עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית היגיינה, מניעת זיהומים, מוסד רפואי, גהות בבית חולים, תחושת האחריות האישית של אנשי הצוות הרפואי , שאלונים, כמותני (עבודה אקדמית מס. 9494)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9494

עבודה אקדמית היגיינה, מניעת זיהומים, מוסד רפואי, גהות בבית חולים, תחושת האחריות האישית של אנשי הצוות הרפואי , שאלונים, כמותני

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מניעת זיהומים במוסדות רפואיים ותחושת האחריות האישית של אנשי הצוות הרפואי?

תוכן עניינים

מבוא

מחלות ואחריות

תשתיות וציוד להיגיינת ידיים

תכשיר לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול

שימוש בכפפות

ניטור היענות להיגיינת ידיים

פעילות לקידום היגיינת ידיים

מחקר כמותני

שאלונים

ממצאים

סיכום  

ביבליוגרפיה

נספחים

1. עבודה זו תעסוק במניעת זיהומים במוסדות רפואיים. הענות מרבית להנחיות להיגיינת ידיים היא הפעולה היעילה ביותר למניעת העברת מחוללים בסביבה הטיפולית .

המסמך מגדיר עקרונות מדעיים ומפרט את התהליכים הנדרשים להבטחת הענות מרבית של צוות מטפל במוסדות רפואיים להנחיות להיגיינת ידיים, על פי שיטה שפותחה ותוקפה בארגון הבריאות העולמי בשנים האחרונות.

העקרונות כוללים: מחויבות ארגונית לשינוי למען בטיחות הטיפול הרפואי, זמינות מרבית של אמצעים לחיטוי ידיים בסביבת הטיפול, הדרכה אחידה של הצוות המטפל וניטור ההיענות להנחיות על פי עקרונות השיטה.

מרבית הזיהומים הנרכשים במוסדות רפואיים ניתנים למניעה[1] .

2.ידי הצוות המטפל הן גורם פעיל בהעברת מחוללי זיהום : ישירות ממטופל למשנהו, ממטופל לציוד או משטחים בסביבת המטופל וחוזר חלילה מציוד או משטחים מזוהמים למטופלים אחרים.

העברת זיהומים באמצעות הידיים של הצוות מטפל מתרחשת כתוצאה מתהליך הכולל 5 מרכיבים : א. מחוללי זיהום נוכחים על עורו של מטופל או נשרו בסביבתו הקרובה ;

מחוללי הזיהום הועברו לידי מטפל, ג. מחוללי הזיהום שורדים על ידי המטפל ;

היגיינת ידיים לא ננקטה או אינה יעילה;

המטפל בא במגע עם מטופל/ים נוספ/ים וסביבתם.

3.הוכח בעבודות מרובות כי כשלון בהיענות להיגיינת ידיים של צוות מטפל הוא הסיבה הראשית להעברה צולבת של זיהומים במוסדות רפואיים, התפשטות של חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה והתפרצויות של זיהומים[2].

היגיינת ידיים ע״י צוות מטפל היא אמצעי פשוט ויעיל לשבירה של שרשרת ההעברה של מחוללי זיהום במוסדות רפואיים, כאשר ננקטת מיד, לפני מגע במטופל ומייד לאחר המגע במטופל או בסביבתו. שבירת השרשרת מקטינה הארעות של זיהומים נרכשים במוסדות רפואיים ומונעת התפשטות של חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה .

השימוש הקבוע בתכשירים לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול במוסדות רפואיים מעלה את ההיענות להיגיינת ידיים אצל הצוות המטפל בהיותו נוח לשימוש, זמין, חוסך זמן וידידותי לעור הידיים.

בהתאם להמלצות הספרות המעודכנות, קובץ הנחיות זה מעודד שימוש בחיטוי ידיים ללא מים ע״י תכשירים על בסיס אלכוהול כאמצעי המועדף להיגיינת ידיים במוסדות רפואיים, ומחייב זמינות מירבית של תכשירים לחיטוי ידיים בכל אתר בו מטופלים חולים[3].

חובה על מנהל מוסד רפואי לעודד שימוש בתכשירים לחיטוי ידיים ע״י תמיכה מינהלית והקצאת משאבים לתשתיות, ציוד, תוכניות לעידוד היגיינת ידיים, תוכניות הדרכה וניטור היענות תקופתי.

