עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על התקשורת הישראלית, מלחמות ומבצעים צבאיים, מיסגור מלחמות בתקשורת,מבצע עופרת יצוקה ,מלחמת לבנון השניה, האינתיפדה השניה ועוד (עבודה אקדמית מס. 9320)

‏390.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 9320

עבודה על התקשורת הישראלית, מלחמות ומבצעים צבאיים, מיסגור מלחמות בתקשורת,מבצע עופרת יצוקה ,מלחמת לבנון השניה, האינתיפדה השניה ועוד

שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מיסגור התקשורת מלחמות כגון מבצע עמוד ענן , מבצע עופרת יצוקה ועוד ?

 תוכן עניינים

מבוא  

רקע תאורטי: תקשורת במלחמה,סיום צבאי של מלחמה  

גישות תקשורתיות לסיקור הזירה הביטחונית  

עיצוב העיתונות את הזירה הביטחונית- (הבניית מציאות) 

מסגור  

תקשורת וצבא, שיקולים עיתונאיים 

יחסי צבא-תקשורת בעידן המודרני 

טרור ושכול בראי התקשורת  

מודל אסטרטגיית הטרור  

האינתיפאדה השנייה  

הסיבות לפרוץ האינתיפאדה השניה  

מהלך האירועים  

תחילת האינתיפאדה השניה  

מאמצים מדיניים  

גל הטרור והתגובות אליו 

מיסגור תקשורתי האינתיפאדה השניה  

ביבליוגרפיה  

משברים ומלחמות רבות פקדו את מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. בכל אותם מצבי משבר וחוסר אונים מצאו עצמם תושבי ישראל מרותקים למסך הטלוויזיה, מכשיר הרדיו והעיתון המודפס. כך, באמצעות התקשורת, יכלו התושבים להתעדכן ולקבל מידע לגבי המצב הנתון בשטח האש באשר הוא. אחת הטענות העולות ממחקרים היא שברגעי משבר או מלחמה הפוקדים את מדינת הלאום עיתונאים נוטים להתגייס לטובת המאבק והמדינה, ונוטים להציג את העמדות הממסדיות ו/או הצבאיות של מדינתם. בעבודה זו אדון בטענה זו ואבחן האם ביצעה התקשורת את תפקידה הייעודי, סיקור נטול עמדה אחת מובהקת או אכן התגייסה למען המאבק המדיני ובכך חדלה להיות נאמנה להגדרות תפקידה. 

 פול פרוש ווולפספלד גדי , טוענים כי במצבי משבר יוצרת התקשורת הישראלית את תחושת ה"אנחנו" בקרב הציבור הישראלי. תחושה זו נוצרת כאשר התקשורת עושה שימוש במספר מנגנונים אשר יוצרים אחדות בעם, הן בתור יחידים והן בתור יחידות חברתיות אשר גורמות להפרדה בינן לבין יחידות אחרות. מנגנונים כגון: "חיבור בשרשרת" ו"שותפות גורל אישית" נוצרים על ידי מסגורים של התקשורת בנושאים טעונים רגשית, כאשר הדגש הוא לעיתים על סיפור של אדם יחיד שסיפורו נוגע לליבו של העם והוא מזדהה עימו כאילו היה זה קרוב משפחתו או חבר, ולעיתים סיפור של אומה שלמה אשר יוצר תחושה כי כולנו שותפים לאותה סירה ולאותו גורל.

על ידי מנגנונים אלה יוצרת התקשורת לאומיות אזרחית ומרחב חוויתי משותף ובכך מונעת ביקורתיות של העם כלפי הממסד ונמנעת בעצמה מלהיות ביקורתית כלפי המצב. במקום זאת, היא יוצרת תחושת אחדות ונאמנות בקרב העם שעסוק בלכאוב את כאבם של יחידים וכאבה של האומה כולה (פרוש ווולפספלד, 2006). על כן, ניתן לטעון כי התקשורת איננה אובייקטיבית בגלל העובדה שאיננה מעוניינת לסקר את כאבו של הפרט והכלל מהצד השני, והיא מתגייסת למען מדינתה ללא הסתייגות ומתעלמת באופן כמעט מוחלט מהמצב שבו שרוי הצד שמנגד, צד שסביר להניח חווה על בשרו את אותם התחושות והאובדנות כמו האומה הישראלית.

התעלמות זו נוצרת בכוונה תחילה, לא פעם יוצרת התקשורת הישראלית ריחוק רב מהאירוע כפי שהוא מתרחש במציאות ולא מתייחסת למכלול מרכיביו, זאת על ידי טכניקות רבות המשרתות את הכתבים. בחירת מסגרת לסיפור, תצלומים מזווית מסוימת, עדות בזמן ומקום מסוימים הם חלק מהטכניקות בהן נעשה שימוש. הריחוק נוצר בעקבות תפיסת עולמו של העיתונאי, כאשר לו תפיסה פרגמאטית משלו ובאופן אוטומטי לפיה נתפסת המציאות בעיני הנמענים. 

לתקשורת יש את היכולת להבנות מציאות ולצייר תמונת מצב כזאת או אחרת. במלחמת לבנון השנייה יצרו אמצעי התקשורת את הרושם שמדובר במהלך מתוכנן היטב, שיעדיו ברורים ומובחנים, למרות שלא כך היה במציאות. התקשורת גרמה לשחור להיראות לבן, וכך גם עשתה במלחמות רבות אחרות, ביניהן מבצע "עופרת יצוקה", שהרי הציבור הישראלי לא מודע עד היום לנזק שנעשה לעזה בזמן המבצע. המהדורות שנחקרו בעבודה זו העבירו כולן מסר של התגייסות, התאחדות ותמיכה מוחלטת למען המבצע בעזה. הצבא הישראלי הוצג כגיבור ומנגד הוצג ארגון החמאס כאויב רשע, מאיים, שיש לחסלו בכדי להביא שקט למדינת ישראל. העם הפלסטיני, הוצג כחלש, מבוהל וחסר אונים, סובל גם הוא מהשלטון הנבזי של החמאס. הרטוריקה של ישראל הייתה ברורה כבר מהמהדורה הראשונה- ידינו על עליונה, אנחנו חזקים והאיומים של אויב השטני לא יצליחו להרתיע אותנו. גם הפעם קיבלה התקשורת ביקורות רבות על התנהלותה בזמן המבצע, אך בשונה ממלחמת לבנון השנייה, מבצע זה הביא תוצאות טובות, יחסית, למדינת ישראל ולא ניתן להתעלם מהעובדה שלקחים רבים הופקו מהמלחמה האחרונה בלבנון. יחד עם זאת, נדמה כי התקשורת הישראלית, ואולי גם התקשורת במדינות אחרות, לא מסוגלת להישאר אובייקטיבית ונטרלית, במבצע "עופרת יצוקה" הייתה התגייסות למען הדגל וממהדורה למהדורה התגייסות זו גדלה. נראה כי זהו אופייה המלחמתי של מדינת ישראל, לטוב ולרע. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ליבס. ת. וקמפף. ז. שחור, לבן וגוונים של אפור: פלסטינים בתקשורת באינתיפאדה השנייה. מסגרות מדיה (1): עמ' 27-1.

פרסיקו. א'. תקשורת שמאלנית עלק. אתר: העין השביעית.

Zandberg, E. & Naiger, M. Between the nation and the profession: journalists as members of contradicting communities. Media, Culture and Society, 27(1): 131-141


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏390.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה