‏290.00 ₪

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

תוכן עניינים

מבוא.. 4

צורת הופעתו של המשיח. 5

מעיקרי האמונה. 6

תפקידיו 7

תרומת הנצרות והאסלאם למשיחיות.. 8

הולדתו של המשיח. 8

כמיהה למשיח. 9

זרמים משיחיים ביהדות.. 10

המשיחיות במשנתו של הרמב"ם.. 11

משנה תורה. 16

החסידות והבעש"ט.. 22

משיח שקר שבתאי צבי 23

תיאור דמותו של שבתאי צבי 23

שבתאי צבי כבעל הפרעה דו קוטבית.. 25

חסידות חב"ד. 32

ייסוד חסידות חב"ד. 32

רשימת אדמו"רי חב"ד. 33

הנהגת חסידות חב"ד בדורות האחרונים.. 33

מאפייני חסידות חב"ד. 34

חב"ד ופוליטיקה. 36

האלוהות בכל מקום.. 36

מרכזיות הצדיק והמשיח בקהילה. 37

אליגוריה של התורה. 37

הרבי מליובאביץ' – ר' מנחם מנדל שניאורסון 37

פועלו 38

חיבוריו 39

אחרי מותו 42

פולמוס המשיחיות בחב"ד. 42

זיהויו כמשיח. 43

הפרסום.. 44

התייחסות מחוץ לחב"ד. 44

יוזמות פרסום מוקדמות.. 45

שירה משיחיסטית לפני הרבי 46

תקופת מחלת הרבי 48

פטירת הרבי 49

פולמוס ההתייחסות לפטירת הרבי 49

רקע רעיוני 49

ההתייחסות.. 50

עמדות הצדדים.. 50

סיכום.. 52

ביבליוגרפיה.. 53

משיח הוא למעשה אדם, דמות משכמו ומעלה אך לא יצור שמימי ולא יצור על אנושי. משיח עלפי היהדות הוא ילוד אישה. המסורת המקובלת גורסת כי משיח פוטנציאלי מצוי בכל דור, והוא יהפוך למשיח ממש, אם ההשגחה העליונה תסבור שהדור זכאי לכך‏.

מקורות עיקריים לדמותו של המשיח מצויים בספר ישעיהו בשני מקומות: במקור הראשון פרק י"א הוא מתואר כדמות עילאית ומושלמת בעלת כוחות על טבעיים, ואילו במקור השני "פרשת ישכיל עבדי" פרק נ"ב הוא מתואר כדמות מוכה וסובלת, שנושאת עליה את חוליי הדור.

המשיחיות במשנתו של הרמב"ם

ראשית עיסוקו של הרמב"ם בגאולה – בחיבור נעוריו אגרת השמד, היא מאמר קדושהשם. בהערה קצרה סמוך לסיומו של המאמר, כמעט דרךאגב, הוא מעלה לראשונה את ענין האמונה בביאת המשיח ואת משמעותה לגבי מעמדו של האדם – מבחינת החיוב בשמירת התורה וקיום המצוות – בהווה האכזרי. והאיזכור הראשון הזה של המשיח במשנתו של הרמב"ם בא דווקא מן ההיבט של היפותזה שלילית לגבי העתיד: הוא מתייחס לאפשרות "שלא יזכנו השם אנו או בנינו או בניבנינו לראות המשיח".

הלכות משיח" לפי הרמב"ם. חשובה העובדה ש"הלכות" אלו לא נכללו בהל' יסודי התורה – ששמן מעיד על משמעותן, ואף לא בהלכות תשובה – שבהן נקבעת ומוגדרת תכלית האמונה והדת, ושהרמב"ם אף לא ערך את הלכות המשיח כהלכות בפני עצמן אלא כללן ב"הלכות מלכים ומלחמותיהם", המתייחסות למציאות ההיסטורית הריאלית: המשטר הממלכתי של עם ישראל במדינתו הריבונית, שחוקתה היא התורה וחוקיה – המצוות; הפונקציות והסמכויות של המוסד השלטוני המלכותי; המשימה המוטלת על המלך, שהיא להשליט את משפט התורה על העם בפנים, ואילו ביחסי חוץ ובטחון – לנהוג כנוהג של מדינות ריבוניות, מלחמה או שלום, בריתות או כיבושים, בהתאם לצרכים או לאינטרסים המדיניים. בתמונה זו מעורבים מרכיבים ריאליסטיים במרכיבים אוטופיים. ברוח האידיאליזציה של העבר במקראי, של "מדינת התורה" או "מדינת ההלכה" מונחים אלה, הרווחים בדיבור המדיני המודרני, אינם מצויים ברמב"ם הרווחת במסורת, הרמב"ם מניח שמשטר כזה היה קיים לפנים – אמנם קיום לא מושלם, ושעכ"פ תקפותו ההלכתית קיימת ועומדת, ושהוא עתיד להתחדש בפועל בימותהמשיח. 

