ראשי פרקים:

מבוא

יצירות ספרותיות של הדור השני לשואה

ארועים הסיטוריים שהשפיעו על ספרות הדור השני

הדור השני לשואה

יחסי הורה-ילד בקרב הדור שני לשואה

״קשר שתיקה״

תופעות התנהגותיות אצל בני הדור השני

הדור השלישי לשואה

זיכרון השואה בתרבות ובאמנות בדור השני והשלישי

הדור השני

ביטוי אמנותי - ספרות השואה

מקרה בוחן: "גולם במעגל"

העברה בין- דורית של טראומה

סיכום ביניים גולם במעגל

ביבליוגרפיה

הדור השני לשואה הוא השם שבו מכונים בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל.

התהליכים בארץ אפשרו את התקבלות מושג ה"שואה" אל הציבור הארצישראלי כמו כן הזדהות עם הניצול שלא הייתה מתאפשרת לולא מדינת ישראל בכלל ואזרחיה כפרט היו חווים את האירועים שכיננו את ההיסטוריה של המדינה ואפשרו אמפטיה ותחושת הזדהות עם הניצול שעד אותם ימים נכלל עם המוטו הארצישראלי של "שלילת הגולה" ואי לכך גם התעלמות,קשר של שתיקה ואי רגישות לניצולים שחוו על בשרם את מאורעות אירופה בשנים 1939-1945.

בשנים שלפני משפט אייכמן ישראל הגדירה עצמה כאנטי-תזה לחיים בגולה, ניצולי השואה נתפסו כחלשים לא לוחמניים כ"הולכים כצאן לטווח", התרבות הארצישראלית התגאתה בצבא הגנה לישראל, בחיילים המחזיקים רובים ומגנים בחירוף נפש על מדינתם, כמו כן העלו על נס את האיכר החקלאי החלוצי שמייבש ביצות ובונה את הארץ.

לכן קורבנות השואה זכו ליחס של בוז והשפלה מצד הצברים, אי לכך חשו הניצולים שאיש לא רוצה לשמוע את סיפורם וכך החל קשר של שתיקה שיותר בחלקו במשפט אייכמן.

רק במשפט אייכמן עלו קולות חדשים של ניצולים שלחמו וסיפרו סיפורי גבורה של פרטיזנים שלחמו בגרמנים המרצחים ואף ניצחו וזכו להגיע ליום הזה ולספר את סיפורם שהושתק עד לאותו זמן.

יצירות ספרותיות של הדור השני לשואה

"כובע הזכוכית" (1985), מאת נאוה סמל, כפי הנראה היה זה הספר הישראלי הראשון שעסק בחוויות הדור השני לשואה. סמל עצמה הייתה בת לניצולי שואה, מימי ויצחק ארצי.

"עיין ערך אהבה" (1986), מאת דויד גרוסמן, היה אחד הספרים הראשונים שעסקו בהשפעות השואה על ילדי הדור השני לשואה ועל אורח החיים בישראל. הוא פתח דרך לספרים רבים אשר השתמשו בכתיבה כתרפיה אישית ולאומית ועסקו בנושא. הפרק הראשון של ספר זה עובד לנובלה "מומיק".

"אפר ואבק" (1988) הוא אלבום יהודה פוליקר כסולן, שיצר אותו עם יעקב גלעד, שהפיק וכתב את מרבית השירים. פוליקר וגלעד שילבו באלבום שנים עשר שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם.

"חום יולי אוגוסט" (1988) הוא אלבום של הזמר שלמה ארצי בשיר "בגרמניה לפני המלחמה" עוסק החוויה הקשורה לשואה.

"בגלל המלחמה ההיא" (1988), סרטה של אורנה בן-דור, עוסק במוזיקאים יהודה פוליקר ויעקב גלעד והוריהם ניצולי השואה. הסרט עורר דיון נרחב בשאלת אופן ההתמודדות של הניצולים עם עברם ועם תהליך הקליטה שלהם במדינת ישראל.

"מה שנשאר" (1990), אלבומו של אילן וירצברג שיצירתו צמחה בצל מותו הטרגי של אביו, בני וירצברג. האב היה ניצול שואה שהתאבד כשנה לאחר צאת ספרו האוטוביוגרפי, עת היה אילן וירצברג נער כבן 17.

"מדריך למטייל בוורשה" (1995), מחזה מאת הלל מיטלפונקט העוסק בהשפעת השואה על הישראלים, ועל היחס של בני הדור השני להוריהם ולעבר, מול המציאות בהווה. זאת, דרך ביקור של אם ניצולת שואה ובנה בוורשה המודרנית.

"שואה שלנו" (2000), מאת אמיר גוטפרוינד, רומן זוכה פרס בוכמן העוסק בילדות בצלם של ניצולי השואה. [4]

"חמסין וציפורים משוגעות" (2001) מאת גבריאלה אביגור-רותם, רומן העוסק בהתמודדותה של בת הדור השני לשואה במדינת ישראל הצעירה עם סיפור חייו של אביה.

"רקדנית שחורה בלהקת יחיד" מאת אסתי ג. חיים (הספריה החדשה 1997) קובץ סיפורים קצרים ונובלה העוסקים בגיבוש זהותה של אשה צעירה, בת הדור השני, מילדותה, כשאמה ניצולת השואה מגוננת עליה ומלעיטה אותה בתרופות כדי שלא תחלה, ועד לבגרותה והפיכתה לאם בעצמה, כשהיא מנסה לחפש זהות חדשה, קוסמופוליטית על ידי בריחה מביתה ליציאה למסעות בעולם ובנפשה.

"מטאליק בלוז" (2004), סרט קולנוע בבימויו של דני (נוקיו) ורטה, ובכיכובם של אבי קושניר ומשה איבגי. הסרט עוסק בסוחר מכוניות, שמואל, ובעוזרו, סיסו, הנוסעים לגרמניה כדי למכור מכונית נדירה שהזדמנה לידיהם. במהלך המסע מטרידות את שמואל, בן הדור השני לשואה, מחשבות והזיות על אירועי השואה, והן משפיעות גם על מעשיו.

"פני הגזע ופני הזיכרון: הספרייה האסורה" מאת חיים מאור, ספר קטלוג של תערוכת הקבע שלו ב'משואה',2005.

"רובדי זיכרון" אמנים ישראלים "דור שני" לשואה, קטלוג תערוכה באצירת בתיה ברוטין ואירית לוין, בבית האמנים בתל אביב, ינואר 2008.

"הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא" (2012): רומן גרפי אוטוביוגרפי מאת מישל קישקה, המספר על חייו של קישקה בבית הוריו ובמשפחה שהקים, המתנהלים בצל זיכרונותיו של אביו ממחנות ההשמדה.[5]

"מקהלה הונגרית" (2014): בעקבות שיחותיו של פרופ' יגאל שוורץ עם הסופרת רות אלמוג על זכרונות הילדות שלו כבן הדור השני לשואה כתבה אלמוג את הסיפור הקצר "גמדים על הפיז'מה", שנכלל בקובץ סיפוריה "תיקון אמנותי" משנת 1993. כעבור עשרים שנה כתב שוורץ את "מקהלה הונגרית", שתחילה מובא בו סיפורה של אלמוג, ולאחריו מופיעה התייחסותו הנרחבת של שוורץ לכל משפט בסיפור זה.

הספר הראשון של האומנית ישי גרבש "In My Mother's Footsteps" ומספר פרויקטים נוספים עוסקים בשואה. [6]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019

[2] ראול הילברג, חורבן יהודי אירופה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2012.

[3] שרון גבע, השואה שעת חינוך. מכון מופ"ת, (2017)

[4] אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

[5] Cowan, Paula. Understanding and teaching Holocaust education. Los Angeles : Sage Publications, 2017