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.

מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים[1].

הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואטרגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. גם פעולות עקיפות יותר נחשבות להיגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון. [2]

כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.

למרות הביסוס המדעי המוצק לחשיבות היגיינת הידיים, ההיענות אינה מספקת ואמצעים שונים שננקטו להעלאת ההיענות טרם הביאו לשינויים דרסטיים בהיענות. גורמים רבים המשפיעים על היענות נבדקו, אך טרם נבדקה תפיסת האחריות האישית של אנשי הצוות המטפל כפרטים אל מול מערכת ותפיסת זיהומים נוזוקומיאליים כמצב בלתי נמנע, מה שיכול להסביר את הקושי בהטמעת התערבויות בעבודת הצוות המטפל.

מטרת המחקר: בדיקת מידת האחריות האישית של הצוות המטפל על העברת זיהומים בתוך מחלקות. השערת המחקר: הצוות הרפואי אינו חש אחריות אישית וכישלון כאשר החולים שלהם נדבקים בחיידקי בית חולים.

שיטות סטטיסטיות: המחקר הוא תיאורי תצפיתי מסוג סקר חתך. המדגם הוא מדגם נוחות. המידע נאסף משאלונים שחולקו לעובדי הצוות במרכז הרפואי קפלן, כאשר המשתנה העיקרי הנבדק הוא תחושת הכישלון האישי של הצוות המטפל כלפי העברה צולבת של זיהומים. באנאליזה סטטיסטית p value פחות מ0.05 נחשב כמובהק סטטיסטית.

חשיבות המחקר: עבודה זו באה לבחון את אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר היכולים להשפיע על התנהגות הצוות המטפל בכל הקשור למניעת זיהומים. 

תוצאות: רוב הנשאלים, מעל שני שליש, אינם חשים כישלון אישי כאשר חולה במחלקתם נדבק בזיהום נוזוקומיאלי. אצל אלו החשים כישלון אישי לא נצפה הפרש פערים בין ההווה לאידיאל בין יחיד לקבוצה מה שכן נצפה באלו שאינם חשים כישלון אישי. תופעה זו דומה לבטלנות החברתית שנוטה להעלם כשיש נטילת אחריות אישית.

מסקנות: לרוב אין לקיחת אחריות אישית בנושא של זיהומים צולבים. לפיכך ,בחינוך למניעת זיהומים יש להוסיף גם את מרכיב האחריות האישית, מרכיב שלא נמדד עד כה כגורם מרכזי בהקפדה על היגיינת ידיים.

מערך המחקר: סקר תיאורי, תצפיתי מסוג סקר חתך. המידע נאסף משאלונים שמולאו על ידי אנשי צוות מטפל בבית חולים.

אוכלוסיית המחקר : אוכלוסיית היעד של המחקר היא כלל אנשי הצוות המטפל בבתי חולים. אוכלוסיית המחקר ממנה נגזרו המסקנות על אוכלוסיית היעד כללה אנשי צוות סיעודי ורפואי במרכז הרפואי קפלן. בוצעה פנייה אישית למטפלים במחלקות לרפואה פנימית, כירורגיה כללית, גריאטריה וטיפול נמרץ להשתתף בסקר. אין מדובר בדגימה אקראית אלא דגימת נוחות. אולם, למיטב ידיעת החוקרת והמנחים, אוכלוסיית עובדי המרכז הרפואי קפלן אינם שונים מעובדים בבתי חולים אחרים ולא נעשתה שם התערבות ייחודית לשינוי תרבות העבודה והגישה למניעת זיהומים. לכן אנו משערים כי ניתן להשליך, במידה מסוימת, מתוצאות הסקר על עובדי בתי החולים ככלל.