תיאור דמותו של שבתאי צבי

אחת הפרשיות המרתקות והסוערות ביותר בתקופת הגלות של עם ישראל ואולי אף בהיסטוריה היהודית הכללית, היא ללא ספק פרשיית משיח השקר, שבתאי צבי. שבתאי צבי והתנועה שהקים ושנקראת על שמו – התנועה השבתאית, סחפו אחריהם אלפי מאמינים בכל קצוות הגולה. מאמיניו היו בטוחים כי סוף סוף הגיעה עת הגאולה ודמותו המיתולוגית של המשיח מתממשת במציאות בדמותו של שבתאי צבי. סיומה העגום של הפרשייה הייתה בהתאסלמותו של שבתאי צבי, שגרמה למפח נפש אדיר בקרב מאמיניו ול"רעידת אדמה" כללית בעולם היהודי, שרישומיה ניכרים עד היום1.

מן המפורסמות, כי הגורם המשיחי היה ועודנו דומיננטי מאוד באמונה היהודית, בייחוד לאחר חורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה. בשל הציפייה הדרוכה לקראת האפוקליפסה לאורך הגלות, ציפייה שנבעה ללא ספק מן המצוקה הרבה שחיו בה היהודים במשך 2000 שנה, לא מפתיעה העובדה כי נוצרו נסיונות שונים לגלם בפועל את דמותו של המשיח המצופה. ואכן "משיחים" שונים ומשונים או אמונות המנסות לממש את האפוקליפסה, צצו במשך הדורות. אלא שפרשיית שבתאי צבי שונה לחלוטין מכל שאר תופעות המשיחיות שחווה העם היהודי לאורך שנותיו. בדרך כלל, הקהילה היהודית הייתה בעלת ליכוד פנימי וכוח וויסות עצמי ניכר ועל כן היא לא נתנה לכוחות משיחיים סוטים, שעלו פה ושם לאורך כל שנות הגלות, לשבש את מהלך חיי הקהילה הנורמטיביים. לעומת זאת, התנועה השבתאית והעומד בראשה, שבתאי צבי (להלן ש"ץ), הצליחו ליצור דרך משיחית מוחשית שסחפה אחריה המונים רבים – משפוטי העם ועד גדולי המנהיגים והרבנים. הממסד הרבני, שהיה אחראי על הוויסות הנורמטיבי של הקהילה היהודית קרס לחלוטין, חלקו מכורח וחלקו מרצון. ש"ץ הצליח, בפעם הראשונה בהיסטוריה היהודית לגלם את דמותו של המשיח המיוחל ולסחוף את העם לאמונה כי הגאולה הגיעה.

פולמוס המשיחיות בחב"ד

פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא ויכוח בין הזרם המשיחיסטי לבין הזרם המתון הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטימשיחיסטי" בחסידות חב"ד בשאלה האם להתייחס אל הרבי מליובאוויטש כמשיח והאם לפרסם זאת. הוויכוח החל בראשית שנות ה של המאה ה באחרית ימיו של הרבי, בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר פטירתו בג' בתמוז ה'תשנ"ד , ונמשך גם כיום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח‏‏ כשיקום לתחייה, אך סוברים שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם על כך שחלק מן הפלג המשיחי בחסידות מכחיש את עובדת פטירתו של הרבי. [1]

הזרם המשיחיסטי, על פי הבנתם את דברי והוראות הרבי, רואים בהפצת אמונתם במשיחיות הרבי אידאל חשוב, שיזרז את בוא הגאולה, ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים‏. אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ורבים אף חובשים כיפה עליה כתוב משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "מודה אני"‏. סמל נוסף המזוהה עם הזרם המשיחיסטי הוא דגל צהוב ובו כתר והכיתוב "משיח". סמל זה מופיע גם כסיכה לענידה על דש הבגד‏.

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחיסטי, וסבור כי המשיחיסטים טועים בהבנת דברי הרבי ופעולותיהם פוגעות ברצונו ומרתיעות מיהודים להתקרב לתורה ולחסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. לדעתם, כיון שהרבי התנגד בתקיפות לזיהויו ולפרסומו כמשיח, אין לעסוק בעניין זה כלל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים

ד"ר יצחק קראוס, השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד

Joseph Telushkin. Rebbe: The Life and Teachings of Menachem M. Schneerson, the Most Influential Rabbi in Modern History. HarperWave

Chaim Miller. Turning Judaism Outwards: A Biography of the Rebbe, Menachem Mendel Schneerson. Kol Menachem