‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 5

השקפה מדינית. 5

השקפה ביטחונית. 6

השקפה כלכלית. 6

השקפה בסוגיית יחסי דת ומדינה. 7

תומכים.. 8

עדתיות. 8

ציוני דרך. 9

הליכוד בראשות יצחק שמיר. 10

הליכוד בראשות בנימין נתניהו 11

תוכנית ההתנתקות והמחלוקות בליכוד. 13

הליכוד בראשות בנימין נתניהו - כהונה שנייה. 14

מבנה הליכוד. 15

סמל המפלגה. 17

ראשי המפלגה. 17

מנחם בגין 18

מנהיג ציוני 20

יצחק שָמִיר. 22

עבודה במגזר הפרטי ושירות במוסד. 23

כניסה לפוליטיקה. 24

יושב ראש הכנסת. 24

שר החוץ. 24

המצב הכלכלי 26

המצב הביטחוני 26

קדנציה שנייה כראש ממשלה - "רוטציה ". 27

הרכבת הממשלה החדשה. 27

שר החוץ בממשלת האחדות. 27

פרשת קו 300. 29

הלביא ופולארד. 29

נסיונות פרס להגעה להסדר מדיני 30

האינתיפאדה הראשונה. 30

ממשלת האחדות השנייה. 31

ממשלת ימין-דתיים.. 32

בחזית מול הפלסטינים.. 33

מלחמת המפרץ. 33

ועידת מדריד והתפרקות הממשלה. 34

קליטת העלייה. 35

הכישלון בבחירות לכנסת השלוש עשרה. 35

מורשתו ומשפחתו 36

אריאל שרון 38

יחידה 101 והצנחנים.. 39

הקפאת קידומו של שרון בצבא וחזרתו לפיקוד בעזרת בן-גוריון 39

מלחמת ששת הימים.. 40

לאחר מלחמת ששת הימים.. 41

מיגור הטרור ברצועת עזה. 41

מלחמת יום הכיפורים.. 42

כישלון הימים הראשונים במלחמה. 42

צליחת התעלה. 44

לחימה בצד המערבי של התעלה. 44

פעילותו הפוליטית. 44

כשר הביטחון 45

מלחמת לבנון 45

המחאה הציבורית בשמאל ופרשת טבח סברה ושתילה. 46

שר המסחר והתעשייה ושר הבינוי והשיכון 47

שר הבינוי והשיכון 47

הסכמי אוסלו 48

שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות. 49

יו"ר הליכוד וראש האופוזיציה. 49

כהונתו כראש הממשלה. 49

הלחימה בשטחים.. 49

המצב הכלכלי 50

יחסי שרון-בוש.. 50

הניצחון השני בבחירות. 51

הקדנציה השנייה. 51

יוזמת תוכנית ההתנתקות. 51

קידום תוכנית ההתנתקות. 52

החשדות בשחיתות. 53

הקמת מפלגת קדימה. 53

שקיעתו בתרדמת ופטירתו 53

מורשת שרון 55

מורשת לחימה בטרור. 56

המחלוקות סביב דמותו 57

בנימין ביבי נתניהו 59

שירותו הצבאי 59

תחילת דרכו הציבורית. 59

קריירה פוליטית 1988–1996. 60

קדנציה ראשונה כראש ממשלה 1996–1999. 62

צעדים בולטים של נתניהו כשר האוצר:. 66

מנהיג האופוזיציה בליכוד. 68

בראשות הליכוד. 69

הבחירות לכנסת השמונה עשרה. 69

יחסי חוץ וביטחון 70

מצב כלכלי 72

נושאים נוספים.. 73

קדנציה שלישית כראש ממשלה 2013. 73

סיכום.. 75

ביבליוגרפיה. 78

הליכוד היא תנועה פוליטית ציונית-ליברלית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה אחת, בשנת 1984. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

