עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על זדורוב זיכוי, זדורוב כמקרה מבחן של הודאת שווא ולצורך בסיוע, הודיה בפלילים, דיני עונשין, זיכוי זדורוב (עבודה אקדמית מס. 9932)

‏290.00 ₪

 30 עמודים.

עבודה על זדורוב זיכוי, זדורוב כמקרה מבחן של הודאת שווא ולצורך בסיוע, הודיה בפלילים, דיני עונשין, זיכוי זדורוב

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הודאה בתוספת דרישת הסיוע, לאור פס"ד זדורוב[3] כמקרה מבחן להודאת שווא ולצורך בסיוע?

תוכן עניינים 

מבוא. 4

שאלת המחקר 5

הצורך במתן הודאות באופן חופשי ומרצון 6

מעמד ההודאה במשפט. 7

משקלה של הודאה 8

הגורמים המובילים להודאה כוזבת. 9

וועדת גולדברג 10

דין מצוי בנושא הודאות שווא. 11

משפט משווה ומשפט עברי 13

פס"ד זדורוב – הודאת שווא? 17

הרשעה על סמך הודאה 17

הבחנה בין הודאות-אמת לבין הודאות-שקר 18

פרטים מוכמנים. 18

"זיהום" ההודאה על-ידי החוקרים. 19

זריקת המכנסיים. 19

האונס שלא היה 20

שופט מול תובע 20

הרשעה ברצח מול הרשעה בעדות שקר 20

קיום הספקות. 21

העדר מניע 22

טביעת הנעל- האומנם מדובר בבדיקה מדעית? 22

חשודים אחרים- 24

ערעורו של זדורוב על פסק הדין- 24

דין רצוי 25

הצעת החוק שגובשה וטרם אושרה בנושא דרישת הסיוע 25

סיכום. 26

ביבליוגרפיה 29

נספח 31

בית המשפט זיכה את רומן זדורוב מרצח הילדה תאיר ראדה בקצרין מחמת הספק: "הראיות החדשות הטו את הכף באופן משמעותי". זדורוב, הורשע בעבר במעשה וריצה מאז כ-15 שנות מאסר. אחר כך הורה בית המשפט העליון לקיים משפט חוזר לזדורוב. המשפט החוזר התמקד בראיות חדשות שהעלו ספק סביר באשמתו, כפי שקבע שופט העליון לשעבר חנן מלצר. השופטים נענו גם לבקשת סנגורו של זדורוב, ירום הלוי, ודנו בממצאים שנידונו במשפט הראשון. הראיה המרכזית שעליה התבססה הרשעתו של זדורוב במשפט הראשון היא הודאתו ברצח בפני מדובב שהושתל בתאו. בעדותו במשפט החוזר טען זדורוב כי שיקר למדובב כיוון שזה איים להרוג אותו אם לא יתוודה בפניו. ספר חשוב בנושא:

דורון מנשה ואיל גרונר התיאוריה של המשפט החוזר וניתוח פרשת זדורוב, נבו הוצאה לאור, (2021)

בעבר פורסם כי אישה צעירה הגיעה למשרדי ימ"ר צפון בנצרת-עילית כדי למסור עדות בפרשת זדורוב שמסעירה את המדינה בשנים האחרונות. האישה זומנה על ידי החוקרים כדי לשפוך אור על פרטים הידועים לה על חקירת הרצח, בעקבות מידע שהתקבל במשטרה שלפיו אישה, ששמה אסור בפרסום ומכונה בתקשורת בראשי תיבות א"ק, התוודתה בפניה, כביכול, כי היא זו שרצחה את תאיר ראדה.

העדה הנוכחית היא האדם השלישי שבפניו טענה א"ק, לכאורה, כי ביצעה את רצח תאיר ראדה. בחודשים הקרובים יגיש עו"ד ירום הלוי סנגורו של רומן זדורוב, בקשה למשפט חוזר, שעוסקת בראיות חדשות שקושרות לכאורה את א"ק לרצח תאיר.

