‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

קהילות ומוסדות גור. 

ישיבות גור. 

ישיבות שנסגרו

סמינרים.. 

מאפיינים

החמרה בנושאי אישות. 

אירועי שמחות מצומצמים.

מגורים בפריפריה. 

חזות חיצונית. 

ניגוני גור. 

השתייכות פוליטית. 

אדמו"רי גור. 

פרישות מינית. 

מעגלים.

ריחוק.

ביבליוגרפיה.

חסידות גור היא החסידות הגדולה בישראל, ומוערך שמספר חסידיה בישראל ובעולם נע בין 10 אלף ל-12 אלף בתי אב‏. היא קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר, וממשיכיו עד לשואה.

חסידות גור היא ענף של חסידות קוצק מבית פשיסחה. רבי יעקב יצחק מפשיסחה, "היהודי הקדוש", היה תלמידו של החוזה מלובלין, ובחיי רבו החל לשמש כאדמו"ר. לאחר פטירתו מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים התפלגה החבורה. חלקה הכתיר את בנו של רבי בונים, רבי אברהם משה לרבם, וקבוצה גדולה יותר, בראשות רבי יצחק מאיר אלתר, הכתירו את רבי מנחם מנדל מקוצק לרבם. רבי מנחם מנדל, הקצין בדרך החסידות, ותבע מחסידיו התנתקות מוחלטת מה"עולם הזה", התרחקות מגינוני כבוד וסלידה משקר. לאחר פטירתו בכ"ב בשבט תרי"ט 1859, הכתירו החסידים את רבי יצחק מאיר אלתר לאדמו"רם. הוא העתיק את החצר לעיירה גורא-קלאווריה כשאת החצר בקוצק הוא השאיר לבנו של רבי מנחם מנדל, רבי דוד.[1]

רבי יצחק מאיר אלתר נודע כתלמיד חכם. עם היכנסו לתפקיד אמר: "רבי שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, רבי מנחם מנדל ביראה ואני אנהיג בתורה". לצד זאת חסידות גור המשיכה להיחשב כמי שמדגישה מחשבה עמקנית ונקיון הלב.

לאחר פטירתו, בשנת תרכ"ו 1866, הוכתר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, אף הוא מזקני חסידי פשיסחא, שכיהן באדמו"רות ארבע שנים. אחריו הוכתר נכדו של רבי יצחק מאיר, רבי יהודה אריה לייב אלתר, בגיל 23. כסבו, בלט גם הוא כתלמיד חכם. ספרו שפת אמת הוא אחד מספרי החסידות הידועים. בתקופתו התרחבה החסידות לממדים גדולים.

לאחר פטירתו בשנת תרס"ה 1905 הוכתר בנו, רבי אברהם מרדכי. רבי אברהם מרדכי מיתן את דרכה של החסידות וביטל מספר הנהגות מתקופת קוצק, כמו תפילה בשעה מאוחרת. רבי אברהם מרדכי היה ממנהיגי יהדות פולין וממקימי אגודת ישראל. בתקופתו מנתה החסידות רבבות בתי אב והייתה יחד עם חסידות אלכסנדר לחצר הגדולה בפולין. הוא עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל, ואף בעצמו חפץ להשתקע בה, וביקר בה חמש פעמים. בפעם האחרונה החליט להישאר בארץ, אך לבסוף בלחץ חסידיו חזר לפולין. בזמן השואה מילטוהו חסידיו מפולין והוא הגיע לארץ ישראל, שבה כבר התגוררו מאות מחסידיו. בשנותיו האחרונות היה חלוש וחולה. נפטר בחג השבועות תש"ח, חודש לאחר קום המדינה. בשנות הנהגתו הוקמו שתי ישיבות גור בארץ ישראל, בירושלים ובתל אביב. חסידיו היו פעילים בהקמת בתי ספר בית יעקב לבנות וחדרים לבנים בתל אביב.

את מקומו של רבי אברהם מרדכי מילא בנו, רבי ישראל. הוא שיקם את החסידות לאחר השואה, קירב את חסידי גור שהתרחקו מהחסידות לאחר המלחמה ובמיוחד את הנוער. עם זאת, הנהגתו הייתה תקיפה, בסגנון חסידות קוצק. היה האדמו"ר הבולט במועצת גדולי התורה. 

מחקר חדש מרים את המסך מעל הקדושה בגור. החוקרת, ד"ר נאווה וסרמן, כתבה את המחקר "חברת הקדושה: תהליך הקמת הבית בחסידות גור", במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית הפרופ' קימי קפלן במחלקה ליהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן.

היא מסבירה כי "קדושה היא האידיאולוגיה של אמנות ההתרחקות". לדבריה, "השקפה זו מכתיבה את ההפרדה הנוקשה בין המינים בחסידות זו, ובעיקר את פרקטיקות הפרישות בקשר בין בני זוג בחברה זו, שאין דומה להן בקבוצות חרדיות אחרות. חסידות היא עשייה מעבר למה שהדין ההלכתי דורש. אם בעולם המערבי יש הנכחה תמידית של מיניות, בדיוק כנגד זה חסידי גור נלחמים", ממשיכה וסרמן. "הם לא רוצים לגעת באווירה ובמתח של המיניות, גם אם הדברים לא מגיעים לידי איסור. זוהי ההגשמה של החסידות: פרישות מעבר למה שהחוק ההלכתי מחייב".

המחקר של וסרמן מתדיין עם תזת חברת הלומדים של הפרופ' מנחם פרידמן, מחשובי החוקרים של החברה החרדית. לפני יותר מ-20 שנה טען פרידמן כי החברה האשכנזית החרדית בנויה על חברת הלומדים. הוא הראה כיצד הרעיון של ביסוס חברה זו על לימוד התורה הוצע בתחילה כתשובה הולמת לציונות. כך, החל משנות ה-50, לימוד התורה נתפש כאלטרנטיבה לתחושת השליחות החילונית. נערים החלו להישלח לישיבות קטנות בגיל 15, דבר שלא היה מקובל עד אז, ולאחר מכן המשיכו לישיבה גדולה. שלב נוסף היה הברית שנכרתה בין מנהיג הליטאים, "החזון איש", והרב זאב וולף, מייסד רשת החינוך לבנות "בית יעקב", שקיבל על עצמו לחנך את הבנות שתסכמנה לקחת על עצמן את עול הפרנסה. כך נוצרה חברת הלומדים.

בעוד שפרידמן לא מפריד בין החברה הליטאית לבין החסידים, וסרמן מוכיחה כי המקרה של גור הוא ייחודי. "חסידי גור אמנם אימצו את הפרקטיקה של לימוד התורה לאורך שנים, אך יש להם אתוס חלופי, של הקדושה כערך מארגן והציר שסביבו נעים החיים, בדיוק כמו אתוס לימוד התורה בחברה הליטאית. זו חברה שקיבלה על עצמה במסירות נפש את ערך צמצום המיניות כדי לקרוא תיגר על החברה הכללית", היא מסבירה.

המחקר, שנחשף כאן לראשונה, הוא אקטואלי מאוד לאחר תקופה שבה תופעות כהדרת הנשים וההפרדה באוטובוסים היו בכותרות. נעשה בו ניסיון כן לנתח ולהבין לעומק תרבות המתבססת על הפרדה מגדרית נוקשה. וסרמן סבורה שענייני הקדושה אינם מכוונים כנגד נשים, אלא כנגד מיניות. "הרבה פעמים הפרדה בין גברים לנשים מתפרשת כאילו זו עמדה נגד נשים", היא אומרת. "גם דרישות צניעות מנשים מתפרשות לא פעם כדכאנות של גברים, אך המקרה הגוראי מוכיח שדרישות הצניעות בלבוש כלפי הגברים מחמירות אף יותר".

פענוח שיטת הקדושה הוא הישג, מכיוון שזו מסורת בעל פה, העוברת בחסידות רק בהדרכות פרטיות. מעלתו של המחקר היא תיאור חברת הקדושה מבעד לעיניהם של הנשים והגברים שרובם מהגרעין הקשה של החסידות, שדיווחו על משמעות הקדושה בחייהם. ומפה נובע גם חסרונו. באופן מוצהר החוקרת, עובדת סוציאלית, אינה מתייחסת להשלכות של היחס המחמיר למיניות על מעגלים יותר רחבים בחסידות זו, ואינה מתייחסת למחיר האישי שהחסידים עלולים לשלם על אורחות חייהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

תמר רותם, הסודות של חסידות גור נחשפים

תמר רותם, חטא קדמון

 Estēr Farbšṭeyn  . Hidden in Thunder. Feldheim Publishers. p. 82 July 2013

Skolnik, Fred; Berenbaum, Michael. Encyclopaedia Judaica 8. Macmillan Reference USA. pector, Shmuel; Wigoder, Geoffrey 2001. The Encyclopedia of Jewish Life: Before and During the Holocaust. NYU Press. p. 1430.