בגין נולד ב16 לאוגוסט שנת 1913 בעיר ברסט ליטובסק שברוסיה הלבנה, הוא גדל עם הוריו אמו חסיה ואביו דב-זאב ושני אחים גדולים, אחיו הרצל ואחותו רחל.
בביתו קיבל חינוך יהודי-ציוני, היה פעיל בתנועת השומר הצעיר בנעוריו, לאחר מכן הצטרף לתנועת ברית יוסף טרומפלדור (בית"ר) שהוקמה ב1923.
את דרכו הפוליטית כמנהיג ציוני החל בגין בתנועת בית במזרח אירופה, במלחמת העולם השנייה נאצר על ידי המשטרה הסובייטית, השתחרר יחד עם עוד אזרחים פולנים אחרים ולאחר מכן התגייס לצבא הפולני, בעת שירותו הגיע לארץ ישראל ויצר קשרים עם אצ"ל.
הוא הפך למפקד הארגון בסוף שנת 1943 בארבע השנים שבהן פיקד בגין על אצ"ל, ביצע הארגון קרוב ל 300 פעולות.
לאחר פירוק האצ"ל בקיץ 1948 הקים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים שימש בה מנהיג בלתי מעורער וכראש האופוזיציה.
בגין משמעותית התנגד להסכם השילומים של ישראל עם גרמניה, אך תמך בממשלה בזמן מלחמת ישראל.
בגין נבחר להיות ראש ממשלת ישראל בשנת 1977, בחירת בגין לראשות הממשלה הובילה למהפכה גדולה וחיובית בפוליטיקה המדינית. בגין חתם על הסכם שלום עם מצרים וזכה יחד עם אנואר סאדאת, נשיא מצרים, בפרס נובל לשלום.
בשנת 1983 התפטר בגין מתפקידו והסתגר בביתו ועד יום מותו סירב בגין להגיד מה הייתה הסיבה לפרישתו.

יצחק שמיר כיהן בתפקיד ראש ממשלה קרוב לשבע שנים סך הכל – משך זמן רב יותר מכל ראשי הממשלה של מדינת ישראל, פרט לדוד בן-גוריון ולבנימין נתניהו. בניגוד לאנשי ציבור בולטים אחרים, כמו אברהם יאיר שטרן ומנחם בגין, ששמיר תפס את מקומותיהם, שמיר לא היה כריזמטי במיוחד; לא היה לו כושר רטורי או תכונה אחרת המאפשרת להלהיב את סובביו בזמן קצר. "סמלו המסחרי "היו קומתו הנמוכה ותדמיתו הנמרצת. לעתים היה מקבל את הידיעות שהובאו בפניו במילים "נו... טוף", שהיו אף הן לאמרת כנף. יריביו הביטו בזלזול על תכונות אלו, אך לאוהדיו הם שימשו חיזוק לדעה שליד הגה השלטון במדינת ישראל עומד אדם נחוש, דבק בעקרונות, נאמן לארץ-ישראל, צנוע בהתנהלותו האישית, שאין להסיטו מן הדרך.

שרון הוא דמות שנויה במחלוקת, בישראל ומחוצה לה, בצורה שחריפותה עולה במידה רבה על המחלוקת המקובלת בקשר לדרכו ולמעשיו של פוליטיקאי. הוא נודע כלוחם אמיץ, מקימה של יחידה 101, כגיבור מלחמה לאחר מלחמת ששת הימים, למושיע המדינה במלחמת יום הכיפורים בעקבות צליחת תעלת סואץ ולמדכא הטרור הפלסטיני בשנות ה-70 ראו סיירת רימון ובאינתיפאדה השנייה.

לעומת זאת, בעיני אחרים, שרון נחשב כאיש כוחני, פזיז, מושחת ואף שקרן שגרר את ישראל למלחמה מיותרת מלחמת לבנון. קיימים גם רבים בישראל המייחסים לשרון הן מן התכונות ה"חיוביות "והן מן התכונות "השליליות "ויש הרואים בתכונה מסוימת תכונה חיובית בעוד אחרים רואים בה תכונה שלילית.

במשך שנים, ובמיוחד אחרי טבח סברה ושתילה, שבעקבותיו אולץ להתפטר ממשרד הביטחון, יש בעולם שראו בו כפושע מלחמה, ובבלגיה אף היה ניסיון שלא התממש להעמידו לדין בשל כך.

במהלך האינתיפאדה השנייה נתפס שרון בעיני רבים כמי שנלחם בטרור הפלסטיני. בעברו נחשב שרון בעיקר לגיבור הימין ול"אבי ההתנחלויות", אך בעת הקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה, זכה לתמיכה במרכז המפה הפוליטית ואף בקרב השמאל המתון. הדבר ניכר גם ביחסה של התקשורת אל שרון, אשר מיעטה לבקר אותו ביחס לקודמיו, נתניהו וברק בעיקר בתחילת דרכו כראש ממשלה. סקרי דעת קהל שהתפרסמו במהלך האינתיפאדה הראו שביעות רצון חסרת תקדים משרון, ביחס לראשי ממשלה קודמים, וזאת, חרף המצב הביטחוני והכלכלי הקשה באותה תקופה. דוגמה ליחסה החיובי של התקשורת אל שרון בקדנציה הראשונה שלו אפשר לראות בתוכניתה של אילנה דיין, אשר הוקרנה ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה, ואשר הציגה את "המהפך בדמותו של שרון".