הפרטים החדשים שנחשפו קושרים, כביכול, את א"ק לרצח תאיר ראדה; אנשים שבפניהם טענה כי היא הרוצחת, מסמכים שרומזים על מעורבות אפשרית שלה בפרשה וגם חלקים מעדותה במשטרה. בין היתר נחשף מסמך של פסיכיאטרית ששוחחה בשנת 2014 עם א"ק, שבפניה הביעה את הדחף שלה לרצוח את שכנה, וכי הכינה לצורך כך כפפות וסכין.

"אין אדם משים עצמו רשע" (חז"ל) הוא כלל במשפט העברי הפלילי הקובע כי אי אפשר להרשיע אדם על סמך הודאה עצמית. גישת המשפט העברי התייחסה בזהירות יתרה להודאתו של אדם בביצוע עבירה, לאור הכלל שקבע חז"ל- לא משנה איזה נימוק ייתן אדם, אי אפשר להתייחס להודאתו כ"מלכת הראיות" (ראיה חזקה מאוד) ואין ראיה זו מקבלת חשיבות יתרה. אולם, גישה זו הינה חריגה בהתייחס לגישות משפטיות זרות, קדומות או מודרניות. במשפט המערבי מתייחסים להודאת נאשם כ"מלכת ראיות", כי למה שיודה אדם אם אין הוא אשם?

המשפט הישראלי אימץ גישה זו, אולם סדרה של פרשיות משפטיות הביאו לבחינה מחודשת של הדבר. בשנות ה-80 עלו מעל הפני השטח מקרים קשים בהם הוכח כי חוקרים פעלו למען הפללת נחקרים, על ידי שימוש באמצעים שונים, שהביאו את הנאשם להפליל עצמו ולמסור הודאת שווא. מן המקרים הללו שנחשפו התברר כי ישנם מספר גורמים למסירת הודאת שווא מפי נאשם, לרבות איומים ואלימות פיזית כנגד הנאשמים. מ"מלכת הראיות" קיבלה הודאה עצמית של נאשם את השם "קיסרית ההרשעות"- שם סרקסטי ומלגלג על קבילותה של הודאת נאשם.

לאחר חשיפתם של המקרים הללו, נשמעו קולות, באקדמיה ובמערכת המשפט, הקוראים לבחון פעם נוספת את קבילותה של הודאה עצמית במשפט הישראלי, ומתוקף כך, גם לבחון את שאלת התוספת הראייתית הנדרשת לצורך הרשעה של אדם שמסר הודאה.

שופט בית המשפט העליון, אליעזר גולדברג, עמד בראש ועדה שהוקמה לצורך הכנת דו"ח בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד. הועדה המליצה כי נאשם לא יורשע על בסיס הודאה בלבד, אלא אם קיימת ראיה נוספת המהווה ראיית סיוע, ראייה מחזקת, ויש בה כדי להסיר "ספק סביר" בדבר אמינות ההודאה לביצוע העבירה.

הועדה קבעה מספר כללים והאמינה כי יש בהם כדי להבטיח שהודאות השווא יהיה אמינות וקבילות, לדוגמא: הקלטה והסרטה של החקירות. מה שהתברר לאחר מכן הוא שאין בכך כדי להבטיח שלא יימסרו הודאות שווא, נחקרים רבים סילפו ושיקרו אל מול המצלמה, לעיתים באופן מאוד בולט שקשה לפספס זאת.

פרופ' בועז סנג'רו, במאמרו "ההודאה כבסיס להרשעה- האומנם "מלכת הראיות" או שמא קיסרית הרשעות השווא"[1] קרא לדרוש דרישה כללית וחסרת סייגים לתוספת ראייתית מסוג סיוע, טען כי "התיעוד אינו מלמד אותנו אם ההודאה היא אמיתית. לכל היותר ניתן ללמוד ממנו שלא היכו את הנחקר כשאמר את הדברים. אך מה עם המניע להודאת השווא הוא פנימי ולא חיצוני? חוזרת הבעיה למקומה".

