סקירת ספרות. 

אוטיזם מהו?. 

הקריטריונים לאוטיזם על פי ה DSM

מאפייני האוטיזם.

מאפיינים מוטוריים של אוטיסטים.

מאפיינים חברתיים של אוטיסטים.

מאפיינים רגשיים של אוטיסטים

מאפיינים התנהגותיים של אוטיסטים.

מאפיינים קוגניטיביים של אוטיסטים   

היחס לגבי בעלי מוגבלויות ואוכלוסיית החינוך המיוחד. 

אהבה ושייכות.

בטחון 

צרכים פיזיולוגיים.

השילוב הלכה למעשה. 

המסגרת התיאורטית שעומדת מאחורי רעיון שילוב תלמידים מאוכלוסיית החינוך המיוחד בחינוך הרגיל.

גישות שונות לשילוב.

המוגבלות כבעיה חברתית.

שילוב של ילדים עם אוטיזם בחברה ובמסגרות החינוך הרגילות של החברה.

דיון וסיכום.

ביבליוגרפיה.

בשנים האחרונות גוברת הנטייה במדינת ישראל לשלב את החריג בחברה הרגילה, כשביסוד השילוב מונח רעיון הנורמליזציה. לראשונה צץ הרעיון בסקנדינביה בשנות השישים. העיקרון המנחה בגישתם היה: "לאפשר למפגר לחיות ככל האפשר לנורמלי". אך היות שאפשר כי גם איכות חייו של המפגר, החי בסביבה נורמלית, תהייה ירודה, התמקדה התפיסה הסקנדינבית ב"נרמול" סגנון החיים בכל מסגרת שהיא, לרבות מסגרת נפרדת.

רונן טוען כי חשוב לזכור כי: רמת תפקדו של הפרט בעל הלקות אינה תלויה רק בלקותו, אלה גם במה שנעשה למען צמצום מוגבלותו. לכן אין להפריד את המוגבל מהסביבה הנורמטיבית בטרם מוצו כל האפשריות להצלחת הסתגלותו בה, גם אם הפרט בעל הצרכים המיוחדים זקוק לאמצעים פחות נורמטיבים, איון זה הכרחי שאמצעים אלו יספקו לו דווקא במסגרת נפרדת ונורמטיבית פחות. אין לזהות אמצעים עם מסגרת.

הנורמליזציה אינה רק מטרה בפני עצמה, אלה גם אמצעי. כדי לאפשרה יש צורך בטכניקות מסוימות אשר מונחות ע"פ "עקרון הלמידה תוך כדי עשייה והתנסות" שהוא בייסודו- עידוד התנהגות נורמטיבית בתנאים נורמטיבים התביעה לנרמול על-ידי שילוב, מקורה בידיעה, שהפרדה למסגרות נבדלות בונה דימוי לא נכון של המוגבל, יוצרת סטיגמציה שמטילה החברה על החריג, וכן כי בעקבות ההפרדה עלולה מערכת הגירויים, התורמת להתפתחות, להיות מצומצמת ומגבילה. לפי תפיסה זו שילוב בתנאים נכונים עשוי להיות לחריג לתועלת. רעיון הנורמליזציה מתייחס, כאמור, לשימוש בשירותים ובתנאים נורמטיבים ככל האפשר. כלומר, המקום שבו ישתלב הפרט לא חייב להיות נורמטיבי לחלוטין אלא נורמטיבי על-פי מידת היכולת של הפרט המשולב. כל שילוב שאינו מתחשב בעיקרון של "ככל שאפשר" עלול לגרום נזק

בשנים האחרונות, הולך ועולה מספר הילדים עם אוטיזם הלומדים בכיתות "רגילות". הילדים משתלבים ‏בסביבתם הטבעית, עם בני גילם ובקרבת מקום מגוריהם. ‏

בעשור האחרון הוקמו כיתות ‏PDD‏ בבתי ספר רגילים שהוו פריצת דרך, כיום הפכו מובנות מאליהן. ‏בשנים האחרונות השילוב היחידני גם הוא פורץ דרך ומהווה חלק ממגמה עולמית (הכוללת את כל ‏הלקויות). מימוש וביסוס השילוב היחידני, מעוכבים בשל מדיניות התקצוב של משרד החינוך: מחסור ‏במשאבים כספיים ומקצועיים, הצמדות לגישה הקיימת ולמעשה חוסר אמון ביכולתם של הילדים. זאת ‏למרות שמחקרים בעולם מוכיחים שהילדים בעלי הצרכים המיוחדים מתקדמים יותר במסגרות הרגילות. ‏השילוב חושף את הילדים האוטיסטיים למודלים התנהגותיים תקינים ומסייע לשיפור כישוריהם ‏החברתיים והתקשורתיים. מכין אותם לחיים עצמאיים ותורמים בחברה מגוונת, חברה שלומדת לקבל ‏ולהכיל את השונות בטבעיות ובאהבה. קבלת השונה גורמת לסביבה הרגילה להתבונן ולהתנהל ‏בפרופורציות מתאימות. מתן הלגיטימיות לשונה גוררת בעקבותיה מתן לגיטימיות גם לילדים אחרים ‏שבעיותיהן קטנות. ילדים טובים, סובלניים ואיכותיים יותר. ‏

שילוב ילדים עם אוטיזם ללא הכנה ותמיכה מתאימים, עלול ליצור מצב בו לא ייטמעו בחברה הרגילה, ‏יתבלטו בשונותם, ויהיו מבודדים בבית הספר הרגיל. הצלחת השילוב כרוכה בהבנת המאפיינים ‏המשותפים לילדים הלוקים באוטיזם, התייחסות לצרכים הייחודיים של כל תלמיד בהתאם לניתוח קשייו ‏ויכולותיו ע"י צוות אישי המלווה את שילובו, איסוף נתונים וניתוחם, התאמת תכנית אישית וייחודית ‏לילד המשולב ולסביבתו. שימוש בגישות ודרכי עבודה ספציפיים וייחודיים ללקות זו, יכולים לקדם ‏באופן בולט את הילדים ולגרום להם להצלחות בשטחי התפתחות שונים, ולהשגת אווירת שילוב חיובית ‏וקידום האישי. ‏

שילוב אופטימאלי ומוצלח של ילדים עם אוטיזם ייתכן רק על ידי בניית מערך מגויס ותומך סביבם. ‏מערך זה מתבטא בשני מישורים שעבודתם נעשית במקביל ובשיתוף פעולה:‏

‏1.‏ צוות בית הספר – מנהלת, מחנכת, מורים מקצועיים, אב הבית, איש בטחון.‏

‏2.‏ צוות אישי – משלבות אישיות, מנחת שילוב, הורי הילד.‏

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ויזנגרין, דנאל. אייפד ככלי לבחינת היכולת הנרטיבית של ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שני, בית הספר לחינוך

ברנשטין, מורן. אפיונים של משחק באובייקטים, משחק חברתי ומשחק חברתי-דמיוני בקרב ילדי גן בספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, בזיקה לחומרת הלקות האוטיסטית, חומרת הלקות החברתית, גיל ו-IQ. אוניברסיטת בר אילן, עבודה לתואר שני, בית הספר לחינוך

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: ל' רובינס, י' בן משה, ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

Kathryn E. Linder, Hybrid teaching and learning. San Francisco : Jossey-Bass