לעומת זאת, הביקורת הקשה עליו מכיוון חלקים מהשמאל הישראלי רק גברה בעקבות פעולות כגון הסיכולים הממוקדים, הריסתבתי מחבלים והקמת גדר ההפרדה, אשר נחשבו לפשעים בעיני מחנה פוליטי זה. שולמית אלוני אף הביעה תקווה ששרון יועמד לדין: "שרון הוא לאומן גדול ומתנשא. הוא סובל משיגעון גדלות ולא אכפת לו להקריב את חייהם של האחרים... ואני מקווה ששרון יועמד לדין"‏.

בשל פעולותיה של ישראל בשטחים במהלך האינתיפאדה, מעמדו של שרון בעולם היה נמוך ופעולות צה"ל אשר עליהן הורה גונו השכם וערב בנאומים של מנהיגים שונים בעולם. כך למשל, שר החוץ הנורבגי אמר בתקופת כהונתו של שרון, כי היהודים מפעילים כלפי הפלסטינים בשטחים את אותה מדיניות אשר הם היו קורבנות שלה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הביקורת הקשה על מדיניותו של שרון בשטחים הגיעה לידי כך, שבעקבות עתירה של הפלסטינים, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דן בחוקיותה של גדר ההפרדה אשר שרון הורה על הקמתה, ואף מצא לנכון לגנות את ישראל. [1]

גרוע עוד יותר דימויו של שרון בעולם הערבי, בו נחשב שרון בעיני רבים לאויב האומה הערבית בכלל והפלסטינית בפרט. דוגמה להסתה נגד שרון במדינות ערב היא תוכנית סאטירה אנטישמית ששודרה בטלוויזיה המצרית, בה הוצג שרון כשותה דם של ילדים ערבים. משנדרש נשיא מצרים, חוסני מובארכ, לגנות את התוכנית, הוא גינה אותה רק חלקית ואמר כי "לא כל היהודים אותו דבר", ברומזו, כי לא כל היהודים הם "שותי דם "כמו שרון.

תקופתו של נתניהו התאפיינה בקיפאון ביחסים בין ישראל לבין הפלסטינים, ובהתמקחויות ארוכות על נסיגות ו"פעימות "של אחוזים בודדים מהשטח. בימיו לא חלה פריצת דרך משמעותית בתהליך כמו בימי רבין, אך גם לא החמרה ביחסים כמו בימי ברק. בתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה היה מספר הפיגועים נמוך משמעותית בהשוואה לתקופותיהם של שני קודמיו בתפקיד,יצחק רבין ושמעון פרס, ולשני ראשי הממשלות שלאחריו. בשנת 1999, שנת כהונתו האחרונה של נתניהו, נרצחו 4 אנשים בפיגועים, המספר הנמוך ביותר מאז ראשית האינתיפדה הראשונה ועד 2008.

גם במגעים עם סוריה חל קיפאון בתקופת נתניהו, אף על פי שידידו האישי, המיליונר האמריקאי רון לאודר, נשלח לסוריה מטעמו. לטענת דניס רוס ומרטין אינדיק, טיוטה שהציג לאודר בשמו של נתניהו לסורים, וזכתה להסכמתם, כללה נסיגה מרמת הגולן לקו על בסיס גבולות 1967 והקו המדויק יקבע בהסכמה בין הצדדים

עם התקדמות הדיון בתיקים 1000, 2000 ו-4000 אצל היועץ המשפטי לממשלה, דרש נתניהו שהחלטה של היועץ להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע לא תפורסם לפני הבחירות, משום שלא ניתן יהיה לסיים את השימוע לפני הבחירות. דרישה זו, כמו עמדת נתניהו לכל אורך חקירותיו, זכתה לתמיכה של שרים וחברי כנסת ממפלגתו. [1]

הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה דחתה את בקשתו של נתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית מבן דודו נתן מיליקובסקי ומאיש העסקים ספנסר פרטרידג'. הוועדה קבעה גם כי עליו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל ללא היתר. נתניהו עתר לבג"ץ נגד החלטות אלו, ונפסק שהוועדה תקיים דיון נוסף שבו יציג בפניה נתניהו פרטים נוספים, לשם קבלת החלטה חדשה בעניינו. [2]

ב-28 בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בתגובה האשים נתניהו את השמאל במסע ציד נגדו ובהפעלת לחץ פסול על היועץ המשפטי לממשלה ומתח ביקורת על פרקליט המדינה שי ניצן ועל הפרקליטה ליאת בן ארי שלדבריו תמכו בעמדה קיצונית בעניין העמדתו לדין. משרד המשפטים מתח ביקורת על התקפתו של נתניהו כלפי ניצן ובן ארי.

ביום 2.10.2019 התחיל השימוע בפרקליטות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

itzhak Shamir, Summing Up: An Autobiography,‪ London: Weidenfeld and Nicolson ‎