עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון טעות במצב דברים שיש הגנה עצמית (עבודה אקדמית מס. 9356)

‏290.00 ₪

34 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9356
סמינריון טעות במצב דברים שיש הגנה עצמית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי טעות במצב דברים לגבי נסיבות קיום הגנה?

 

תוכן עניינים

מבוא 

שאלת המחקר 

סייגים לאחריות פלילית 

סיווג 

היסוד הנפשי בהגנה 

הגנה עצמית מדומה וטעות במצב דברים לגבי קיום הגנה 

פסקי דין מרכזיים 

הסייגים לאחריות פלילית לאור תיקון מס' 39

הרמת נטל ההוכחה 

סיכום. 

בבליוגרפיה 

 

בעבודתי זו הסברתי מהי אחריות פלילית ומהן דרישות החוק לשם העמדה לדין והרשעתו של אדם שביצע עבירה, קרי קיומם של יסוד עובדתי, יסוד נפשי וכשרות משפטית.

 

בנוסף, ישנם מקרים בהם אדם ביצע עבירה פלילית ולמרות שהתקיימו כל יסודות העבירה, לא תוטל עליו אחריות פלילית, מדובר במקרים שבהם התקיימו התנאים הקבועים בסייגים והגנות שהחוק קובע, ואלו הם: קטינות, העדר שליטה, אי שפיות, שיכרות, הגנה עצמית, הגנת בית מגורים, טעות במצב דברים, צורך, כורח, צידוק וטעות במצב המשפטי[1].

 

ישנם הגנות וסייגים שמכילים בתוכם סייגים, שבהתקיים אחד מהם ההגנות או הסייגים לא יחולו. כך לדוג' ראינו שסייג השכרות קובע כי במידה ומצב השכרות נעשה במטרה לבצע עבירה, קרי שכרות מכוונת המבצע יישא באחריות פלילית שכן רואים אותו כבעל מחשבה פלילית בעבירה התנהגותית ובכל כוונה אם העבירה היא תוצאתית.

דוג' נוספת, סייג הגנה עצמית טומן בחובו סייג והוא נקיטה באמצעי סביר, כלומר האמצעי חייב להיות סביר ביחס לתקיפה ובמידה ונתקף מפעיל כוח שחורג ממתחם הסבירות ייתכן ולא יחסה תחת הגנה זו.

סייג להגנת הצורך קובע שהמעשה יהיה בגדר ברירת מחדל ואם הייתה אלטרנטיבה אחרת שהיא סבירה, הגנה זו לא תחול.

סייג טעות במצב המשפטי לא יחול על עבירות חמורות מאד שמעצם טיבן וטיבען הינן אסורות, לדוג' עבירות רצח, אונס, גניבה, שכן לא יעלה על הדעת שאדם יטען שלא ידע שמעשים אלו אסורים עפ"י חוק.

 

הסייגים וההגנות בחוק העונשין מסווגים לשתי קטגוריות: "הצדק" ו"פטור"[2].

בהצדק, המעשה מותר או אינו אסור, והחברה מצדיקה את ביצוע המעשה.

בפטור, המעשה עצמו אסור, אולם לא נטיל אחריות פלילית אם המעשה נעשה בנסיבות ובהתאם להגנות המצויות בחוק העונשין.

 

לכאורה אין חשיבות לסיווג זה משום שהתוצאה הסופית בשני המקרים הינה זיכוי, אולם ישנן שתי הסיבות העיקריות המראות את חשיבות הסיווג והן: האחת, היא התפיסה החברתית באשר למעשה- בהצדק החברה מצדיקה את ביצוע המעשה ואילו בפטור החברה לא מצדיקה את המעשה אך עדיין פוטרת מעונש. הסיבה השניה היא נטל ההוכחה, שמעשה מוצדק- נטל השכנוע בדבר אי קיומה של ההגנה מוטל על התביעה, ובפטור נטל השכנוע לקיומה של ההגנה מוטל על הנאשם.

 

בעבודתי זו התמקדתי בעיקר בסייג הגנה עצמית מדומה שהוא בעצם דוקטרינה המשלבת בתוכה שתי הגנות: הגנה עצמית וטעות במצב דברים.

הגנה עצמית מדומה הינו מצב בו אדם פועל מתוך אמונה מוטעית כי מתקיימים תנאיה העובדתיים של הגנה עצמית, קרי שאותו אדם הותקף שלא כדין וקיימת סכנה מוחשית על פגיעה בחייו, כאשר בפועל לא כך היו הדברים.

 

מקורו של סייג זה הינו במשפט הפלילי, אולם ראינו שגם במשפט האזרחי ישנו סייג דומה המקנה הגנה מפני תביעות בגין עוולת התקיפה.

 

דוקטרינת הגנה עצמית מדומה יושמה רבות ע"י בתי המשפט אולם קיבלה תוקף משפטי בפרשת אלטגאוז. ביהמ"ש קבע שדוקטרינה זו הינה במצב בו הנאשם מאמין שמעשיו מהווים הגנה עצמית ועומדים בדרישות הסייג, אם בפועל המצב אותו דימה הנאשם היה מתקיים ומצב זה היה עומד בדרישות סייג הגנה עצמית, הרי שלא נטיל עליו אחריות פלילית.