גם השופטת בדימוס דליה דורנר הוסיפה במאמרה "מלכת הראיות נ' טארק נוג'ידאת- על הסכנה שבהודאות שווא וכיצד להתמודד עימה"[2] כי: "הבחינה חייבת להיות אקלקטית, ולכלול את כל המרכיבים העשויים להשפיע על מהימנות ההודאה. מרכיבים אלה הם, בעיקר, מבנה אישיותו של הנאשם, נסיבות מסירת ההודאה, ותוכנה של ההודאה והגיונה הפנימי. על הבדיקה להיערך מתוך יחס חשדני למהימנות הודאה כראיה. התמקדות בתוכן ההודאה בלבד, ללא התחשבות בשני הגורמים האחרים, עלולה להכשיל את בית המשפט ולהובילו להסתמך על הודאה כוזבת".

הודאות שווא הן אינן דמיון אלא מציאות. הן עלולות לקרות בכל מקום ובכל רגע. לרוב, אנשים הפונים להודאת שווא הם אנשים משולי החברה, זרים, בני מיעוטים, אנשים שאינם מעורים בתרבות המקומית, שזוכים מלכתחילה למידת אמון נמוכה ושכושר העמידה שלהם בחקירה הוא נמוך מאוד.

בעבודתי אראה כיצד הודאה בבית משפט עלולה להשפיע בצורה מזיקה והרסנית על אופן ביצוע חקירה. חוקרים, המודעים לחשיבות הגבוהה שמייחסים בתי משפט להודאת נאשם, עושים מאמצים כבירים בכדי להשיג הודאה שכזו מחשוד. בעבודתי אתמקד במקרה הבוחן של הנאשם רומן זדורוב, שעל אף קיומן של ראיות חלשות מאוד נגדו ועל אף שקיימות עדויות המנקות אותו מן החשדות שהואשם בהן, הוגש נגדו כתב אישום בגין רצח, על סמך הודאתו במשטרה. אציג את הטענות הרבות אודות חקירתו של זדורוב ואת הצורך בתוספת ראייתית מסוג "דבר מה נוסף" על מנת לקשור אותו לביצוע העבירה מבלי להיסמך על הודאה עצמית יחידה ללא ראיות חיצוניות חזקות.

כיום במערכות המשפט השונות בעולם, וגם בישראל, קיימת מחלוקת ביחס לחשיבות הניתנת להודאה, ויש המבקרים אותה. עיקר הביקורת כנגדה מתייחס להרשעתם של חפים מפשע, הנגרמת כתוצאה מהסתמכות יתר על הודאות שווא, ועל כן יש המכנים אותה: "קיסרית הרשעות השווא"[1].

ביקורת על מעמדה המיוחד של ההודאה באשמה, נשמעת בין כתלי בית המשפט, בשיח האקדמי ובשיח הציבורי. היא נשמעה בעיקר לאחר שפורסמו כמה מקרים של הודאות שווא, או הרשעות שבוטלו בהליכים משפטיים שונים מחמת הספק. ברובם הורשעו נאשמים בעקבות הודאתם. כמו למשל: פרשת עיזאת נאפסו, כנופיית מע"צ, פרשת עמוס ברנס, וההרשעה ברצח חנית קיקוס. במקרים אלה הנאשמים חזרו בהם מהודאתם המקורית באשמה, בטענה כי ההודאה נכפתה עליהם באמצעות לחץ ואיומים מצד חוקרי המשטרה.