משתנים: נעשה שימוש בשאלון אשר נוסה בסקר ראשוני קודם. תחילה נתבקשו 9 עובדים במרכז הרפואי קפלן למלא את השאלון. לאחר מכן נערך עימם ראיון על מנת ללמוד כיצד הבינו העונים את השאלות ועל מה התבקשו לענות. בהתאם לממצאים נעשו תיקונים קלים לשאלון והוא חולק בשלב השני לכלל אוכלוסיית המחקר. השאלון מחולק לשלושה חלקים:

החלק הראשון מורכב משאלות הבוחנות את אמונות המשיב ומידת האחריות האישית שחש בנושא הדבקות מטופלים בבתי חולים. ברוב השאלות הנשאלים נתבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם מספר היגדים הקשורים להיגיינת ידיים בסולם אורדינאלי כאשר הערכים נעו בין 0 (שולל אמירה זו) ל5 (מסכים לחלוטין). כמו-כן המשיבים נתבקשו לכמת את מידת הקפדתם על היגיינת ידיים (ראה נספח א1). המשתנה העיקרי שנמדד היה התפלגות מידת ההסכמה עם ההיגד הבא: "כאשר חולה נדבק במחלקה בה אני עובדת זהו כישלון אישי שלי".

בחלק השני של השאלון (ראה נספח 1ב) הוצגו תמונות עם תרחישים שונים של אי הקפדה על היגיינת ידיים. הנשאלים נתבקשו לסמן כמה חולים לדעתם יידבקו בכל תרחיש. בכל תרחיש יש 2 חדרים סמוכים, סה"כ 12 מיטות חולים, המלבן המסומן ב CDT מייצג חולה עם Clostridium difficile. הנשאלים נתבקשו לסמן את החולים שלדעתם יידבקו בכל תרחיש.

לדוגמא, בתרחיש מספר 1 (להלן ) מתואר איש צוות יחיד שאינו מקפיד כלל על מניעת זיהומים:

 הנשאלים סימנו את החולים שלדעתם יידבקו בCDT כך:

 
   

 החלק השלישי (נספח 1ג) כלל שאלה פתוחה על מדוע לדעת הנשאלים אין הקפדה מספקת של צוותים רפואיים על הגיינת ידיים, וכן פרטים דמוגרפיים.

שיטות סטטיסטיות:

בסקר הראשוני שהתבצע במחלקה פנימית בבית חולים אחר נמצא כי 6 מתוך 27 משיבים (22%) ענו כי הסכימו עם ההיגד "כאשר חולה נדבק במחלקה בה אני עובדת זהו כישלון אישי שלי". על מנת לשחזר תוצאה זאת ולקבל רווח סמך 95% בטווח של 0.2, כלומר רווח סמך שבין 12% ל-32%, נזקקנו לסקר של לפחות 66 משיבים. המדגם שלנו כולל 96 נשאלים, כלומר בערך פי 1.5 מהדרוש.

עיבוד תוצאות המחקר:

סטטיסטיקה תיאורית תשמש להצגת מאפייני המשיבים והתוצאות, כאשר משתנים רציפים יוצגו על ידי ממוצע וסטיית תקן. משתנים קטגוריאלים יוצגו באחוזים.

דוגמא מהשאלון : תשובות לשאלה הפתוחה

סיבות לאי הקפדה על היגיינת ידיים:

  1. חוסר זמן, חוסר רענון נהלים, הצוות לא משדר שזה מאוד קריטי
  2. לא מודעים לחשיבות ומשמעות של היגיינת ידיים למניעת זיהומים.
  3. לדעתי אין סיבה שבגלל לא נקפיד על היגיינת ידיים.
  4. חוסר באמצעי מיגון, חוסר בידיעת הצוות על המחלות של החולה המדבק (במקום מדבקה קטנה אולי לשים שלט גדול יותר)
  5. עומס מטופלים לעומת חוסר בצוות.
  6. מודעות לא מספיקה, עומס עבודה, תנאי עבודה ירודים.
  7. חוסר אחריות.
  8. עצלנות.
  9. עומס עבודה, שחיקה, היעדר מודעות וידע מספיק בנושא זיהומים.
  10. חוסר ידע, חוסר אמצעים, אדישות, חוסר זמן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים) 

 Jha A, ed. Summary of the evidence on patient safety: implications for research. Geneva: World Health Organization.

 D. Pittet, B. Allegranzi and H. Sax et al., Evidence-based model for hand transmission during patient care and the role of improved practices, Lancet Infect Dis 6 , p. 641

 Erasmus V et al. Systematic review of studies on compliance with hand hygiene guidelines in hospital care. Infect Control Hosp Epidemiol. ;31(3):283-94.


WHO,  Guidelines on hand hygiene in health care.

CDC,  Guidelines for hand hygiene in healthcare settings.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת