‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ערך הסובלנות בחינוך?

תוכן עניינים

מבוא

חינוך וסובלנות

מאפייני מדינת ישראל כמדינה הטרוגנית

מהו חינוך לרב-תרבותיות

רב-תרבותיות- פלורליזם חברתי 

חינוך בחברה רב תרבותית- כלי לשינוי אישי וחברתי 

חינוך לרב תרבותיות. 

חינוך לרב-תרבותיות בישראל: תיאוריה מול מציאות. 

האומנם מציאות רב-תרבותית?. 

האם ניתן לקיים חינוך רב-תרבותי במדינת ישראל?. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

המפתח לחינוך רב-תרבותי הוא העזרה הניתנת לתלמיד לפתח יכולת חוצה תרבויות. התנסות ראשונית עם דעות קדומות, מפגש חוצה תרבויות ראשוני, התנסות והיכרות עם הסמלים והמאפיינים של התרבות האתנית החיצונית – כל אלו יסייעו לפרט להכיר את תרבותו של האחר הכרה מלאה ולהבינה הבנה מלאה. חינוך רב-תרבותי הוא לא רק היכרות עם תרבות האחר, אלא עיצוב סביבה המשקפת את השונות התרבותית, ובמיוחד יצירת שינויים מבניים הנותנים ביטוי לשוני התרבותי. החינוך צריך להיות מעוצב כך שיתאים לכל תרבות לכל גזע, ולכל קבוצה חברתית. החינוך הרב-תרבותי בא לידי ביטוי במדיניות, בפוליטיקה ובתרבות הבית ספרית, באסטרטגיות ובסגנונות הוראה, בהשתתפות הקהילה ובתכנית הלימודים הפורמאלית. המשגה של המערכת ויצירת קשר בין כל הגורמים בה, תאפשר ליישם תכנית כזו במערכת החינוך.

האומנם חינוך רב-תרבותי, כמתואר, קיים ואפשרי במדינת ישראל?

המאמר יציג סקירה המתארת את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינה הטרוגנית, ומהו חינוך לרב-תרבותיות. כמו כן תוצג סקירה המתארת את המצב הקיים בישראל ויוצגו גישות שונות המתייחסות לפתרונות המאפשרים לקיים חינוך לרב-תרבותיות במדינת ישראל.

מדינת ישראל היא מדינה הטרוגנית שחיים בה יחד קבוצות אתניות, קבוצות לאום שונות, קבוצות הנבחנות על בסיס אמונה דתית ועוד. המציאות הישראלית טומנת בחובה אפשרות של חיים בחברה עשירה במיוחד המורכבת מתרבויות שונות שיכולות לעצב תהליכים של שיח, של העשרה הדדית, של לימוד מהאחר ושל פתיחות כלפיו, מתוך הבנה שלשום תרבות אין מונופול על האמת. אולם מדינת ישראל אינה מקיימת גישה רב תרבותית ביחסה לקבוצות השונות. על מדינת ישראל לעצב את דמותה התרבותית מחדש וקיימים בה התנאים ליצירת תודעה רב-תרבותית משום שהחברה מאופיינת בקבוצות תרבותיות שונות שלהן מערכות תרבותיות בעלות מלאות עצמית, היונקות ממורשות היסטוריות רבות שנים והמעוצבות בשלל מיתוסים, אתוסים ופרקטיקות. 

וולצר טוען שישראל מפולגת בשלושה שסעים שונים היוצרים בה דגם מיוחד של רב-תרבותיות ושל סובלנות. הרב-תרבותיות בישראל באה לידי ביטוי בשסע הלאומי, בשסע הדתי ובשסע העדתי (אתני). הסובלנות בישראל נמדדת לפי מידת הליברליות המוסכמת. בגין הרב-גוניות השוררת בישראל, נוצרה בה גרסה ממלכתית רב-תרבותית ניטראלית, האופיינית לחברת מהגרים. גרסה זו אינם כוללת את הערבים במובן הפורמאלי ולכן הרשויות הערביות ובתי הספר הערביים מקבלים תקציבים נמוכים יותר. לטענתו, המאמצים להשלטת סובלנות הדדית בהקשר העדתי והדתי קודמים למאמצים להשלטת סובלנות בהקשר הלאומי. החברה הישראלית אינה רואה את עצמה רב-תרבותית, משום שהאפיון הבולט של הקבוצות המרכיבות אותה הוא של שלילה הדדית, ורעיון הרב-תרבותיות מחייב יחס דיאלוגי של כבוד בין הקבוצות.

קיימות גישות שונות לחינוך לרב-תרבותיות. הגישה הראשונה הוצגה על ידי  Banks, ולפיה חינוך רב-תרבותי הוא רעיון או תנועה לשינוי חינוכי שמטרתה לתת הזדמנויות לימוד שוות לתלמידים הנבדלים זה מזה מבחינת הגזע, המוצא אתני, המעמד חברתי, או כל קבוצה תרבותית אחרת. לפי גישה זו, אחת המטרות המרכזיות של חינוך לרב-תרבותיות היא לעזור לתלמידים לגבש עמדות ולרכוש ידע ומיומנויות הנחוצים לתפקוד יעיל בחברה פלורליסטית ודמוקרטית. מטרה נוספת היא לעזור להם לתקשר, לנהל משא ומתן ולקיים יחסי גומלין עם אנשים מקבוצות שונות במטרה ליצור קהילה אזרחית העובדת בשיתוף פעולה להשגת מטרות משותפות. הלימודים מתמקדים בהגינות, בצדק ובתרבות דמוקרטית, כלומר ברעיונות דמוקרטיים. לפי גישה זו קיימות רמות שונות של רב-תרבותיות.

גישת התרומות לחינוך לרב-תרבותיות נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מבחינת החינוך הערכי לרב-תרבותיות, והיא חושפת את התלמידים לתרומתן של קבוצות שונות לחברה באמצעות הדגשת מנהגים קבוצתיים, חגים אתניים ועוד.

הגישה המוסיפה מוסיפה חומרים רב-תרבותיים לתוכנית הלימודים מבלי לשנות את התכנית הבסיסית.

הגישה הטרנספורמטיבית משנה את תכנית הלימודים על ידי הכללת מושגים ונקודות ראות תרבותיות שונות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד, (2017)

גור זאב, א' . רב תרבותיות וחינוך בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)