אי אפשר להתייחס להודאה באשמה כאמת עובדתית בכל מקרה. היא יכולה לנבוע מסיבות שונות שהוכחו בעבר כגורמים להודאות שווא, כמו: מבנה נפשי מעורער של הנאשם, התרברבות, רצון לחפות על מישהו, לחץ חברתי, הבטחה של חוקרים לשחרר את הנאשם ממעצר אם יודה, ועוד. בהקשר זה גם נשמעת הטענה כי הסתמכות על ההודאה לבדה פוגעת באנשים המעורערים בנפשם, שכן הם עלולים להודות בפשעים שלא ביצעו, ודווקא הם זקוקים במיוחד להגנת בית המשפט.

הודאה באשמה היא בעייתית כשהיא אינה נתמכת בשום ראיה אובייקטיבית אחרת. ה"דבר מה הנוסף" יכול להיות גם בְּדל ראיה, או ראיה קלה כנוצה, וכאשר מדובר בחריצת גורלו של אדם אין די בכך.

מעמד כה בכיר להודאה, יקל על חוקרי המשטרה לקצר את החקירה, "לעגל פינות", ולהיצמד לקונספציה שגויה. זאת מתוך מחשבה שהתיק סגור וממילא כבר השיגו את שלהם.

בין הקולות הבולטים שהחלו בביקורת, הייתה ועדת גולדברג מ-1994, שעסקה בהודאות שווא, וכתבה בין מסקנותיה: "את התפישה כי הודיית נאשם בחקירתו הינה 'מלכת הראיות', יש לקבל עם קב חומטין, וההנחה כי אין אדם משים עצמו רשע, במשמעות כי אין אדם מפליל עצמו ללא עוול בכפו, איננה יכולה להתקבל כהנחה משפטית... הודאה בחקירה כמוה ככל ראיה אחרת הן לעניין בדיקת קבילותה והן לעניין קביעת משקלה".

גם קולה של השופטת בדימוס דליה דורנר, נשמע הן בפסקי דין [2] והן במאמר שפירסמה [3] ובו היא קוראת להתייחס מלכתחילה אל ההודאה בחשדנות. על פי השקפתה של דורנר אין לדבוק עוד בתפיסה כי בדרך כלל הודאת נאשם משקפת את האמת. ההודאה היא חשודה ויש לבדוק את הנסיבות שלה: מי הנאשם, מה הרקע שלו, למה הוא הודה.

הפרופ' קנת מן מצביע על בעייתיות במקרה של הודאה בחקירה ללא עורך דין. החקירה, היא עניין מלחיץ המונע מהנחקר למסור גרסה מדויקת תוך הפעלת שיקול דעת. כסנגור, הוא נתקל במקרים סבוכים מבחינה עובדתית, בהם הודאה כתובה על פני עמוד וחצי בלבד, ואינה משקפת את האמת של הנאשם. "קשה להמעיט בחשיבותן של המלים הנכתבות בשם הנחקר, מוגשות אחר כך לבית המשפט וכל סטייה מהן בעדות עלולה להיחשב גילוי של חוסר יושר או רצון לעוות את האמת... כשהנאשם מגיע לבית המשפט ומנסה להסביר את הדברים הוא נתפש לעתים כדובר שקר ואמירתו הראשונה והלא מדויקת הופכת להודאה מחייבת, על אף שמדובר בהודאת שווא".‏[4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' לב-און א' רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב. משכל הוצאה לאור, (2023)

בועז סנג'רו  "ההודאה כבסיס להרשעה- האומנם "מלכת הראיות" או שמא קיסרית הרשעות השווא" עלי משפט, כרך ד, עמ' 245.

דליה דורנר "מלכת הראיות נ' טארק נוג'ידאת- על הסכנה שבהודאות שווא וכיצד להתמודד עימה" הסנגור, חוברת מס' 95.

ת.פ.ח. (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נגד רומן זדורוב,  נבו.

Russano, Melissa B.; Meissner, Narchet, Kassin. "Investigating True and False Confessions Within a Novel Experimental Paradigm". Psychological Science 16 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה