‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשת אלטלנה: בן גוריון מול בגין?

תוכן ענינים

מבוא

אצ"ל - ארגון צבאי לאומי 

אלטלנה. 

הרקע לפרשייה. 

מהלך הפרשה, הרכש והגעת האונייה. 

המשא והמתן 

גזרת כפר ויתקין 

גזרת תל אביב. 

רשיות הסירוב בצה"ל. 

הפגזת הספינה. 

תוצאות הפרשה.

אלטלנה בזיכרון הקולקטיבי 

אלטלנה – נקודת מבט נוספת. 

הבחירה בחוף כפר ויתקין 

ביביליוגרפיה. 

נספחים.

בעבודה זו אסקור פרשה מיוחדת בתולדות ראשית היישוב בתפר שבין מחתרות וצבא ובין יישוב למדינה.
הניסיונות לכונן הפוגה, בקרבות שהתחילו בין הצדדים בארץ-ישראל ב-14 במאי 1948, נמשכו כשלושה שבועות והיו כרוכים בשתי החלטות של מועצת ביטחון של האו"ם. בהחלטה השניה שנוסחה בשפה תקיפה במיוחד, הורתה מועצת הביטחון למתווך מטעם האו"ם, הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, לפקח על ביצוע ההחלטה שאסרה בין היתר על כניסתם לארץ של יוצאי צבא, חיילים וציוד צבאי. היתה זו הפעם הראשונה שנכלל בהחלטה גם איום ישיר בהטלת סאנקציות אם אחד מהצדדים ידחה את ההחלטה, ימאן לקיים את ההפוגה או יפר אותה. בשל מורכבות המצב, נכנסה החלטת ההפוגה לתוקף רק ב-11 ביוני, יום יציאתה של "אלטלנה" מנמל דה בוק לישראל[2] .
דבר קיומה של ספינת-הנשק היה ידוע להנהגת המדינה. את המידע עליה קיבלו עוד בלילה שבין ה-15 ל-16 במאי בפגישה שקיימו ישראל גלילי (לשעבר, ראש המפקדה הארצית של ההגנה ונציגו של ראש הממשלה למשא ומתן עם האצ"ל), לוי אשכול (שכיהן בשורה של תפקידים במשרד הביטחון ושימש בפועל כמעין מנכ"ל המשרד) ודוד כהן (קצין הקישור בין ה"הגנה" ואח"כ משרד הביטחון לבין האצ"ל) עם מנחם בגין, יעקב מרידור (סגן מפקד האצ"ל והממונה מטעמו על שילוב חברי האצ"ל בצה"ל) ושמואל כץ (חבר מפקדת האצ"ל ואחראי על ענייני ההסברה באירופה) ואנשיו. האחרונים הציעו עיסקת שותפות בין האצ"ל ל"הגנה" (על הקמת צה"ל הוכרז רק כעבור עשרה ימים) בשל קושי כספי להשלים את ציודה של האוניה. בתגובה להצעה, התבקשו אנשי הרכש של ה"הגנה" שישבו בצרפת לברר עוד פרטים על "אלטלנה" ובתגובה הם שיגרו מסר ובו הודיעו שהאוניה "שרופה", כלומר - היא מוכרת לבריטים ולערבים ועל כן אין סיכוי שתצליח לפלס דרכה אל חופי הארץ מבלי שתזוהה בדרך. מכיון שכך, הודיעו נציגי ה"הגנה" למפקד האצ"ל כי אינם מעוניינים בעיסקה והנושא ירד מעל הפרק. 4 בלילה שבין ה-15 ל-16 ביוני, נקראו שוב גלילי, אשכול וכהן לפגישה עם בגין ובכירים נוספים באצ"ל. באותה ישיבה, לאחר דיון בעניינים שוטפים, הציג בגין בפני אנשי צה"ל את דבר יציאתה של האוניה לדרך וכן כישלונה של מפקדת האצ"ל, למרות נסיונותיה, ליצור עימה קשר. כל הנוכחים בפגישה ידעו היטב, כי הגעתה של הספינה לארץ בעצם ימי עלולה להצטייר כהפרה בוטה של ההפוגה, ועל כן ביקש בגין כנראה לקבל את הסכמת הנהגת המדינה לבואה. הגעתה של אניית הנשק לארץ בימי ההפוגה היתה אמנם אסורה על פי התחייבותה הבינלאומית של ישראל, אך בפועל כפי שמעיד פנחס ואזה (מפקד יחידת הרכש של ה"הגנה" ואח"כ צה"ל) המשיכו פעולות הרכש גם בזמן ההפוגה וזאת תוך הקפדה על חשאיות וזהירות רבה. תקופת ההפוגה, מעיד ואזה, היתה תקופה רבת פעילות לאנשי הרכש - כמעט מדי לילה היתה מגיעה לארץ אוניה נושאת ציוד שהיתה נפרקת בדרך כלל בחיפה מתחת לאפו של הצבא הבריטי שחנה שם עד ה-1 ביולי .

פרשת אלטלנה התחוללה במהלך הפסקת האש הראשונה במלחמת העצמאות, זמן קצר אחרי הקמת מדינת ישראל. בתקופה זו היה נתון היישוב היהודי במצב צבאי ירוד ואף נדחק בכל גבולותיו על ידי אוייביו מצבאות ערב. מלבד המתיחות ששררה, סבלה מדינת ישראל מחוסר בחיילים בציוד ובאמל"ח. הסכם מימון האוניה, העמסתה בציוד ואיושה נחתם בין האצ"ל ל"הגנה" בטרם נחתם הסכם פירוק האצ"ל אשר התבצע ב – 1 ליוני. הפלגת האוניה והגעתה לתחומי מדינת ישראל התבצעה לאחר חתימת הסכם פירוק האצ"ל. כניסתו לתוקף של הסכם הפירוק הותיר לאצ"ל גדוד אחד מרכזי בירושלים בשם "הגדוד הירושלמי" . שאר יחידות האצ"ל הוכפפו למטה צה"ל[1]. כך שלמעשה עם הגעת האוניה לחופי תל אביב ארגון האצ"ל היה בתהליך פירוק מתקדם. הסכם הפירוק נערך ונחתם ביוזמתו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון אשר ראה ערך עליון בהקמת גוף מרכזי צבאי המאחד תחתיו את כלל הכוחות הלוחמים העבריים. לתפיסתו, החתירה לממלכתיות תוביל לצמצום חילוקי הדעות בין זרמי הציונות ולביסוסה של מדינת ישראל. למהלך זה היתה חשיבות מכרעת עבור היישוב היהודי. פירוק יחידות לוחמות קטנות בעלות אידיאולוגיה וזהות תרבותית אחידה ובמקביל הקמת יחידות הטרוגניות גדולות המושתתות על ערכים קולקטיביים ישראליים תרמו ליציבות ולמכנה משותף רחב בקרב הכוחות הלוחמים[2]. האירגונים הקטנים שהתנגדו למהלך של בן גוריון ביקשו לשמור על עצמאותם. רצון הממשלה לריכוזיות וממלכתיות מחד וזיקת האירגונים לעצמאות ושמירה על גאוות יחידה מאידך, היוו את נקודת הפתיחה למשבר שהתרחש . פרשת "אלטלנה" הותירה משקעים רבים ומרים בקרב אנשים רבים לאורך השנים. אחת הגרסאות שנפוצה היתה כאילו ממשלת ישראל, התקפלה בשל לחץ בינלאומי והקריבה את האצ"ל למען חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל בקרב מדינות העולם. בעבודה זו ננסה לתת הסבר קצת יותר מורכב להתרחשות. כך למשל, משנדרש שרת לתת הסברים למה שהתרחש בכפר ויתקין, עוד לפני הפעלת "התותח הקדוש" ביום ג' ה-22 ביוני בערב, הציג את שלוש האפשרויות שעמדו בפני מקבלי ההחלטות משנודע להם שהאניה כבר יצאה לדרך ולא ניתן למנוע את הגעתה: האפשרות הראשונה היתה - להתעלם מן הענין, ואז - אם אנשי האצ"ל מצליחים להוריד את המטען בשקט, מסכימים למעשה עם מהלך שפירושו חיזוק משמעותי של אירגון שנמצא בתהליך של חיסול ופירוק. אבל אם, לעומת זאת, הענין מתגלה - מסתכנים בהפרה גלויה של ההפוגה.

מצגת בנושא אלטלנה, מנחם בגין נגד דוד בן גוריון

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לפידות, יהודה, פרקים בתולות האצ"ל, מכון ז'בוטינסקי

מנחם בגין, המרד: זכרונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי בארץ-ישראל, תשנ"ז, הוצאת אחיאסף  עמ' 97

יוסף קיסטר, האצ"ל, הוצאת משרד הביטחון, (הוצאה מחודשת) , עמ' 59

י"ח ברנר, אלטלנה: מחקר מדיני וצבאי,  תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 91

נקדימון, שלמה, אלטלנה, הוצאת עידנים, ירושלים, עמ' 97