כן ביהמ"ש בחן האם נסיבות המקרה עומדים בדרישות לצורך קיומו של סייג הגנה עצמית, קרי בחן האם התקיימו ששת התנאים הללו: 1. תקיפה שלא כדין. 2. קיומה של סכנה מוחשית של פגיעה בחייו. 3. האם המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הדיפת התקיפה. 4. שהנאשם לא נכנס למצב בהתנהגות פסולה. 5. נחיצות המעשה ואי קיומן של אלטרנטיבות שפוגעות פחות. 6. פרופורציה- יחס ראוי בין הנזק הצפוי מפעולת המגן לנזק הצפוי מן התקיפה.

במקרה דנן, נקבע שהנאשם לא נתן את הדעת באשר לתנאים 3, ו-5, קרי הנחיצות והמידיות בהרי שלגבי חלקים מסוימים מן האירוע הוא לא זכר מה הייתה הכרתו הפנימית ו"חלל תודעתי" זה בראשו של הנאשם ביחס לתנאיה של הגנה עצמית מדומה הוא שגרם לכך שהרשעתו תעמוד על כנה.

 

בפרשת מזרחי ראינו כיצד דוקטרינה זו מיושמת כאשר הטוען להגנה עצמית מדומה הינו איש רשויות החוק, במקרה  דנן ביהמ"ש דחה את טענתו של הנאשם להגנה עצמית מדומה לאחר שבחן את נסיבות המקרה בהתאם לששת התנאים לקיומה של הגנה עצמית בנימוק שהנאשם לא עמד בשני תנאים: האחד, הכנות הסובייקטיבית. המערער לא חש מבחינה סובייקטיבית סכנה מוחשית על חייו מצידו של המנוח בבואו לירות בראשו. השני, המערער לא הניח את הדעת באשר לנחיצות הירי לעבר ראשו של המנוח לשם מניעת סכנה שכביכול נשקפה ממנו. זאת ועוד נטען כי הסייג הרלוונטי במקרה זה הינו צידוק שלפיו לא נשקפה סכנה לחייו של המערער ומטרת הירי הייתה למנוע את הימלטותו של הגנב, חרף זאת הסיבה שהגנת הצידוק לא עומדת למערער היא בשל פעולתו הקיצונית שחרגה מכללי הפתיחה באש. כן ראינו שהרשעתו של מזרחי עוררה ביקורת חריפה על בית המשפט וכן עוררה הדים רבים בקרב הציבור ככלל ובקרב אנשי החוק בפרט. ביקורת זו גורסת כי על הרשויות להגן על אנשי החוק ולא להענישם בגין ביצוע עבירות מסוג זה בזמן שהיו בפעולות מבצעיות, קיים חשש שאם המערכת לא תגבה את הפועלים מטעמה הרי שהוא לא יבצעו את עבודתם כראוי שמא יאלצו לתת את הדין בגין מעשיהם וזה בעצם יחליש את מעמדם בעיני הציבור ויפגע בתפקודם.

 

כפי שצוין לעיל דוקטרינת הגנה עצמית מדומה קיבלה תוקף משפטי בפרשת אלטגאוז, אך יושמה ע"י בתהמ"ש גם קודם לכן, לדוג' בפרשת עסלה בית המשפט קיבל את טענת הנאשמת אשר גרמה למותו של בעלה, שהיא חשבה  שמדובר באדם שמנסה לפרוץ לביתה על מנת לאנוס אותה. בפרשה זו ביהמ"ש דחה את ערעור המדינה והותיר את הזיכוי על כנו לאחר שפסק כי מעשיה נעשו מתוך טעות כנה והגיונית ולשם התגוננות.

 

לעניין נטל ומידת ההוכחה של סייג הגנה עצמית מדומה, בית המשפט קבע בפרשת רוזוב

כי נטל ההוכחה מורכב משני אלמנטים נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות.

ככלל נטל השכנוע מונח תמיד על כתפי התביעה הן ביחס ליסודות העבירה והן ביחס לסייגים, אולם לעניין נטל הבאת הראיות בסייגים התביעה צריכה להוכיח לגבי הנאשם כי לא התקיימו הסייגים, אך היא אינה צריכה להוכיח באופן שלילי את אי התקיימותו של סייג וזאת מכח סעיף 34ה הקובע חזקה שמעשה נעשה בתנאים שאין בהם סייג.

לעניין מידת ההוכחה: על התביעה להוכיח מעבר לספק סביר, לעו"ז די לנאשם להראות ספק סביר בכדי לסתור את החזקה המצויה בסעיף 34ה וזאת מכוח סעיף 344כב(ב).

מצגת על טעות במצב דברים- פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

א. אנקר ור. קנאי "הגנה עצמית וצורך לאחר תיקון מספר 37 לחוק העונשין" פלילים ג 5.

 

דוד ברהום "הגנה ע מדומה-מציאות או דמיון?" הסניגור 117 

 

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review (2016)

Fletcher, Basic Concepts of Criminal Law 73–92  (Spanish translation by Francisco Muñoz Conde)

Kopel, David B.; Gallant, Paul and Eisen, Joanne D.  "The Human 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת