‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אסון מירון?

תוכן עניינים

מבוא. 

ניסיון הפקעת מתחם ציון הרשב"י 

היערכות להילולה. 

מהלך מחדל האסון 

אירוע חירום אזרחי 

סמכויות בעת אירוע חירום אזרחי 

מקרים של אירוע חירום אזרחי 

מהלכים מטרתיים ומשפטיים לאחר אסון מירון 

ועדת נאור -  ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון 

חוקי בטיחות לשמירה על ביטחונם של המשתתפים באירועים המוניים. 

השלכות ותגובות אסון מירון 

שלב הפקת הלקחים מאסון מירון 

אסון מירון בתרבות. 

סיכום ודיעה אישית. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  אסון הר מירון. זהו האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל בתחום אסונות אזרחיים בשל צפיפות. האסון התרחש במאי 2021 בחגיגות ל"ג בעומר שהתקיימו בהר מירון. מידי שנה פוקדים את המקום אנשים רבים באתר אשר התגלה כבעל ליקויים בטיחותיים רבים ומשמעותיים. השנה, בעת שחגגו במקום, נדחסו לאתר המוני משתתפים אשר קרסו זה על זה והובילו למפולת אנושית שהביאה למותם של 45 אנשים וכן לפציעתם של כמאה וחמישים משתתפים נוספים.

עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 145 בני אדם.

בעקבות האסון הכריזה ממשלת ישראל ה-35 על יום אבל לאומי, ומאוחר יותר הכריזה ממשלת ישראל ה-36 על הקמת ועדת נאור – ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון.

הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת בל"ג בעומר במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מזה מאות שנים. לאחר הקמת מדינת ישראל ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המונים ומספר המשתתפים בו מגיע למאות אלפים. מלבד ההדלקה מרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם, החל משנות ה־90 של המאה ה־20 נוספו הדלקות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ואדמו"רים, הנערכות בהמשך הלילה ובמהלך היום שלאחריו, במעמד קהל רב.

מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים כבישי גישה צרים. המתחם כולל מבנים ישנים שבסיסם החל להיבנות בראשית המאה ה-19 ורוב הרחבותיו נוספו בראשית המאה ה-21, כדי לקלוט את ההמונים. מרכז המתחם נמצא בבעלות מספר הקדשות והשטח הציבורי שסביבו נמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית מרום הגליל.

קיום אירוע המוני במתחם גרר ביקורות ואזהרות במהלך השנים. בשנת 2008 ובשנת 2011 התריע דו"ח מבקר המדינה על ליקוים במערך דרכי המילוט במתחם, שאינם עולים בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים ועלולים להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת אירוע רב-נפגעים. בשנת 2017 קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים.

במהלך השנים נבנו בקרבת הציון מבנים שאינם חוקיים. הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי מועצה אזורית מרום הגליל שהמקום בתחום שיפוטה.

ניהול האתר וארגון ההילולה השנתית נעשים על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בראשות יוסף שווינגר, הפועל במסגרת המשרד לשירותי דת והוא הגוף המארגן הראשי ומקשר בין גופים ממשלתיים ופרטיים נוספים המעורבים בניהול האירוע, כדוגמת משטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א, משרד התחבורה ועוד. בשל מספר המשתתפים הרב פועל מערך תחבורה ציבורית מיוחד ממרכזי אוכלוסייה חרדית למירון, לצד תחבורה פרטית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] דו"ח ביניים - ועדת נאור -  ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, לפ"מ, ירושלים (2021)

[2] יוסי מזרחי, ‏האסון במירון: תוכנית הבטיחות שאושרה, גרסת המהנדס והפער בינה לבין מה שקרה בפועל, ‏ערוץ 12 קשת, ‏4 במאי 2021‏

[3] מאור צור, עמרי מניב, "צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון, חדשות 13, 3 במאי 2021

Wikipedia the free encyclopedia licensed under CC-BY-SA